מתשע עד חמש? אולי מחר
יש אנשים שמגיעים כל בוקר לעבודה בידיעה שעלול ליפול עליהם תיק שישאיר אותם במשרד עד השעות הקטנות של הלילה. חיי החברה סובלים, המשפחה מתלוננת, והבוסים מנסים לשמור על הגחלת בעזרת תגמולים וצ'ופרים
מאחורי כל עסקת ענק שנחתמת במשק עומדת שורת עורכי דין שעבדו לקראתה לילות כימים, ולא ראו את הבית עד החתימה הסופית על החוזה. באופן דומה, גם כשחברה נדרשת להגיש תשקיף לבורסה רואי החשבון שלה טובעים בעבודה למשך פרק זמן קצר ומאומץ.
תחומי עבודה אלו, אשר דורשים מהעובדים להשקיע בתקופות מסוימות מאמצים גדולים במיוחד, גובים מחיר לא קטן מהעובד ומבני משפחתו. לכן פעמים רבות המנהלים באותן חברות מוצאים דרכים לתגמל את העובדים ולפצות אותם על התקופות הלחוצות.
עו"ד מיה ליקוורניק, שותפה בכירה במשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם ברנדויין ושות', מספרת כי במשרד שלהם תקופות הבלת"ם הן עניין שבשגרה: "מי שעובד במשרד שלנו יודע שעובדים קשה. תקופות של לחץ מתרחשות לא מעט. בקבוצת שוק ההון שלנו יש כל שנה תקופה של שלושה חודשים שבה עובדים על תשקיפים או עסקאות גדולות, והעבודה לחוצה מאוד".
"בתקופות לחוצות אנחנו עובדים עד אמצע הלילה", מוסיפה ליקוורניק. "רק עכשיו סיימנו את עסקת מכירת חברת אבטחת המידע פינג'אן, שנעשתה בשלושה שבועות, שבהם עבדנו כמעט מסביב לשעון. הצוות שעבד על העסקה בקושי ישן".
עורכי הדין מתגמלים
עו"ד ליקוורניק מספרת שבמשרדה התגמול לעובדים מתבטא בשכר הגבוה יחסית: "מכיוון שבמשרד שלנו עובדים קשה באופן קבוע, התגמול מגיע בצורת משכורות שהן גבוהות מלכתחילה: עורך דין שסיים סטאז' מרוויח אצלנו 12–13 אלף שקל בחודש, ועורך דין בעל ותק של שש שנים מרוויח 25 אלף שקל בחודש. מעבר לזה יש צ'ופרים קטנים. לדוגמה, אם מישהו עושה מאמץ מיוחד שולחים אותו לחופשת סוף שבוע או לארוחה. מכיוון שהמשפחה נוטלת חלק במאמץ, בתקופות קשות אנחנו גם עושים אירועים שמיועדים לצוות ולבני משפחתם". לדברי עו"ד ליקוורניק גם העובדים הבכירים בפירמה משקיעים שעות עבודה מאומצות: "אני לא דורשת מהעובדים מה שאני לא דורשת מעצמי. אצלנו השותפים הבכירים הם אלו שעובדים הכי קשה. עריכת דין היא מקצוע של שירות, והלקוח לעתים קרובות רוצה את הייעוץ האישי של השותף במשרד, או מבקש שהשותפים יגיעו לישיבות דירקטוריון".
דנה, עורכת דין שכירה במשרד פרטי העוסקת בליטיגציה, מספרת כי תקופות הלחץ גובות מחיר כבד: "בימים רגילים אני עובדת מתשע עד שבע בערב - 10 שעות של יום עבודה אינטנסיבי. לעיתים מגיעים אליי כמה תיקים במקביל, ואז אני מבלה ימים כלילות במשרד. אני עוצרת את החיים שלי - לא רואה את הבית, לא מגיעה לשיעורים של התואר השני באוניברסיטה, אין זוגיות, אין חיי חברה ואפילו לאכול אני לא מספיקה. בתקופות כאלה אני חיה על אדרנלין ומבינה שזה חלק מהמקצוע".
דנה מספרת שבמקרה שלה, כמעט אין תגמול על העבודה הקשה: "במשרד שלי יש הרגשה שלא ממש מודעים לכמות השעות שאני עושה. הבוסים מעריכים את העבודה, אבל מצפים שהכל יהיה מוכן על שולחנם בבוקר. אני יודעת שיש משרדים שמתגמלים בבונוסים ובתוספות, אבל אצלי אם לא אעשה את העבודה אני צפויה להיות מובטלת".
