הסקת מסקנות מיפן

בסביבה רב ממדית של סיכונים רציפים, מצטלבים, לוקאלים וגלובליים, פיננסיים, פוליטיים ואחרים, תופסת "רעידת אדמה" מקום גבוה בדירוג הסיכונים שמפניהם רצוי להתגונן אך קשה להכילם. בין הסיכונים שהשפעתם ועוצמתם דומה ניתן למצוא אירועים כגון: מלחמה בהשתתפות מספר מדינות, אסונות טבע אחרים ומשברים כלכליים גלובליים.

מערכות הגומלין הכלכליות הגלובליות שזורות זו בזו ללא יכולת להפריד ביניהן. כל משבר, ולא משנה אם הוא מתפרץ בארה"ב, ביפן, ברוסיה, בסין, בדרום אמריקה, באירופה או במקומות אחרים, גורר אחריו באופן מיידי תופעות שליליות בכל העולם.

בתוך זמן קצר מתמודד העולם עם התממשותם של סיכונים מורכבים בעוצמה שלא נראתה כמוה עשרות שנים. מאז 2006 מתמודד העולם עם משברי נזילות ואשראי מן החמורים שידעה ההיסטוריה. המשבר הפיננסי הגדול כפי שנהוג היום לקרוא לו, מתייחס לרצף הסיכונים שהתממשו בשנים 2009-2006 ושגרמו ליחידים, חברות ומדינות נזקים עמוקים.

בנקודת הזמן הנוכחית, בה עדיין קשה לומר שהעולם התאושש או השתקם במלואו מן המשבר הפיננסי הגדול, אנו חווים אירוע קשה ביותר בו הטבע מכה בעוצמה באחת המדינות החזקות בתבל, מרעיד אותה פיזית, נפשית וכלכלית וגורם להפרעה חמורה בהתנהלות הכלכלית בכל העולם. ואם לא די בכך, קיים סיכון שרעידת האדמה והצונאמי יתגמדו לנוכח היווצרות משבר גרעיני חמור.

המכנה המשותף לכל המשברים והסיכונים האלה הינו רמת מורכבות סבוכה והצורך בגיוס גורמים ומשאבים ממספר מדינות כדי לזהות את מרכיבי המשבר, לבלום את התפשטות הסיכונים, לתכנן את פעולות הנגד ולשוב לצמיחה. כל אחד מן הסיכונים הבדידים באירוע רב מימדי יכול להתממש כתוצאה מגורמים שונים. כאשר אדם, חברה או מדינה מכינים את עצמם לניהול משברים וסיכונים, רצוי שיכינו לצד דרכי ההתמודדות הסבירים והסטנדרטיים עם כל סיכון בדיד גם דרכי התמודדות עם תמונה רב ממדית של סיכונים.

נשאלת השאלה המתבקשת מאליה: מה אנחנו למדים מן האירועים ועוצמתם? האם אפשר בכלל להסיק מהם מסקנות הלכה למעשה? כשם שהשאלה ברורה, כך גם התשובה מאד ברורה. קשה וכמעט בלתי אפשרי לבנות מערך ניהול סיכונים ברמה של חברה בודדת להתמודדות עם רעידת אדמה, צונאמי או משבר גרעיני, מכיוון שההתמודדות עם אירועים כאלה חייבת להיעשות ברמה הגלובלית הבכירה ביותר; מעצמות, ראשי מדינות, בנקים מרכזיים, ארגונים כלכליים רב לאומיים, מוסדות האו"ם, בנקים עולמיים וגורמי הצלה בינלאומיים.

יחד עם זאת ולמרות האמור, אנו מציעים לציבור לקוחותינו ולמנהלי סיכונים לבנות בצורה מקצועית ואחראית את מערך ניהול הסיכונים שלהם על ידי:

א. הכנת תכניות מגירה לניהול משברים וסיכונים לפי תרחישים ברמות סיכון משתנות, לרבות מצבים קיצוניים.

ב. הגדרת תרחישי "התראה מוקדמת" לכל מצב של סיכון ואת דרכי הפעולה במקרה של התממשות הסיכון.

ג. בשום שלב אל תתעלמו מסימנים משבריים ואל תכחישו התפתחות של משבר.

ד. הגדרת קווים אדומים בכל אחד מתחומי העיסוק כגבול הסיכון המקסימלי המקובל .

ה. הגדרת מעגלי ההשפעה המתרחבים בכל מקרה של התממשות הסיכון ומידת ההשפעה על פעילותכם.

ו. אמדו את עצמת הנזקים הצפויים וקבעו סדר עדיפויות לטיפול.

כלכלת יפן עומדת כיום בפני אחד האתגרים הגדולים בתולדותיה. יכולתה לצלוח את הקשיים אינה תלויה רק בהחלטות ובמעשי ממשלתה אלא בהתנהלות הכלכלית והפוליטית בכל העולם. תמונת הסיכונים המתגלגלת מראה גם סיכוני אשראי, סיכונים פוליטיים, סיכונים להישנות אסונות טבע, האטה כלכלית וקשיי נזילות קיצוניים. הזהירות תלמד אותנו כי היא התנאי לשרידות.

הכותב הוא מנכ"ל דן אנד ברדסטריט ישראל