$
דעות

גול עצמי ללבייב

אילו השתמשה אפריקה ישראל בהיגיון פשוט, היא היתה ממתינה קצת עם חלוקת הבונוסים. זה לא הזמן לצ'ופרים. הרי המתנגדים לשכר הבכירים רק מחכים להזדמנות לשכנע את הציבור שמוכרחים להגביל את השכר בחקיקה

גולן חזני 07:2927.07.10

החוק ה־18 בחוקת משחקי הכדורגל מכונה "חוק ההיגיון". זהו חוק לא פורמלי, לא כתוב. שופט כדורגל מנוסה ישתמש בו כבסיס להחלטה עצמאית במהלך משבר במשחק. במילים פשוטות, החוק אומר: "הפעל את ההיגיון שלך". אפריקה ישראל לא השתמשה בחוק הזה כשכינסה לא פחות מארבע ישיבות דירקטוריון כדי לאשר את הבונוסים לבכיריה.

 

אם היה מגיע אורח מחוץ לכדור הארץ, כזה שלא מכיר את ההיסטוריה של החברה בשנתיים האחרונות ולא יודע מה התחולל בעולם הפיננסי כולו ובישראל בתקופה הזו, הנימוקים של החברה להענקת הבונוסים היו נשמעים סבירים. אבל הקהל של אפריקה ישראל כן מכדור הארץ, כן מכיר את ההיסטוריה של החברה וכן יודע מה התחולל

בעולם הפיננסי בתקופה האחרונה. שימוש בחוק ה־18, חוק ההיגיון, היה מביא את ראשי החברה למסקנה המתבקשת: חלוקת הבונוסים היא צעד מוקדם מדי, מתריס מדי ופשוט - יותר מדי.

 

 

בימים כתיקונם החלטה לתגמל מנהלים היא החלטה נכונה. יותר מזה - בימי שגרה היא אפילו הכרחית כדי לשמר כוח אדם איכותי בחברה. אבל אפריקה ישראל עדיין לא שם. החברה עוד רחוקה מלעבור להתקפה - רק אתמול בבוקר היא דיווחה על הסדר חוב נוסף עם בנק ברוסיה לגבי נכס נוסף של החברה־הבת אפי פיתוח.

 

קריאת המצוקה הפכה לחגיגת מענקים

 

רק ארבעה חודשים עברו מאז אושר הסדר האג"ח של אפריקה ישראל בבית המשפט. לפני פחות משנה, בספטמבר 2009, עוד התייצב מנכ"ל אפריקה ישראל איזי כהן בפני מחזיקי האג"ח

באסיפה המפורסמת בבית החייל בתל אביב, והודיע: "קרוב לוודאי שלא נוכל לעמוד בפירעון החוב ב־2011. קשה לפרוע, כי נעשה יותר ויותר קשה לממש נכסים. יש קושי גדול מאוד בקבלת מימונים היום. אפילו לעסקאות שביצעתי באופן אישי הייתי צריך להיות היועץ הפיננסי של הקונה, כדי לעזור לו להשיג מימון לקניית מממני נכסים".

 

זו היתה קריאת מצוקה. החל מאותו היום, כל התנהלות החברה נעשתה כמעט אך ורק סביב ההסדר שבדרך. זה היה קרנבל שלם שכלל חוב של 7.5 מיליארד שקל שאותו ביקשה החברה לפרוס, וחילופי מהלומות מילוליות עם הצד הנצי של נציגות בעלי האג"ח, ובעיקר מול בית ההשקעות פסגות. בסופו של דבר, מה שהחל כניסיון של החברה לקצץ חלק משמעותי בחוב, יותר מ־2 מיליארד שקל, הסתיים בליל שימורים גשום בחודש אוקטובר במשרדי עו"ד ליפא מאיר בתל אביב ובקיצוץ של כמיליארד שקל, מעין "תספורת לייט".

 

יש גבול למידת הניתוק מהשיח הציבורי

 

מי שליווה את המגעים להסדר מבפנים יודע עד כמה קשה להאמין לחדשות האחרונות מבית היוצר של אפריקה ישראל, כשמגיע אליך מידע שלפיו היום, ארבעה חודשים בלבד אחרי ההסדר ההוא, אפריקה כבר מחלקת בונוסים למנהלים. ואכן, קשה להאמין בכך. זה נראה הזוי, לא מציאותי. לפחות בחברה השכילו לספק גם נקודת אור אחת נגד המבקרים והשאירו את המנכ"ל איזי כהן, את סגן היו"ר נדב גרינשפון - וכמובן את היו"ר לב לבייב - מחוץ לתמונת המענקים.

