$
קריירה

חברה לא מביאה חברה

יצירת רשת קשרים עסקית, משימה פשוטה לגברים, היא אגוז קשה לפיצוח עבור נשים. כתבת "כלכליסט" השתתפה באירועי נטוורקינג לנשים וניסתה להבין למה זה קשה כל כך ואיך זה בכל זאת יכול לעבוד

שגית פסטמן 17:0305.12.10

יש ערימה של חבר'ה על הדשא, אני דברים כאלה מחבב. בנים בנות ביחד, זה יפה שיש אומץ לפעמים להתערבב", כך כתב מאיר אריאל בשיר "אגדת דשא". אלא שביום חמישי של אמצע נובמבר על הדשא של אולם האירועים בבית הירוק ברמת אביב, הבנים נשארו בחוץ. במקום התגודדו, בעצבנות מה, כמה עשרות נשים במסגרת אירוע שהוקדש - לדברי המארגנת, איריס זוהר - להעצמה, העשרה, חיזוק רשת התקשורת הנשית ויישומה במישור העסקי, החברתי ועוד. הערב נערך במסגרת פרויקט 9Rooms - מסגרת קהילתית של מאות נשים שמארגנת שני אירועי נטוורקינג במועדים קבועים בשנה, בסתיו ובאביב.

 

זה אינו האירוע היחיד על טהרת הנשים שמתקיים באותו ערב. כמה מאות מטרים משם מתכנסת קבוצה נוספת של נשים בעלות זיקה עסקית, בכנס הפתיחה לפרויקט "נשים יוזמות קריירה" של StarTau, מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב. בכלל, אירועי נטוורקינג לנשים בלבד הפכו למחזה נפוץ באזורנו והם נערכים היום בתדירות גבוהה.

 

מדובר כנראה בסוג של טרנד חברתי, שמקבל גיבוי משמעותי מהרשתות החברתיות; אבל למרות הכוונות הטובות צריך להודות שהניסיון לנטוורקינג עסקי נשי נכשל בדרך כלל, והשאלה המתבקשת היא למה בעצם. ייתכן שנשים מטבען לא בנויות לטוות קשרים על בסיס מקצועי, אולי הן עדיין אינן מיומנות בתורת החברויות העסקיות, או שהן אינן יכולות להתפנות לכך באופן מחייב מתוקף תפקידיהן המשפחתיים. אירוע כמו 9Rooms אמור במהותו לפתור את החידה.

 

קשר בלתי מחייב

 

אחד הדברים הראשונים שאפשר להגיד על אירועים מהסוג של 9Rooms הוא שבניגוד לימי הולדת או למסיבות חג, שנחשבים למאורעות שהם חלק טבעי מחיי כל אחד מאיתנו, בלי קשר למינו, מי שמגיעה לערב שמוקדש לנטוורקינג יודעת שהיא נמצאת כאן כדי ליצור קשרים חדשים, מה גם שכל אחת מהנשים פה שילמה 260 שקל עבור ההשתתפות.

 

אין ספק שזה מוציא את כל המרכיבים הספונטניים והכיפיים מהחוויה ויוצר סיטואציה מלחיצה בבסיסה. גם זוהר, היזמת והמוציאה לפועל של הערב, מודעת לכך, ולכן היא עושה את המאמצים הכנים ביותר למלא את השעות של הביחד הכפוי הזה בתוכן ובמסגרת נעימים. בחצר הבית הירוק הוצבו דוכנים לעיצוב תספורות, סטיילינג ואיפור. לצדם הוצבו עמדות של קייטרינג משובח ובר שתייה - הכל כדי שנשים ימצאו מה לעשות עם עצמן ובעיקר ימצאו בסיס חיבור קל וטבעי זו לזו.

 

צריך לתת לזוהר את הקרדיט הראוי: האירוע שהיא הקימה מושקע ומשדר יוקרה ונעימות. היא עצמה מאירת פנים ועושה הכל כדי שהנשים בו ירגישו בנוח. אבל לא מעט נשים באירוע הסבירו לי שהן בדרך כלל לא מגיעות ל"אירועים כאלה", לא ממש מאמינות בנטוורקינג ואפילו כלל לא אוהבות להתרועע עם נשים אחרות. את הקביעה האחרונה אין ספק שצריך לברר במסגרת הניסיון להבין את הכישלון המגדרי בתחום הנטוורקינג, ובחזית הזאת מתברר שלנשים יש בטן מלאה על חברותיהן.

