העומס גדול, לכו לרוסיה: כך הועברה תביעה לטיפול בית משפט זר

השפעתו של העומס הרב המוטל על מערכת בתי המשפט בישראל לא נגמרת בדחיית הטיפול בתיקים ובהמתנה ארוכה לפסיקה. בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון שניתן לאחרונה הפך עומס העבודה של מערכת בתי המשפט לשיקול בהכרעת תיק.

מדובר בפסק דין של שופט העליון אשר גרוניס בשאלה אם ישראל היא המקום הנאות לבירור תביעה שעיקר המעשים שבבסיסה התרחשו ברוסיה. הנתבע בתיק זה הוא איש העסקים הישראלי־רוסי יוסף קציב, אשר נעצר באפריל 2008 ברוסיה בחשד כי ביצע מעשי מרמה והונאה באחד מסניפי הבנק הרוסי ראיפאיזנבנק עם שני אזרחי רוסיה נוספים, בסכום המוערך בכ־37 מיליון יורו.

לאחר מעצרו של קציב הגיש הבנק הרוסי תביעה כספית בהיקף של 10.5 מיליון שקל לבית המשפט המחוזי מרכז בפתח תקווה, וכן בקשה לעיקולי נכסים בישראל נגד קציב ואשתו ילנה. הבנק טען כי ילנה, אזרחית ישראל, שותפה למרמה ולרישום הנכסים על שמה.

בני הזוג ערערו

המחוזי אישר לבנק לתפוס את נכסי הזוג קציב בישראל - כמה חשבונות בנק ובית - ולהגביל את השימוש בהם בארץ ומחוצה לה. בקשה לסילוק התביעה שהוגשה על ידי בני הזוג, בטענה כי ישראל אינה המקום הנאות לבירור התביעה, נדחתה במחוזי. בית המשפט אמנם קבע כי ברוסיה התרחשו עיקר האירועים, אולם הנכסים נמצאים בישראל, ולכן דווקא כאן הסיכוי טוב יותר לאכוף את פסק הדין.

בני הזוג ערערו לעליון, ובפסק דין תקדימי שניתן לאחרונה הוחלט לקבל את הערעור ולדחות את התביעה. השופט אשר גרוניס קבע שרוסיה היא הפורום המתאים לניהול התביעה. הטיעון להכרעה זו של גרוניס היה מפתיע - העומס על מערכת בתי המשפט בישראל. "המשאבים העומדים לרשות מערכת השיפוט הנם מוגבלים ויקרי ערך", כתב גרוניס. "הדיון בתביעה מסוג זה, שהקשר שלה לישראל אינו רב, עלול לבוא על חשבון דיון בתביעות אחרות".

פרופ' קרייני. שינוי המציאות בתביעות בינלאומיות

עם זאת, העליון הביא בחשבון את טענת הבנק הרוסי כי לישראל יש אינטרס לדון בתביעה כדי שלא תשמש כמקום מקלט לעבריינים. בעקבות כך קבע כי צווי העיקול על נכסי בני הזוג קציב, שניתנו על ידי המחוזי לבנק הרוסי, יישארו על כנם עד שתתברר התביעה ברוסיה.

השלכות עסקיות

"גרוניס אומר שהגיע הזמן שנתחשב במשאבים המוגבלים שלנו," אומר עו"ד אסף ביגר, שותף במשרד עמית פולק מטלון ושות' ומומחה למשפט בינלאומי פרטי. לדבריו, "מדובר במקרה מיוחד, אחד הספורים שבהם קיבל בית המשפט את הטענה כי לא הוא הפורום הנאות לקיים בו את הדיון. השאלה המרכזית היא האם לישראל יש בכלל אינטרס ציבורי לנהל כאן את התביעה".

לפסק הדין יש השלכות ברמה העסקית, כך סבור עו"ד שחר אגמון ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.

לדבריו, "פסק הדין מקטין את הסיכוי לברר את הסכסוך בין חברות במקומות שבהם נמצאים הנכסים. אם למשל חברה אנגלית תרצה לתבוע חברה ישראלית ולנהל את ההליך בישראל, נושא הימצאותם של הנכסים יהיה פקטור, אך מבחן מרב הזיקות יצביע דווקא על פורום אחר, נאות יותר", אומר אגמון.

פרופ' מיכאיל קרייני, מומחה למשפט בינלאומי פרטי באוניברסיטה העברית, מציין כי ההפרדה של העיקול מהתביעה מהווה חידוש אף היא. "גרוניס עשה שימוש בכלי שיכול לשנות את המציאות בתביעות בינלאומיות. החשיבה המסורתית היא שסעדים זמניים חייבים להינתן בכפוף לתביעה באותו בית משפט". לדבריו, ההפרדה "עלולה להפוך את התהליך למסורבל מאוד.

בית משפט בישראל אחראי להליך זמני ובית משפט זר אחראי להליך עיקרי. עד כמה בית המשפט בישראל יכול להתחשב בבית משפט זר?". לטענתו, "העליון רצה לשים מסננת בדמות העומס על בתי המשפט, כדי למנוע מקרה שבו צד מסוים בוחן את בתי המשפט בעולם ומחליט לתבוע במקום הנוח לו ביותר".

פורום בלתי נאות - כאשר אזרחותו או עיקר פעילותו של נתבע או תובע הן מחוץ לישראל, הוא יכול לטעון שישראל היא "פורום בלתי נאות" לניהול התביעה ולבקש להעבירה לארץ הרלבנטית. המבחן להכרעה בשאלה היכן תתנהל התביעה הוא "מבחן מרב הזיקות": זהות הצדדים, מיקום הנכסים, מיקום העדים והראיות.

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה