הבנקים במרחק מסלקה מהמעסיקים
הרפורמה אמנם מאיימת על סוכני הביטוח, אך הבנקים לא יעזו לצאת לדרך בטרם הקמת מסלקה פנסיונית
חנה פריזן, משנה למנכ"ל בנק הפועלים ומי שאחראית על תחום הייעוץ הפנסיוני בבנק, נשאלה לא פעם מדוע מערך הייעוץ הפנסיוני בבנק לא מתרומם. פריזן השיבה שהסיבה המרכזית לכך היא האיסור הגורף על הבנקים לגשת למעסיקים וליצור קשר עם העובדים השכירים, שמהווים את עיקר צרכני המוצרים הפנסיוניים.
האוצר רוצה ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי. הוא סולד משיטות העבודה של סוכני הביטוח הקשורים בטבורם לחברות הביטוח וליצרניות המוצרים, ומכך שהם זכאים לתמריצי מכירה שמטילים ספק לגבי מידת דאגתם לצורכי הלקוחות ולהוזלת העלויות עבורם. האוצר כמה לייעוץ פנסיוני נטול פניות והוא מבין שהוא יכול למצוא אותו אצל הבנקים, לפחות בקירוב (בל נשכח שהבנקים נותרו המתפעלים של קופות הגמל והם זכאים לעמלות תפעול מהיצרנים). מנגד, האוצר נזהר מלאיים על מעמדם החזק של סוכני הביטוח, ומבין את החשש שעליו הצביע נשיא לשכת סוכני הביטוח אודי כץ שבו הבנק, בהיותו ספק אשראי של המעסיקים, עלול ללחוץ אותם לפעול דרכו בדרך שלאו דווקא תיטיב עם הצרכן.
הצוהר שנפתח עתה עשוי לגדול לחלון רחב היקף שבסופו יזכו הבנקים לגישה משמעותית למתן ייעוץ לשכירים, השבויים היום באופן מוחלט על ידי מנהלי ההסדר. היתרון המרכזי שעומד כעת לזכות סוכני הביטוח הוא היעדרה של מסלקה פנסיונית, שעד הקמתה לא יתאפשר לבנקים להעניק ייעוץ ולו לעובד אחד משום שיהיו חשופים לתביעות עתק. יתרה מכך, אם ייפתח הצוהר, הבנקים יצטרכו להעניק למעסיקים את השירותים שאליהם הורגלו מצד הסוכנים, שכללו את ביצוע ההפרשות הפנסיוניות בפועל.
ברור עם זאת, שבתוך שנים ספורות הבנקים יצליחו לגשר על הפערים הללו ולאתגר את זכות קיומם הבלעדית של מנהלי ההסדר בשוק התיווך הפנסיוני.
