• תפריט
סביבה

בדיקת "כלכליסט": הצד האפל של השמש

אחזקה מסורבלת, מסים מפתיעים, יחסים מורכבים עם הבנקים והתקנות שעלולות להתברר ככישלון חרוץ. "כלכליסט" מזהיר את רוכשי הפאנלים הסולאריים שחושבים להתעשר מטרנד האנרגיה הפוטו־וולטאית, ושופך אור על הבעיות שמחכות להם על הגג

רויטל חובל 06:5809.12.09

טרנד הטכנולוגיה הפוטו־וולטאית, שבה מיוצרת אנרגיה באמצעות המרת קרני השמש לחשמל, סוחף אחריו סקטורים רבים. אלה רואים בשמש מקור רווחי קל וזמין. אך מבדיקת "כלכליסט" עולה כי מאחורי מה שנראה דרך קלה ובטוחה לגריפת מזומנים, מסתתרים פרמטרים נוספים, חלקם מפתיעים, שעלולים לגרוע במידה רבה משורת הרווח של הרוכש.

כמו מדינות מפותחות רבות בעולם, גם לישראל יש מערכת תמריצים כלכליים לייצור חשמל עצמי באנרגיה סולארית. מאז פרסום הרגולציה לייצור חשמל סולארי ביולי 2008, החלו עשרות חברות המספקות מערכות סולאריות לתור אחרי כל גג רענן. כך הן הפכו את הגגות לנכסים מניבים לכל דבר, והן מציעות לבעלי גגות חבילות מפתות תמורת ההשקעה בייצור החשמל הסולארי.

 

המדינה מצדה מתמרצת את הרוכשים בכך שהיא מבטיחה תשלום של 1.97 שקל לקילו־ואט לשעה. מחיר זה גבוה פי ארבעה מהמחיר שמשלם הצרכן לחברת החשמל. למעשה, מדי יום מדווחות עסקאות שונות על גגות של מפעלי תעשייה, קניונים, מבני ציבור ואפילו תחנות דלק, שהבינו את הפוטנציאל החבוי בניצול הגגות הפנויים לייצור חשמל.

 

השיטה עובדת כך: חברות האנרגיה שמייבאות מערכות סולאריות מסין, גרמניה או ארצות הברית מפרסמות מודעות "דרושים גגות". אלה מתקינות אותם עבור הרוכשים: בעלים של חברות דלק, קניונים, מפעלים וכיו"ב בשלושה מודלים עסקיים; המודל הראשון הוא השכרת הגג ותשלום שכר חודשי עבורו, כך שמי שנהנה מרווחי מכירת החשמל הוא החברה עצמה ולא בעל הגג. השכר החודשי אינו קבוע, וכל חברה מציעה שכר אחר. במקרה של עסקת גגות רחבה, המחיר משתנה. במודל השני החברה רק מוכרת ומתקינה מערכות סולאריות, והרוכש נהנה מרווחי מכירת החשמל. במודל השלישי יש שותפות בין הרוכש והחברה לחלוקת הרווחים. יש לציין כי רוב החברות שקמו אינן מייצרות את המערכות הסולאריות, אלא מייבאות אותן. השירות שהן נותנות כולל אספקת המערכת, התקנתה, טיפול בהליכי הרישוי וחיבור המערכת לרשת החשמל הארצית.

 

אולם, השוק הסולארי שמתגלגל רק כשנה וחצי נהפך לשוק פרוץ. בעלי הגגות מרגישים מחוזרים, אבל מנגד החברות מבטיחות הבטחות רבות. גורמים בשוק הסולארי מזהירים כי התוכנית העסקית הפשוטה של הקמת מערכת כזאת יכולה להיות מלכודת דבש. על הנייר, הרווח נראה קל וכמעט מיידי: ההשקעה בבניית מערכת סולארית בטוחה לחלוטין, כאשר יש התחייבות מהמדינה לרכוש את החשמל המיוצר בתעריף המסובסד. מערכת סולארית ממוצעת בהיקף של 50 קילו־ואט עולה כ־900 אלף שקל, וההכנסה השנתית עתידה להגיע ל־160 אלף שקל. מה שנראה כמסלול להחזר השקעה מהיר, כ־15% לשנה, מתגלה כחשבון מוטעה במקרה הטוב, נוכח שורה של הוצאות הנלווית להשקעה.

