$
משפט

גרים באזור נתב"ג? איך, כמה ומתי תקבלו את הפיצוי שנפסק לכם

למרות ניצחון התושבים בבית המשפט, מתברר כי הדרך לקבלת הפיצוי על ירידת ערך הקרקע בשל רעש המטוסים מנתב"ג - עוד ארוכה

דותן לוי, מארק שון ויסמין גיל 08:4017.08.10

פסק דין תקדימי של בית המשפט המחוזי בתל אביב אתמול יאפשר בעתיד לכ-4,000 תושבים באזור שדה התעופה נתב"ג לקבל פיצויים בשל הירידה בערך הקרקע כתוצאה מרעש המטוסים. סכום התביעות הכולל עומד על כ־5 מיליארד שקל, אך נציגי התושבים הודו כי מדובר בסכום מופרז וצופים לקבל בסופו של דבר פיצויים בגובה כ־3 מיליארד שקל.

 

התובעים הם תושבי אור יהודה, ראשון לציון והיישובים בסביבה, בהם משמר השבעה, חמד, גנות, טרומן, כפר סירקין, קיבוץ עינת ויהוד. כעת, לאחר הפסיקה, צפויים התיקים לחזור לוועדות המקומיות כדי שיקבעו להם שמאי מכריע שישמש מעין בורר מול הרשויות המקומיות לקביעת ירידת הערך.

 

מדובר בהחלטה הראשונה בישראל שדנה לעומק ומקבלת טענת פיצוי על בסיס סעיף בחוק תכנון ובנייה, שקובע פיצוי בגין מטרד שנגרם מרעש של מטוסים. השופטת מיכל אגמון־גונן לא השאירה אתמול מקום לספק מי לדעתה צודק בסכסוך, וכתבה: "אני סבורה שהגיעה העת להכיר בזכות האדם לחיות בסביבה ראויה. רווחתו ואיכות חייו של הפרט תלויות במידה לא מבוטלת באיכות הסביבה שבה הוא חי... לאור העובדה שהיה צורך להרחיב את נמל התעופה, אין להוסיף ולהטיל גם את הנטל הכלכלי על כתפיהם של התושבים ביישובים הסמוכים".

 

להחלטה זאת קדם ניצחון אחר, כשמשרד התחבורה החליט לפני כמה חודשים לאפשר המראות לילה בזמן פרויקט שדרוג מערך המסלולים בנמל. הרשויות עוטפות נתב"ג, ובראשן חולון, עתרו לבג"ץ, ובינתיים ניתן צו ביניים שמאפשר המראות ליליות רק אם אלו נובעות משיקולי בטיחות.

 

"אנשים יוצאים לחצרות"

 

ההליכים המשפטיים החלו כבר בשנת 2000. כ־5,000 תושבים המתגוררים ביישובים הסובבים את שדה התעופה הגישו במקביל תביעות בגובה מצטבר של כ־5 מיליארד שקל לוועדות התכנון והבנייה המקומיות. טענתם היתה כי שדה התעופה החדש, נתב"ג 2000, יגדיל את היקף הטיסות וכפועל יוצא גם את רמת הרעש ליישובים, ולכן בהכרח יוריד את ערך הקרקע. חישובי התושבים הראו כי נפח הנוסעים בנתב"ג 2000 יגדל פי ארבעה לעומת נמל התעופה הישן.

 

 היישובים שיזכו לפיצוי בגלל הרעש מנתב"ג והירידה המוערכת בשווי הבתים היישובים שיזכו לפיצוי בגלל הרעש מנתב"ג והירידה המוערכת בשווי הבתים

 

אמנם רשות שדות התעופה צירפה לתוכניותיה נספח אקוסטי שהציג מדדי רעש ביישובי הסביבה, אך התושבים החליטו לשכור שמאי מטעמם שקבע את היקף ירידת הערך לנכסיהם. התושבים אף מצאו כי קיימים הבדלים משמעותיים בין המפה שצירפה הרשות לבין הדו"ח שהציג השמאי שנשכר על ידיהם. אחת הדוגמאות מציגה בית בשכונת נווה ים בראשון לציון ששוויו עמד על 400 אלף דולר. השמאי ששכרו התושבים קבע כי ערך הבית ירד ב־24%, כלומר בכ־400 אלף שקל. לסכום זה מבקשים התושבים להוסיף גם מדד והצמדה. השמאי נימק את ירידת ערך הבתים בין היתר באופי החיים בישראל ובנטייה של אנשים לצאת לחצרות הבתים ולפתוח את חלונות ביתם. "זה דומה לכך שערכה של דירה שנמצאת על כביש ראשי נמוך יותר משל דירה עורפית", הסביר עו"ד אלדר אדטו, שייצג חלק מהתובעים.

 

הליך פיצויים מורכב

 

עוד באותה שנה, 2000, הנושא עבר לוועדות הערר לתכנון ובנייה. לאחר כשבע שנות דיונים, באוקטובר 2007, החליטה ועדת הערר המחוזית לא לפצות את רוב תושבי האזור, ולצמצם מאוד את הקריטריונים לפיצויים. תושבי האזור לא שתקו והחליטו לערער על כך לבית המשפט המחוזי.

 

אחת השאלות הקריטיות שבית המשפט היה צריך לענות עליהן היא מה ישמש כמדד לשינוי ברעש שנגרם מהמטוסים. שלושה מודלים עמדו לעיני בית המשפט: מודל הקיבולת התכנוני של שדה התעופה (4 מיליון נוסעים לשנה) - אז הפיצוי הוא הכי גדול, המצב הקיים (בשנת 2000 עברו בנתב"ג כ־10 מיליון נוסעים) או המצב הפוטנציאלי (16 מיליון נוסעים לשנה).

