העליון הפך את ההחלטה: קרן כצנלסון לא יכולה להעמיד ערבות למפלגת העבודה
בבחירות האחרונות ביקשה המפלגה מהקרן הלוואה בסך 10 מיליון שקל. ביהמ"ש המחוזי אישר את זאת, אולם העליון הכריע אחרת
הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט העליון הפך היום (א') את ההחלטה בעניינה של קרן ברל כצנלסון, וקבע כי היא הקרן אינה יכולה להעמיד ערבות בגובה 10 מיליון שקל למפלגת העבודה. ההחלטה צפויה לפגוע במצבה הפיננסי של מפלגת העבודה, לאחר שהיא עצמה טענה בעבר בבית המשפט כי מצבה קשה והיא
הקרן שהוקמה בשנת 1945 לזכרו של ברל כצנלסון, אידאולוג מרכזי ביותר בתנועת העבודה, החליטה בשנת 1993 לשנות את כלליה וניתקה את עצמה מפעילותה של מפלגת מפא"י ההיסטורית. הסיבה לכך היתה אחת: רצונה לקבל הקצבות ממשרד האוצר וממשרד החינוך, שהתנו את ההקצבות בביטול הסעיפים בתזכיר המתייחסים למפא"י.
בבחירות האחרונות בשנת 2009 פנתה מפלגת העבודה לקרן בבקשה להעמיד לטובת המפלגה ערובות ובטוחות להלוואה בסך 10 מיליון שקל. לקרן הובטח כי בתמורה תשלם המפלגה פרמיה של 4% מגובה יתרת ההלוואה לשנה. רשם ההקדשות (הגוף שאחראי מטעם המדינה על פיקוח הקרן) סבר שהעסקה אינה מתיישבת עם מהותה של הקרן כחברה לתועלת הציבור, כפי שהעניין נקבע בחוק, וכי מדובר בחלוקת רווחים אסורה.
השופטת בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה הילה גרסטל קבעה שהעסקה תקינה, והיא עולה בקנה אחד עם מטרות הקרן. כן נקבע כי תנאי העסקה אינם סוטים מתנאי השוק, ועסקה שתניב לקרן רווח של כ-400 אלף שקל בשנה הראשונה להלוואה היא עסקה סבירה וראויה כלכלית.
היום כאמור הכריעו שופטי העליון אחרת, והפכו את החלטתה של נשיאת בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה. "בכל הכבוד, איני רואה עין בעין עם בית המשפט המחוזי, ולדעתי דין הערעור להתקבל", כתב השופט אליקים רובינשטיין. "הקרן ביקשה, לצרכים תועלתניים, ליצור חיץ ברור בינה לבין המפלגה, כדי לקבל טובות הנאה מן הציבור. אין היא יכולה לאחוז בחבל בשני קצותיו; מחד, לפעול – כפי שעשתה – באופן המנתק זיקה בינה לבין המפלגה, לשם קבלת הקצבות ממשרד האוצר וממשרד החינוך, ומאידך, להציג עצמה כקשורה בטבורה למפלגת העבודה, ככל שמדובר במתן ערובה למפלגה".
השופט רובינשטיין הוסיף, כי "יש לומר דברים כהווייתם. כל תכליתה של העסקה היתה מתן סיוע למפלגת העבודה, משזו נקלעה למצוקה עובר לבחירות, זאת ולא אחרת. אין מדובר בהשקעה במחשבה תחילה, כחלק מניהול עסקיה של החברה. אילו העסקה היתה חלק ממערך העסקים הרגיל, דומה כי היו נבחנים עד תום אפיקי השקעה נוספים, והיתה נבדקת ההשלכה על רווחיות החברה, רכושה והתחייבויותיה".
השופטים ציינו, כי יש להניח שאם היה מדובר בעסקה רגילה הקרן היתה עורכת בדיקה האם תזרים המזומנים של אותו גורם שמקבל את ההלוואה יאפשר השבה של 10 מיליון שקל ואם הועמדו בטוחות על ידו שאפשר לממשן.
מפלגת העבודה יוצגה באמצעות עורכי הדין רם כספי וירון קוכמן. רשם ההקדשות יוצג באמצעות עורכת הדין לימור פלד מפרקליטות המדינה. הקרן יוצגה באמצעות עורכי הדין אבינועם פרץ ויעקב ברכה.