 

 * צמודות למדד בשיעור ממוצע של 2.5% ** על בסיס פריים+1.5% * צמודות למדד בשיעור ממוצע של 2.5% ** על בסיס פריים+1.5%

 

 

1. עד 44% מס הכנסה מפאנל סולארי

 

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי ההכנסות השנתיות הנקיות אינן מתקרבות לסכום המובטח על ידי החברות השונות. על הכנסות מערכת בגודל מסחרי (יותר מ־4 קילו־ואט - ר"ח) חלים חוקי המס הרגילים, ועליהן יש לשלם מסי הכנסה. גובה המס יכול להגיע ל־44% - המס המקסימלי בישראל. נוסף על כך, תפוקת המערכת פוחתת עם השנים. במערכות טובות, המותקנות בצורה הנדסית טובה, מקובל לחשב 0.5% ירידת תפוקה שנתית. נתון זה עשוי להאמיר לכדי 3% ירידת תפוקה בשנה לפאנלים והתקנות בעייתיות. כמו כן, אין מערכת שפועלת 100% מהזמן ב־100% תפוקה. מקובל בתעשייה להתחשב בשיעור תפוקה מקסימלית של 98%–95%, וזאת בשל בעיות תחזוקה, תקלות וכו'. במערכות קטנות, שאינן מתוחזקות בצורה אופטימלית, התפוקה המקסימלית תסתכם בכ־95%. פאנלים מלוכלכים, או אפילו טיפה של צל על חלק מהמערכת, יגרע משמעותית מהתפוקה שלה בשיעור של עשרות אחוזים.

 

2. כל שמונה שנים צריך להחליף ממיר

 

ההשקעה במערכת הסולארית אינה מסתיימת ברכישתה, אלא היא טומנת בחובה עלויות תפעול ותחזוקה משמעותיות. עלויות תחזוקה, ניקיון וביטוח יכולות להסתכם ב־15 אלף שקל בשנה לפחות, ומאמירות ככל שמרחיבים את האחריות למערכת. נוסף על כך, הממירים (שהופכים את קרינת האור לחשמל - ר"ח), רכיב מרכזי במערכת, הם בעלי אורך חיים אפקטיבי של 5–10 שנים. בממוצע, כל 8 שנים יהיה צורך בהחלפת ממיר, בעלות של לפחות 120 אלף שקל בכל החלפה.

 

כפי שפורסם ב"כלכליסט", בבדיקות ניטור שערכה חברת החשמל של ייצור חשמל ממתקנים פוטו־וולטאיים שהותקנו ב־1994 במצפה עדי בגליל נמצא כי כעבור 15 שנים איבדו 50% מהנצילות שלהם. המתקן הוקם בשטח כולל של כ־50 מ"ר על גג של בית בהספק של 5 קילו־ואט כדי לבחון את השימוש באנרגיות מתחדשות. בתגובה לממצאים טענה אז חברת החשמל כי נרשמה ירידה בתפוקת המערכת הסולארית ככל הנראה בשל איכות קולטים ירודה ואי הצבתם בתנאים המיטביים, וכן כתוצאה מהתקופה שחלפה. 

 

3. ריבית הפריים עלולה לעלות ביוקר

 

כמו הרוכשים, גם הבנקים ראו במימון המערכות הסולאריות אוצר בלום. הצעות מימון מפתות מככבות על שלטי החוצות העירוניים. הבנקים יממנו 80%–70% מעלות המערכות ו־30%–20% יבוסס על הון עצמי. פעמים רבות המערכת מגיעה עם הבטחות למימון על בסיס פריים. זוהי אמנם ריבית אטרקטיבית, אך כשמדובר בהלוואה ארוכת טווח, הפריים צפוי לעלות משמעותית. צריך לזכור שהפריים הממוצע בעשור האחרון היה כ־7% לעומת 2% כיום.

 

בניגוד להשקעה פיננסית, שבה הקרן נשמרת עד סוף חיי ההשקעה וצוברת תשואה, כאן מדובר ברכישת ציוד שאמור לשרוד כ־20 שנה. גורמים בענף מעריכים כי הבלאי שוחק מהתשואה כ־5%. ההשקעה חסרת כל נזילות, ואי אפשר לממש אותה במקרה שנוצר צורך בכסף; במקרה שההשקעה ממומנת באשראי, אין אפשרות להיחלץ מההלוואה אם נוצרה מצוקת מזומנים. יש להביא בחשבון גם סיכונים הכרוכים במחויבות ל־20 שנה דוגמת מכירת הנכס, שינוי ייעוד הקרקע/הנכס, גניבות או שבר במערכת ונזקי מזג אוויר (כמו ברקים - ר"ח). יש לבחון אם חברות הביטוח יחזרו לבטח במקרה שהמערכת נגנבה.

