$
משפט

כתב אישום מבית

יש משהו לא נוח באדם שזורק בוץ על מקום עבודתו שבוע אחרי שעזב. זה לא אומר שלא צריך להקשיב לפרקליטה אירית מאומהורן

משה גורלי 08:3716.05.10

מעולם לא עמדה הפרקליטות בפני ערעור כה נוקב על אמינותה ומקצועיותה. זה לא בא משר המשפטים דניאל פרידמן שמונה בידי החשוד (והיום הנאשם) אהוד אולמרט. זה גם לא נבע מדבריו של השר יעקב נאמן, שהועמד לדין ואולי יש לו חשבון לסגור עם הפרקליטות. כששניהם יוזמים פיקוח חיצוני על הפרקליטות

הם חשודים כאינטרסנטים. עו"ד אירית באומהורן היא בשר מבשרה. היא היתה שם 24 שנים. וכשהיא אומרת בראיונות נרחבים לתקשורת שמשהו שם רקוב, קשה לנפנף אותה כלאחר יד.

 

קשה לטייח את הנזק המוסרי בתיק קצב

 

מני מזוז שלח תגובה מפורטת ונזעמת לטענות שהעלתה באומהורן. לחזית נשלח עוזר היועץ, אז והיום, עו"ד רז נזרי. שניהם ניסו למזער נזקים. הבעיה היא שהנזק המרכזי - חשיפת ההתנהלות בפרשת קצב - ניקז אליו כמות בלתי נסלחת של שגיאות שקשה לטאטא ולטייח. הבולטת מכולן היא דווקא מוסרית ולא משפטית ועליה הצביעה באומהורן - הכפשת המתלוננות בבג"ץ.

 

השופטים לחצו את מזוז להסביר למה התקפל מטיוטת כתב האישום הראשונית, שכללה שני מקרי אונס. כדי להגן על ההסדר הקריב מזוז את המתלוננות. האם היתה לו ברירה? כן, לגייס עמוד שדרה במקום טיעונים. הוא היה יכול לבחור ולסרב להרס אמינותן של המתלוננות, ולהסתפק בטיעון שמכלול הראיות אינו מקים סבירות גבוהה להרשעה.

 

לצד כישלון זה סיפקה פרשת קצב שגיאות משפטיות וציבוריות נוספות - שהשתקפו בפליק פלאקים קדימה ואחורה. הבג"ץ שהכשיר את הסדר הטיעון הוא התחלה טובה: למשל, שאלו השופטים, איך מקיימים שימוע מבלי לגבש החלטה סופית לגבי הראיות; ואיך, שאלה דורית ביניש, מגיעים להסדר טיעון כשתיאור מעשי קצב קל יותר אפילו משל רמון.

 

באומהורן הזכירה גם את ההליך המופרך לגביית העדות המוקדמת של טלנסקי. על כך העביר ביקורת אפילו היועץ המשפטי דהיום, יהודה ויינשטיין, בכובעו הקודם כפרקליט פלילי, עוד לפני שמונה לייצג את אולמרט. בשיחות שלא לייחוס, שופטים ופרקליטים בכירים ממש לא מבינים את המהלך הזה. בפרקליטות משיבים ששישה שופטים (שלושה במחוזי ושלושה בעליון) הכשירו אותו. עובדה זו אין בה להרגיע אלא בדיוק להפך.

 

יש משהו לא נוח בכך שאדם זורק בוץ על מקום עבודתו שבוע לאחר שהוא עוזב אותו. אבל השאלה למה הם עושים זאת, צריכה להישאל בנפרד מהשאלה מה הם בדיוק אומרים. בדיוק כמו שפרשת האזנות הסתר בתיק רמון צריכה להיבדק למרות שפרידמן לחץ לבדיקה.

 

הבומרנג עף אל באומהורן מכיוון הולילנד

 

קצב וטלנסקי, לפי באומהורן, הן דוגמאות להתנהלות ששיקולים זרים דבקו בהן. אולי אמוציות, כדבריה. אולי אמביציית יתר, אולי כניעה לתקשורת ואפשר להעלות גורמי עומק נוספים. למשל, איך זה שמתמנה יועץ שאינו מנוסה ומתמחה בפלילים (מזוז) והוא מוביל למינוי פרקליט מדינה שגם הוא משקל נוצה בתחום (שנדר)?

 

נקודת התורפה בביקורתה של באומהורן - שמיהרה לנגוס בפיתיון שנפנף מולה עמנואל רוזן - היא הסברות שהעלתה לגבי חקירות הולילנד שבהן לא היתה מעורבת. הביקורת הזו מחזירה אליה כבומרנג את טענת חוסר הענייניות. אולי היא אמוציונאלית בגלל שנמנע ממנה הקידום לתפקיד פרקליט המחוז הבא?

 

השופטים עשו כל מאמץ למנוע מעצמם פיקוח חיצוני. אלא שלחץ ציבורי ומשוב לשכת עורכי הדין הניבו את הקמת הנציבות על השופטים. הפרקליטות מבוקרת בידי מבקר המדינה, שבקרוב יפרסם את ממצאיו לגבי האזנות הסתר בפרשת רמון. הבעיה בביקורת זו היא בשאלה לאן יוליכו ממצאיה? חשד פלילי בכל משרד ממשלתי מועבר לפרקליטות. כשמדובר בחשדות כאלה בהתנהגות הפרקליטות נחוצה כתובת אפקטיבית יותר, חיצונית לפרקליטות.

 

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x