 

לאורך הערב הנשים שהגיעו לאירוע התחלקו לשתי קבוצות: אלה שהגיעו עם חברה או שתיים, וכך בעצם סגרו לעצמן בעצמן את הדלת ליצירת קשרים חדשים, או נשים שהגיעו לבדן ויושבות או עומדות בצד, משוועות ליצירת קשר אנושי. כשניגשתי לראיין נשים מהקבוצה השנייה, נראה שהן שמחו לשוחח ואפילו החלו לדבר בינן לבין עצמן בזמן הראיון, אבל ברגע שעברתי הלאה השיחה כבתה ושוב עמדה כל אחת לבדה. המסקנה היא שבסיטואציות מסוימות, כנראה מלחיצות, גם אלופות הסמול טוק משתתקות. גם נשים שטענו בתוקף שהן נהנות באירוע ובשכמותו, המבט בעיניהן שיקף מסר הפוך.

 

עו"ד איילת נחמיאס־ורבין, מומחית לניהול וממשל תאגידי, אחת הנשים היחידות בישראל שהצליחו להפוך לדירקטוריות מן השורה בחברות נחשבות במשק, מעבירה סמינרים וסדנאות על חשיבות הקשרים החברתיים לקידום הקריירה. גם היא הגיעה לאירוע והיא מנסה להסביר את מה שמתרחש לנגד עינינו: "לנשים באופן אבסורדי יש יכולת טובה יותר לעשות נטוורקינג, אבל אין להן התשוקה. לגברים, לעומת זאת, זה טריוויאלי. הם מפנים לזה זמן. נשים נרתעות מזה, כי הן מסתכלות על זה כעל משהו ראוי לגנאי, זה גברי בעיניהן וזאת הבעיה".

 

המחסום המגדרי

 

כשאני שואלת את זוהר למה נשים לא מפרגנות זו לזו, היא מתנערת מהקביעה: "עוד כשעבדתי במשרד פרסום כולם אמרו לי 'תיזהרי מנשים', אבל אני דווקא לא פגשתי נשים שלא מפרגנות, אלא להפך". האמנם? נראה שאם מדובבים נשים שאפתניות ותחרותיות מטבען, האמת פורצת מתחת לפני השטח.

 

דליה מנטבר, בעלת רשת מכוני הפילאטיס הנושאים את שמה, היא דוגמה טובה לסוג הקהל שמכוונים אליו באירועים דוגמת 9Rooms. היא נחשבת לאישה שבנתה את עצמה בעשר אצבעות גמישות, היא תקשורתית מאוד ונראה שהיא משתלבת בטבעיות באירועי נטוורקינג. "אני תמיד אוהבת לפגוש אנשים חדשים", היא מבהירה, "במכונים שלי אני עובדת רק עם נשים ומאמינה בהן מאוד. אני חושבת שנשים יודעות לעשות נטוורקינג נהדר גם בנסיבות טבעיות. הן תמיד ממוקדות באפשרויות חדשות של שיתוף פעולה. אבל נכון שקורה - בעיקר אצל נשים מצליחות - שהן לא רוצות לשתף את האחרות, יותר בקטע של קנאה".

 

תני דוגמה.

"למשל, נשות עסקים בכירות שמתאמנות אצלי ונראות נהדר לא תמיד מביאות עוד נשים בעקבותיהן, כי זה כאילו הסוד האישי שלהן שהן לא מוכנות לחלוק עם אחרות". נחמיאס־ורבין מוסיפה הערה משלה: "יש מקרים שנשים לא מפרגנות לנשים אחרות, אבל נכון לבחון את זה בצורה פרסונלית. יש כאלה שנבוכות מזה שהן מגיעות למעמד בכיר, ולא רוצות להביא נשים בעקבותיהן כי הן מפחדות להיתפס כמי שמתעסקות בעניין המגדרי".

  

איריס זוהר (בשמלה לבנה) מאחרת בכנס איריס זוהר (בשמלה לבנה) מאחרת בכנס צילום: גלעד קוולרצ'יק

 

