דורנר נגד נאמן: חוק בוררות חובה צובר תאוצה וביקורות

כבר שנים מדבר יעקב נאמן, בגלגוליו השונים כעורך דין וכפוליטיקאי, על הצורך בבוררות חובה. כשמונה בפעם השנייה לשר משפטים, החל לקדם במרץ את הרעיון אל מול התנגדות פנימית עזה של מומחי המשרד שפקפקו בחוקתיות המהלך, לחייב מתדיינים להישפט בידי עורכי דין. לפני שבועיים רשם השר ניצחון ראשון: תזכיר הצעת חוק בוררות חובה הופץ, ולאחר שיתקבלו תגובות ותיקונים - הנושא יועבר לוועדת חוקה.

שלשום, במרכז האקדמי רמת גן, הציג נאמן בלהט את ההצעה, ובעיקר את מניעיה. בגלל אילוצי זמן נאלץ לפרוש לאחר דבריו, וכך נחסכה ממנו ביקורתה הנוקבת והשנונה של שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר.

נאמן גילה שחברות הביטוח הן "האשמות" העיקריות ליוזמתו: "נתבעים ברשלנות, ובעיקר חברות הביטוח, עושים כל מאמץ למשוך את הדיון וזה כדאי להם. כדאי להם לסחוב סתם כדי לא לשלם לניזוק. עלינו לתת תרופות למכה הנוראית הזו". יחד עם עו"ד ברוך כצמן ממשרדו, הוביל נאמן את התיק שהסתיים בתקדים המפורסם - הלכת "השנים האבודות" - שקבע פיצויים למשפחת ילד שנהרג בגלל רשלנות העירייה. "20 שנה גררו אותנו בבתי המשפט", סיפר נאמן, "חברת הביטוח בנתה על כך שעורכי הדין יישברו".

וחוץ מחברות הביטוח, מובן שהעומס הבלתי נסבל בבתי המשפט הוא התמריץ ליוזמה. "מספר התיקים לנפש אצלנו הוא הגדול בעולם. מספר עורכי דין לנפש - הגדול בעולם. לאחרונה התפרסם הדו"ח החצי שנתי של הנהלת בתי המשפט על העומסים ומספרי התיקים. זה לא דו"ח, זה כתב אישום נגד המדינה. מה קורה לנו? אין צדק כי התיקים תקועים בבתי המשפט. המצב איום ונורא".

"לשחרר את הפקק"

בוררות חובה היא אחת התרופות למכה. נאמן מציע אותה לחמש שנות ניסיון, "שלב זמני לשחרר את הפקק", כדבריו. החזון הוא עשרות אלפי תיקים שמוצאים מבתי המשפט לבוררים חיצוניים. לצד המהלך, מדגיש השר, יש להמשיך ולהוסיף צעדים כהוצאות משפט ריאליות, העברת יותר תיקים לדן יחיד, קיום דיונים מיום ליום וגם - קיצור בכתיבת פסקי הדין. "אני יושב בוועדה לבחירת שופטים. אנו מקבלים עשרה פסקי דין מכל שופט שמועמד לקידום. פסק דין ששוקל יותר מעשרה גרם אני לא קורא", אמר נאמן.

דליה דורנר צילום: נמרוד גליקמן

רעיון בוררות חובה הוא לחייב צדדים להתדיין בפני עורכי דין שיוסמכו לכך. מבחינה זו בחר נאמן זירה "עוינת" להציג את משנתו. חטיבת זכויות האדם של המרכז האקדמי רמת גן רשמה את אחד ההישגים המשפטיים המזהירים של העשור - ביטול הפרטת בתי הסוהר. נאמן מדבר למעשה על הפרטת שירותי שפיטה. השופטת דורנר פתחה את דבריה בפתגם צרפתי שתרגומו "צריך לקרוא לחתול - חתול", שפירושו לקרוא לילד בשמו האמיתי: "מה שהחוק מציע איננו בוררות אלא שפיטה. קניית שירותי שיפוט על ידי המדינה. למנות שופטים עולה הרבה כסף - צריך להקים בניינים, אולמות, לתת לכל שופט עוזר משפטי, מתמחה, שירותי מזכירות. לכן, מה שעושים כאן זו הפרטה והשאלה היא האם ההפרטה ראויה".

דורנר הפתיעה. "בעיקרון, אינני נגד. הרי לא מדובר כאן בהפרטת המשפט הפלילי. אני לא בטוחה שיש כאן פגיעה בכבוד האדם, כפי שנקבע בבג"ץ שביטל את הפרטת בתי הסוהר. אבל צריך להבין במה מדובר כאן. האלוהים, כידוע, נמצא בפרטים הקטנים". ובפרטים הקטנים מצאה דורנר פגמים עקרוניים שהובילו אותה לקריאה נחרצת: "אני מקווה ששום כנסת לא תעביר את החוק הזה".

"ייקח יותר זמן משיפוט רגיל"

הפגם הראשון שעליו הצביעה דורנר הוא האפשרות שבורר החובה ימשיך במקביל לעסוק בעריכת דין. "האם ניתן לסמוך על האיש שקונים ממנו שירותי שיפוט?", שאלה דורנר. לטעמה, שופט חייב באמון מוחלט של הציבור שנגזר משלוש התכונות הבאות - "היעדר ניגוד עניינים מובנה, עצמאות מוחלטת ואתיקה. עורך דין פעיל יתקשה לעמוד בכל אלה. אני לא רואה אדם שקם בבוקר ועובד כעורך דין ובערב הופך לשופט. אני מוכנה לקבל עורך דין שסיים את הפרקטיקה וירצה להיות רק שופט. אני מוכנה לקנות שירותי שיפוט רק ממי שמקדיש את עצמו, לא מחלטוריסט. אלא שאז אצטרך לספק לו מספיק קליינטים כדי שיוכל להתפרנס".

ומה שלא פחות גרוע, לדעת דורנר, זה שגם יעילות לא תושג במתכונתו הנוכחית של החוק: "ניתן לערער על עצם השליחה לבוררות ויהיה ערעור על הבוררות עצמה, ובערעור ניתן יהיה לשמוע שוב את הראיות. אני מכירה את עם ישראל. הפרוצדורה הזו לא באה בחשבון. אין טעם להוסיף את כל הערעורים והאישורים האלה שיעמיסו על בית משפט השלום. זה ייקח יותר משיפוט רגיל!".

ראש לשכת עורכי הדין, יורי גיא־רון, מצא את עצמו בין שני הקטבים הללו. בשורה התחתונה הוא נטה לכיוון נאמן. "אני נגד בוררות חובה, אבל מה לעשות, המצב איום ונורא, אנחנו באסון משפטי, וצריך לבוא עם פתרונות. אין בוררות חובה כמעט באף מדינה בעולם, אבל אין אצלם את הפקק והעומס הנורא כמו אצלנו. נכון שבוררות חובה נוגדת את ערך ההסכמה שביסוד ההליך, אבל בתנאים הנכונים זה הערך שניתן להתפשר עליו. אני מציע שהפיילוט יהיה לשנתיים. אנחנו לא יכולים להסכים שעורכי דין יסגרו משרדים ויהיו רק בוררים. אני לא רואה את הטובים והמוצלחים שבהם עושים זאת".