 

4. האחריות אינה כלולה במחיר הרכישה

 

השוק הסולארי רווי בחברות שונות. חלקן, כמו פז סולאר וסולאריה, צמחו מתוך חברות תשתיות ואנרגיה גדולות יותר, שנהנות מגב כלכלי. אך הרוב המכריע של החברות הסולאריות קמו על בסיס מימון עצמי.

 

פאנלים סולאריים בחניון יטבתה פאנלים סולאריים בחניון יטבתה

 

חברי המושבים והקיבוצים עמוסים בכרטיסי ביקור של מיטב החברות בשוק. כל חברה מעדיפה לרכוש את המערכות שלה מיצרנית עולמית אחרת. כדי לזהות את איכויות המערכות דרושה מומחיות וניסיון של חברות, שיאפשרו להימנע ממערכות שעלולות להיות בעייתיות או לא יחזיקו מעמד זמן רב בתנאי האקלים הישראלי. התקנה לא אופטימלית תוריד את תפוקת המערכת לאורך זמן. אחריות (יצרן או מתקין - ר"ח) לא תהיה שווה דבר אם היצרן או המתקין ייקלעו לקשיים, ובכך יש יתרון לחברות בעלות מוניטין של שנים, שסביר שיישארו בתמונה גם בעוד 20 שנה. זהו סיכון לא מבוטל כשמדובר בחוזים ל־20 שנה, במיוחד כשמדובר בגופים קטנים שזה עתה קמו.

 

מנכ"ל סולאר פאוור, אלון תמרי, מסכים לטענות. "לא ברור כיצד אנשים בוחרים לקחת את הסיכון ולעבוד מול חברות אשר צצו רק לאחרונה בתחום". הוא ממליץ לערוך בירורים מעמיקים לגבי המוניטין של החברה.

 

חברות האנרגיה הסולארית אמנם מציעות אחריות להתקנה ולמערכת, אך לא כולן מציעות באופן אוטומטי אחריות מלאה. חלקן מציעות לרכוש בנפרד חבילת אחריות לתקופה ממושכת של עד 20 שנה. למעשה, רווחי הרוכשים אמורים להתחיל לזרום כעבור שמונה שנים, ולהמשיך במקרה הטוב עד 20 שנה. משכך, יש לדאוג עוד במעמד הרכישה לצמצם את התלות ברצון הטוב של החברה המתקינה, ולדאוג לשירות אחריות כולל ומקיף לציוד. יש לזכור שלחברה המשתפת פעולה עם בעל הגג, ומתחלקת עמו ברווחים, יש עניין ישיר ברווחיות של המערכת. לכן היא תדאג להבטיח תפוקה אופטימלית של המערכת. אם המערכות הסולאריות נרכשות על ידי חברות קבלן בלבד, שרק מספקות את המערכות, יש לדאוג לאחריות מקיפה.

 

עו"ד איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל, מסר בתגובה: "אם מסתכלים על התחום כמכלול, בישראל יש תעריף מהטובים בעולם והמערכות הסולאריות מספקות תשואה על ההון שלא ניתן לקבל באף אפיק השקעה אחר. התחרות הערנית בשוק, שבו פועלות יותר מ־70 חברות, משחקת לטובת הצרכנים שנהנים מתחרות במחיר וגם משיתוף מידע על איכות המערכות השונות והביצועים".

 

72תגובות
בטל שלח
  • פרויקט גמר שלום וברכה
    אנו זוג סטודנטים שנה ד' בהנדסת תעשיה וניהול
    התחלנו פרויקט גמר עבור ניתוח קולטים פוטו־וולטאיים, כחלק מהפרויקט נתקלנו בפערים שעלו לעיל, הפרויקט שלנו עוסק בחיסכון והתייעלות המערכות באמצעות מערכת זמן אמת אשר תתן לנו מעקב על תפוקת הקולטים ותעזור לנו בקבלת החלטות
    במידה ויש חברות או פרטיים המעונינים לשתף אותנו בידע שלהם אנו נשמח להפיק ממנו את המיטב , כמובן בשיתוף מלא עם המקור...
    אנא פנו למייל המצורף
    דניאל, (19.12.10)
  • הצחקתם אותי מעבר לעניין ההשקעה (שכל אגח ארוך טווח וצמוד מדד שם בכיס בקטן בהרבה פחות סיכון)
    ואני יזכיר במילה שלטווח של 20 שנה אפשר גם לקנות את מדד המניות ולשבת בשקט (השקעה ב500 החברות הגדולות בארהב ל20 שנה נשמע לי הרבה פחות מסוכן מהשקעה במערכת שיכולה מחר להתפורר בסופת שלג).
    הייצור של הפאנלים עצמו וחומרים הנלווים הוא תהליך מזהם גדול מאוד, ממה שקראתי בזמנו הפאנלים צריכים לעבוד 15 שנה בתפוקה מלאה בכדאי שנתחיל לקרוא לעסק הזה ירוק.