תירוצים, כך נראה, יש כמו חול על שפת הים. מיכל גורן, מנהלת חטיבת הבנקאות הפרסונלית ב־UBANK, שמגיעה לאירוע עם הרבה כוונות טובות וחיוכים מלבבים, נותנת תשובה אמיתית ומעוררת מחשבה: "היחס של נשים כלפי נשים אחרות הוא תמיד סטיגמטי. השוויון בין נשים לגברים עדיין דפוק, ואנחנו במקום פחות נוח להצליח. ברור שמי שנמצאת בעמדת נחיתות מגיבה לסביבה בחשדנות. מה גם שבניגוד לגברים, לנשים קשה יותר להתחבר. הן מחפשות קשר ברמה רוחנית יותר, קשר עם ערך מוסף, לא שטחי. גברים שונים מאיתנו בקטע הזה. הם יכולים להתחבר על סמך דברים אינפנטיליים כמו רכיבה על אופניים או חיבה לסוג מסוים של סיגרים. אני נורא מקנאת כשאני רואה במקום העבודה שלי בבנק את הנטוורקינג של הגברים. אני מנסה להיות חלק מזה אבל לא ממש מצליחה. אצל נשים תמיד קיים קונפליקט בין הבית והמשפחה לבין העבודה. אצל גברים הקונפליקט הזה כמעט ולא קיים, אז היכולת שלהם לקיים קשרים חברתיים בינם לבין עצמם יותר פשוטה ופונקציונלית".

 

"נשים חזקות יותר"

 

ענבל אור. "נשים לא תמיד מפרגנות" ענבל אור. "נשים לא תמיד מפרגנות" צילום: עמית שעל

הדמות הכי מסקרנת באירוע של 9Rooms היא הנדל"ניסטית השנויה במחלוקת ענבל אור. אור היא אחת מחברי הפאנל שהתאסף בחלק האחרון של הערב ודן ברשת הקשרים הנשית. אור הגיעה באיחור, כמעט לקראת סוף המינגלינג, בלבוש מוקפד ועם פמליה צמודה - אמה ושתי עובדות מסורות מהמשרד. אין ספק שהיה חשוב לה לעשות רושם טוב, ועם זאת ניכר שהיא מגיעה לאירוע מעורערת מעט. העיתונות הכלכלית, שידעה להכתיר אותה כדבר הבא בשוק הנדל"ן הישראלי, עוברת עכשיו לשלב הכמעט ידוע מראש - שלב הזובור הכואב. כמה כתבות לא מחמיאות לאחרונה, וגרוע מזה - שורה ארוכה של טוקבקים אכזריים, הפכו אותה לחשדנית כלפי עיתונאים, אנשים בכלל ונשים בפרט.

 

מעניין לציין שדווקא אור משקפת את האנטיתזה של הנטוורקינג הנשי: אישה מהפריפריה, שעלתה על גל ההצלחה של קבוצות הרכישה והצליחה להתקדם בעולם הנדל"ן הישראלי הגברי במובהק. האם לנטוורקינג נכון היה חלק בהצלחתה? אור: "האמת היא שהצלחתי בלי נטוורקינג בכלל, והכוונה היא שגם לא טיפחתי קשרים בעולם הגברי. מניסיוני, הדברים מתגלגלים, ובכל מקרה כדי להגיע למעלה תצטרכי להיות חזקה ולהתמודד עם סיטואציות קשות. המסר הוא להעז, אבל אין ספק שצריך לשמר קשרים, בלי קשר למין או מגדר".

 

גם את סבורה שנשים לא מקדמות נשים ולכן נטוורקינג נשי נידון להיכשל?

אור מהנהנת בזהירות. "זה נכון שנשים לא תמיד מפרגנות וזה מצער. אני פמיניסטית מאוד. אני חושבת שנשים חזקות יותר, מוכשרות יותר מגברים. כשאני חווה משבר, נשים תומכות יותר מגברים. אבל המצב משתפר, אנחנו רואות כל הזמן יותר נשים בעמדות כוח. כשהייתי ילדה קטנה סבתא שלי חזרה ואמרה לי: 'תמיד תלכי עם נשים כמוך או יותר ממך'. נראה לי שזאת עצה טובה לכולנו".

 

אם באמת היו יותר נשים בעמדות כוח, לא היינו צריכות לקחת חלק באירוע כמו זה, לא?

אור שותקת לכמה שניות, מתלבטת איך לענות. "הבעיה היא שלנשים אין זמן לעשות נטוורקינג כמו הגברים, כי יש משפחה, ילדים ובית לטפל בהם, אז זה דווקא טוב שמייצרים אירוע כזה, גם אם בכוח. אני מקבלת בכל יום עשרות בקשות מנשים לתת להן עצות איך להצליח. חלק מבקשות ממני לבוא לעבוד בחברה שלי בהתנדבות כדי ללמוד ממני. אני לא יכולה לדבר עם כל אחת ולתת לה טיפים. אבל כשאני מוזמנת לאירוע כזה ויכולה לדבר מהניסיון שלי מול קהל של כמה מאות נשים, אז למה לא?".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x