 

חברה, גם אחת שרוצה להתאושש, חייבת לשמור על מנהליה המוכשרים. זה נכון. ואכן, ריץ' מרין הוא מנהל מוכשר. הוא חסך לאפריקה יותר ממיליארד שקל בהסדרי חוב מול בנקים בארה"ב. גם רון פאינרו נחשב לסמנכ"ל כספים טוב ולאחד מאלה שעמדו מאחורי הסדר החוב.

 

לבייב. בימים כתיקונם ההחלטה לתגמל מנהלים היא החלטה נכונה. אבל אפריקה ישראל עדיין לא שם לבייב. בימים כתיקונם ההחלטה לתגמל מנהלים היא החלטה נכונה. אבל אפריקה ישראל עדיין לא שם צילום: אביגיל עוזי

 

אבל שום חברה לא יכולה לנהוג בצורה כה מנותקת מהשיח הציבורי. כאילו שכר הבכירים לא נמצא על סדר היום מדי שבוע, כאילו ועדה ממשלתית לא יושבת ושומעת מומחים רק כדי להחליט מה לעשות עם הנושא הבוער הזה. חברה בטח לא יכולה להרשות לעצמה את הניתוק הזה, כשבשנים שאליהן מיוחסים הבונוסים, 2008 ו־2009, היא הפסידה 5.5 מיליארד שקל. זהו סכום בלתי נתפס. חברה שבשלוש השנים האחרונות, מאז מאי 2007, נחתכה ב־26 מיליון שקל ונסחרת כיום בשווי של 1.9 מיליארד שקל, וגם זה לאחר הזרמה של כ־2 מיליון שקל במסגרת ההסדר.

 

סביר להניח שח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) חיככה אתמול את ידיה בהנאה. מה שלא עשו עשרות בונוסים במאות מיליוני שקלים במצטבר שאותם חילקו החברות הציבוריות יכולים לעשות בשבילה שבעה בונוסים בודדים בסכום "צנוע" של 7 מיליון שקל, שמחלקת חברה שעדיין מצויה בבור תזרימי.

 

מה שכחו המוסדיים להכניס להסדר החוב

 

ועל מה אפריקה מחלקת את הבונוסים? על תרומתם של פאינרו ומרין להסדרי החוב, כלומר: החברה לא מצ'פרת על תרומה לצמיחתה או על רווחים, אלא על הפעילות של המנהלים בצמצום החוב במסגרת ההסדרים, על תרומתם למזעור הנזק. זה בדיוק מה שמקומם בסיפור הזה.

 

אילו השתמשה אפריקה בחוק ההיגיון, היא היתה ממתינה עוד קצת. בסוף השנה אמורה אפי פיתוח לחנוך את הקניון הגדול שלה במוסקבה. ייתכן שזו יכלה להיות הזדמנות טובה. אבל היום החברה עדיין עסוקה בהסדרים עם בנקים, וזה ממש לא הזמן. גם החשש שבכירי החברה יעזבו לא תופס במקרה הזה. מנהל שבורח מהספינה בתקופה כזו ממילא

לא ראוי. ואם כל כך חשוב ללבייב להעניק את הבונוסים, בבקשה, אבל מהחברות הפרטיות. לא מאפריקה הציבורית.

 

בימים הקרובים נשמע גם על החלטות דומות בחברות־הבנות. גם שם המנהלים יקבלו בונוסים בסכומים דומים.

 

באפריקה יש חברות־בנות טובות: אפריקה מגורים, נגב קרמיקה ואפילו דניה סיבוס שחזרה להרוויח. גם כאן היינו מצפים לקצת יותר סבלנות, אבל כאן לפחות היו רווחים.

 

וגם להתנהלות בעלי האג"ח יש חלק בסיפור, אותה נציגות - שכללה את פסגות, כלל, מנורה, מגדל והראל - והניבה כל כך הרבה כותרות. אותה נציגות פישלה כאן בגדול. בניגוד להסדר צים למשל, שם היה סעיף שמגביל את דמי הניהול, לא הוכנס בהסדר סעיף המתייחס למתן בונוסים למנהלים. כשהם נשאלים למה לא הכניסו את הסעיף להסדר, התשובה שלהם לא פחות ממדהימה: "שכחנו". פשוט ככה, "שכחנו".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x