    כל המומחים כותבים לי על אנרגיה ירוקה כאילו הפאנלים נופלים מהשמיים... מה ההגיון אם במחיר של פליטה נמוכה בארץ נפלטים בסין כמויות אדירות של גזי חממה? מה ירוק פה בדיוק?





    משקיע ותיק, (20.12.09)
  • ל58 15% תשואה זה דבר לא רעה בכלל. תשים 100 אלף ותקבל 15 מה רע בזה.איפה באיזו תוכנית חיסכון תקבל תקבל תשואה כזאת?

    בקשר לשרשרת התגובות של 12 אל תשכחו שגם יורדת לא הצריכה שלו. אין לי מושג כמה הוא צורך והאם הוא גג של בית פרטי או עסק.
    חשוב לדעת האם המערכת שלו גם עוקבת אחר השמש ושומרת "מגע" קבוע עם זניט השמש אתכדור הארץ. אם לא אז זה לא שווה.
    אני מאמין שאם רכש ב 9KW מה שלא נראה סביר לאדם פרטי יש הגבלה על זה.
    בכל מקרה יש מכסה שנתנו ולמיטב דעתי היא מתמלאת במהירות ככה שזה לא שכל אחד יכול לרכוש. המדינה "שיחררה" אנרגיה לציבור שועמת להסתיים בקרוב.

    השאלה האם יגדילו את החלק של האנרגיה הסולארית והאם חברת חשמל תמשיך לתת את המחירים הללו. בכל מקרה הם ייקרו את מיחרי החשמל בשביל לקזז את ההוצאות הללו, ואז הריווחיות תרד . ברור שהטכנולוגיה תשתפר בשנים הקרובות.
    אבל עדיין העניין שווה כל עוד החברה נותנת דבידנד כזה גבוה.

    ואל תשכחו את ההוצאת שלכם במקרה של בית פרטי תכניסו את זה גם כן לחישוב שלכם.
    ולמי שבונה חווה סולארית ישנם בונוסים נוספים. בקיבוצים או מפעלים שמתעסקים במתח גבוה יקבלו בתור יצרני חשמל בונוס נוסף שבהחלט עושה את העניין שווה. למרות כל עלויות ההתקנה.
    רוי, (14.12.09)
  • יש עוד פרטים טוב אז ככה בסה"ב הכתבה נכונה. השאלה מה רוצים להציג או להשיג.
    כרגע לחברת חשמל יש חוסר בחשמל, את זה אני אומר מתוך ידע מכיוון שאני מתעסק בזה.
    בקיבוצי ישנו גנרטור שעובד בסינכרון לרשת. גם אנחנו מקבלים כסף על כל שעה שהגנרטור עובד והוא עובד הרבה בשנה האחרונה. אפילו בעונת המעבר . לעומת שנה שעברה. דבר נוסף אם חברת חשמל מבקשת שנפעיל את הגנרטור אז מקבלים בונוס נוסף. ההחוזר על ההשקעה יגמר בתוך כ 3 שנים זה אומר בעוד כ 9 חודשים.
    העלות הייתה בסביבות ה חצי מיליון. הרווח הנוסף שיש גנרטור גדול גם במקרה של הפסקת חשמל. כמובן שיש פליטה של מזהמים לאוויר.
    ולעניין שלנו האנאגיה הירוקה שווה כלכלית רק אםחברת חשמל או המדינה שזה בעצם אותו הדבר יתנו כסף. בכדי לספק אנרגיה ברמה הנדרשת לא יהיה ניתן לבצע את זה רק באנרגיה ירוקה. זאת בדיחה הזוויה לחשוב כך.
    ישנן כל כך הרבה שיטות אבל הבלאי הכן קורה ודורש תחזוקה .
    כולם מדברים על תחנה פחמית אבל נגיד שיבנו תחנת גז מספיק גדולה שתתין מרווח לעוד 20 שנים מסיום הבניה שלה. אז ייתכן שהדיבדנד יקטן או יפסק. ואז כל ההשקעה הולכת לעזעזל.

    והיה כאן אחד שבונה לבד. הכול טוב ויפה אבלאם אתה מייצר אתה צריך לקבל אישור מדי הרבה גורמים לא רואה אותך מבצע לבד את כל התהליך הזה.

    אני בעד אוויר נקי אבל כל ייצור אנרגיה יוצר פסולת משלו. מה יעשו עם הפסולת של האנרגיה הירוקה הזאת?
    רועי, (14.12.09)
לכל התגובות