בהייטק מפנקים
בחברות ההייטק המצב דומה. דגן הלוי, מנהל חטיבת התוכנה באלעד מערכות, מספר: "חלק הארי של העבודה שלנו כלול ב־10–9 שעות העבודה הרגילות ביום, אך יש מצבים שבהם העבודה חורגת משעות אלו. המערכות שאנו מפתחים תומכות בהליכים קריטיים בחברות, ואם יש בעיה אנחנו מתגייסים לפתור אותה בצורה רציפה. במקרה של תקלות במערכות של חברות גדולות או בנקים, אנחנו עובדים על הפתרון אל תוך הלילה ועד הבוקר. סוג אחר של מקרים הם פרויקטים שמגיעים לחברה וצריך לסיימם בתקופות לא הגיוניות. במקרה כזה מדובר בעבודה בשעות יצירתיות, בימי שישי ובהמון שעות נוספות".
הלוי מספר כי אחרי עבודה קשה במיוחד מתוגמלים העובדים בעיקר בפינוקים: "מי שנטחן ולא רואה את המשפחה - נפצה אותו בכלים חומריים, כמו שוברים לפינוק בספא, ארוחת בוקר זוגית, כרטיסים לסרט - מתנות שמחזקות את הזוגיות שנפגעת. מעבר לכך אני נותן תמריצים חומריים שמעודדים את היצרנות: משלם על שעות נוספות, אפילו שזה לא נהוג בתחום שלנו, ומעניק בונוס מיוחד למי שעובד יותר מ־125% משרה".
עם זאת, לדעת הלוי, התמריץ הטוב ביותר לעובדים אינו מתבטא בפן החומרי: "תמריצים חומריים הם לטווח קצר. לטווח הארוך צריך פשוט לשמור על המחויבות של העובד למטרות העסקיות של הלקוח. גם דוגמה אישית היא חשובה מאוד".
רועי, שעובד באחת מחברות ההייטק הגדולות, מספר כי גם המשפחה סובלת בתקופות של עבודה מאומצת. "כשאני עובד על פרויקט גדול, אשתי לא רואה אותי. פעם היא היתה עוד מתלוננת, אבל היום היא מחכה עד יעבור זעם. בתקופות כאלה אני גם עייף מאוד. זה משפיע גם על הרגלי האכילה - להזמין פיצה למשרד בשלוש לפנות בוקר זה לא דבר נדיר. למזלי, הבוס שלי מודע לעניין, וכשהצוות מסיים את הפרויקט אנחנו מקבלים כל מיני צ'ופרים קטנים - חופשה זוגית או ארוחה במסעדה טובה. לא שזה מפצה במשהו, אבל זה עדיף על כלום".
"יש אילוצים שאי אפשר להתגבר עליהם"
דיני העבודה בכל הנוגע לשעות נוספות לא ממש נאכפים בחברות השונות. דוד שי, ראש מוקד פיתוח יישומים בחילן טק, מסביר: "חוק שעות עבודה ומנוחה מאפשר להאריך את שעות העבודה ב־12 שעות נוספות בשבוע למי שעובד שישה ימים בשבוע, או ב־15 שעות נוספות למי שעובד חמישה ימים בשבוע. במצבי לחץ בחברות הייטק, למשל, המעסיק נזקק לתוספת גדולה יותר של שעות, וההגבלה הזו מקשה עליו". לדברי שי, "על דיני העבודה לא מקפידים כפי שמקפידים על חוקים אחרים. בעיקרון, רוב המעסיקים משתדלים לשמור על החוק, אבל יש אילוצים שאי אפשר להתגבר עליהם. בחברות הייטק, בראיית חשבון או במשרדי עורכי דין, יש תפקידים שאי אפשר להעסיק בהם כוח עבודה זמני לתקופה מוגבלת, כי הצוות זקוק להכשרה. מה שקורה בפועל הוא שלא מקפידים על החוק. העונש המרבי על הפרת החוק הוא קנס של 12,900 שקל, אבל לדעתי לא היה מקרה שבו הפרת מספר שעות עבודה הגיע לבתי
הדין לעבודה".
לדברי עו"ד מיה ליקוורניק, "החוק אומר שצריך לשלם לעובדים בהתאם לעבודתם. במקצועות כמו שלנו, עובדים מקבלים שכר כולל שהוא גבוה, ולא תגמול פרטני. החוק בא להגן על העובדים המנוצלים, ולא על עובדים שמתוגמלים היטב, ולכן הנושא לא רלבנטי".