 

רשות שדות התעופה טענה שהמדד צריך להיות המצב הפוטנציאלי, ואז השינוי ברעש אינו גדול, וכך גם הפיצוי. עוד טענה הרשות כי המטוסים כיום פחות רועשים בשל השיפור באמצעים הטכנולוגיים. ועדת הערר המחוזית קבעה ב־2007 שהמדד יהיה 10 מיליון נוסעים, מה שהוציא למעשה תובעים רבים מחוץ למעגל הפיצוי. כעת החליטה השופטת אגמון־גונן כי מדובר בקביעה שרירותית. "בדברי ההסבר לתוכנית נאמר שהמצב בפועל עמד על 7 מיליון נוסעים בממוצע לשנה", נכתב בהחלטה, "בחירה דווקא בשנה עם מספר הנוסעים הגבוה ביותר אינה סבירה. אין מחלוקת כי קיבולת נתב"ג על פי המצב התכנוני הקודם היתה 4 מיליון נוסעים בשנה, והקיבולת לפי המצב התכנוני החדש היא 16 מיליון נוסעים בשנה". כלומר, השמאי יצטרך להשוות בין רעש שעושות טיסות ל־4 מיליון נוסעים לבין 16 מיליון נוסעים. וזה אחד ההבדלים הגדולים שישפיעו על גובה הפיצוי.

 

שאלה קריטית נוספת היא כיצד מודדים את הירידה בערך הקרקע. ועדת הערר קבעה שירידת הערך לכל התושבים פחותה מ־5%, ולכן יש לרשות שדות התעופה פטור מלפצות אותם. את ההחלטה הזאת השופטת פסלה גם כן, וקבעה בין היתר כי גם תושבים שסובלים מחשיפה נמוכה מ־60 LDN (סולם למדידת רעש ממטוסים) יהיו זכאים לפיצוי. למעשה, השופטת לא קבעה סף מינימום לפיצוי, מה שעלול ליצור בעיות בעתיד לגבי החישוב המדויק.

 

המכשול: הערעור והשמאי

 

עו"ד משה רז כהן, שייצג יותר מ־70% מהתושבים, הסביר: "השופטת למעשה אימצה את מפת הרעש שהגשנו - מודל חיזוי רעש של רשות שדות התעופה האמריקאי. המודל מתחשב בכל הפרמטרים האפשריים, כולל טווחי טיסה - ככל שהטיסה ארוכה יותר, המטוס נושא יותר דלק והטיסה מרעישה יותר".

 

עו"ד רז כהן הוסיף כי במהלך השנים כל יישוב נאבק כדי להעביר את הרעש ליישוב השכן, אולם מי שנפגעה יותר מכל היא העיר אור יהודה. כ־3,000 תושבים מתוך התושבים שיזכו לפיצוי הם תושבי העיר. "תבנית התעופה שנבחרה לנתב"ג 2000 נקראת 'התבנית הגמישה', ולפיה לכל מסלול המראה ייקבעו אחוזי נחיתה והמראה. תוכנית זו היא הגרועה ביותר עבור אור יהודה".

 

למרות ניצחון התושבים, לא ברור מתי הם יקבלו את הפיצויים, אם בכלל - ברשות שדות התעופה החליטו להגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון. "התושבים כעת יצטרכו לממן מכיסם את הערעור, הליך שייקח שנים", אומר עו"ד צבי שוב, מומחה לדיני מקרקעין. עו"ד ענת בירן, מומחית בדיני מקרקעין ויו"ר פורום תכנון ובנייה בלשכת עוה"ד שכיהנה בעבר כיו"ר ועדת ערר של מחוז תל אביב, מסבירה כי משוכה נוספת היא השמאי המכריע שימונה על ידי בית המשפט כדי לקבוע את ירידת הערך בפועל.

 

"ערך הבתים דווקא עלה"

 

מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה: "בשלב הזה פסק הדין אינו אופרטיבי לביצוע, אלא מהווה הנחיה לוועדת הערר של מחוז המרכז. רשות שדות התעופה משקיעה עשרות מיליוני דולרים במיגון אקוסטי בדירות מגורים ובבתי ספר ביישובים הסובבים לנתב"ג. בנוסף אימצה הרשות את תקני המיגונים המתקדמים ביותר בעולם. נמל תעופה בינלאומי בתוך אזור צפוף אוכלוסייה איננו המצאה ישראלית ייחודית. כמו כן, נמלי תעופה בעולם מהווים מנועים ומחוללי צמיחה כלכלית משמעותית בכל היישובים הנמצאים בקרבתם. יודגש כי ערך הדירות ביישובים סובב נתב"ג עלה באופן מהותי ובעשרות אחוזים ביישובים כמו שוהם, יהוד, בית דגן משמר השבעה ועוד".

 

באופן אירוני, חלק מבכירי ענף התעופה מתגוררים ביישובים הסמוכים לנתב"ג. מנהל רשות התעופה האזרחית (רת"א) גיורא רום מתגורר בגני יהודה; מנהל נתב"ג שמואל קנדל מתגורר ביהוד, ומנכ"ל אל על אליעזר שקדי מתגורר בקריית סביונים. מוני בר, המייצג בישראל את החברות אייר־ברלין, קורסאייר וג'ט אייר, מתגורר בסביון ועד לפני כשנתיים התגורר בנווה מונוסון. "מדובר באיוולת של ראשי היישובים בסביבה, שמחפשים קולות של בוחרים", אמר אתמול בתגובה לפסק הדין, "הרעש שאני שומע כשממריא מטוס פחות חזק מרעש של משאית או אופנוע שעברו ברחוב".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x