$
מוסף סוכות

ד"ר רוית גבע: לחיות? מה זה אומר בכלל?

רופאה במחלקה האונקולוגית בבית החולים איכילוב: "כשעברתי את בחינת ההתמחות האחרונה הרגשתי שהחיים יכולים להתחיל. אבל פתאום מצאתי את עצמי כמו תינוק שלומד ללכת. לחיות? מה זה אומר בכלל? מה אני באמת אוהבת? מה אני באמת רוצה לעשות?"

ד"ר רוית גבע 01:0701.10.09

להיות רופאה. וואו... גאוות המשפחה. אפילו סבתא, בכל פעם שהיא מתאשפזת, טורחת לספר לכולם. נשמע טוב, נכון?

היום הראשון בבית הספר לרפואה, איזו תמימות. אז זה נשמע הדבר הכי קשה בעולם. ככל שעברו השנים חשבתי לעצמי: אם אסיים את הלימודים הכל יהיה בסדר. בחינות הגמר זה החלק הקשה, לא? בעצם אולי זה הסטאז'. כשאסיים אותו, הכל יהיה בסדר. טוב, אולי זו בעצם ההתמחות. כשאסיים אותה הכל יהיה בסדר. או שלא?

 

קווים לדמותם של הרופאים קווים לדמותם של הרופאים

 

במהלך השנים המשפחה התייאשה ממני. בהתחלה היו מתקשרים ומזמינים אותי לאירועים משפחתיים. כמו בכל משפחה נורמלית, הייתי מקבלת התרעה של יומיים מראש; בהתחלה מתלוננים, אבל תמיד הולכים. לקח למשפחה שלי זמן להפנים שאיתי צריך לתאם לפחות חודש מראש, כדי לסדר מול לוח התורנויות. עם הזמן ועם התורנויות והעבודה בבית החולים, המפגשים "הידרדרו" לידיעה שבדיעבד. פתאום הייתי שומעת מהמשפחה הקרובה ששלשום הם היו בחתונה של בת הדודה והיה נחמד. באחת השיחות עם אמי, על זה שהיא כבר לא רואה אותי בכלל ושכחה שיש לה בת, עניתי: "רצית בת רופאה, לא? זה המחיר שאת ואני משלמות". "לא דמיינתי את זה כך", היא ענתה. גם אני לא.

 

הנחישות של הרופאים

 

כשהתחלתי את ההתמחות באונקולוגיה אמרה לי רופאה נפלאה שאיתה אני עובדת עם מה אני הולכת להתמודד, וכך זה הולך: "כשתגידי שאת רופאה, מיד כולם יחייכו ויגידו 'וואו...' וישאלו: 'איפה?' כשתעני באיכילוב, ה'וואו...' יגבר. כשימשיכו וישאלו 'ומה את עושה?' ותגידי שאת אונקולוגית, כולם יאפירו, יגידו: 'אוי', ויברחו". ואכן, ככה זה. כל החברים מוכנים להושיט יד בכל עזרה שאחפוץ, כשהמשפט העיקרי השגור בפיהם: "כל עוד את צריכה אותנו, אנחנו נעזור. רק שלא נצטרך עזרה ממך".

 

כשעברתי את בחינת ההתמחות האחרונה הרגשתי, בפעם הראשונה זה כ־14 שנה, שאני מסוגלת לנשום. החיים, אמרתי לעצמי, יכולים להתחיל. אבל פתאום מצאתי את עצמי כמו תינוק שלומד ללכת. לחיות? מה זה אומר בכלל? מה אני באמת אוהבת? מה אני באמת רוצה לעשות? לפקוח את העיניים אחרי בחינת שלב ב' זה כמו להסתכל על העולם אחרי יום הדין. כל הדברים שדחיתי ליום שאחרי — הבית, הזוגיות, הילדים ואני, מה איתי? לאסוף את השברים. לשקם את הזוגיות. לחשוב ברצינות על ילדים כי כבר אין זמן, השעון הביולוגי מתקתק. אבל אני, אני רק לומדת ללכת.

 

זאת כמובן אשליה, זה ברור. אין יום שאחרי. אין רגיעה. אין ירידת מתח. כשהולכים במסע ארוך רצוף הרים וגבעות מה שמחזיק אותך זאת הפסגה הבאה, הגבעה שאחרי. שהרי אם היית רואה את הכל מראש אין סיכוי שהיית יוצא בכלל למסע, לא? עדיף לשבת בבית לראות טלוויזיה.

 

היום המתח הוא אחר. עכשיו זה החולים, מחקר וכתיבה ו־fellowship בחו"ל, שהרי כל השנים שעברתי הi בעצם שום דבר בלי לנסוע להחכים בחו"ל, בלי לפרסם כמה מאמרים.

 

אם נראה שאני כותבת את הטור הזה בבית בערב בשקט, אז לא, ממש לא. אני גונבת מזמן שיעורי הבית בפלמית. רק כדי לסבך את החיים עוד קצת, ה־ellowship הוא בבלגיה ושם מדברים פלמית. כאילו היו חסרים לי קצת לימודים בחיים.

הבית, הזוגיות והילד יצטרכו לחכות שוב. אצטרך לקוות שבת הזוג המדהימה שלי, שעמדה לצדי עד עכשיו, לא תיחלש לקראת סוף הדרך, כשאני מבטיחה לה — רק עוד קצת. מיד אחרי שאחזור מחו"ל הכל ייראה אחרת. יהיה בסדר.

 

אולי אני אצליח לעבוד עליה, או עליי, אבל אתם? אתם כבר יודעים את האמת, לא?

 

זה נשמע נורא. אבל אני בעצם לא מתלוננת. אולי רק קצת, כי קשה. אבל האמת? לא הייתי מחליפה את המקצוע שלי בשום דבר בעולם.

 

לגעת בחיים של אדם אחר, לעשות שינוי. יש בזה קושי, יש אחריות — ויש בזה יופי מדהים. כל הלחצים האישיים שלי צריכים לזוז הצדה כשהמטופל נכנס לחדר. זה קשה, אבל לא בלתי אפשרי.

 

האונקולוגיה היא כמו הרפואה של פעם. ולא משום שאין התפתחויות וחידושים — להפך, עוד ועוד תרופות חדשות ועוד ועוד מחקרים מתווספים כל יום. אבל כאונקולוגית הליווי שלי את החולים הוא טוטאלי. אנחנו נפגשים במשך שנים באופן קבוע, בזמנים טובים יותר ופחות. אני מלווה אותם בחתונות ובהולדת הילדים והנכדים, אבל מלווה גם את הילדים והנכדים בדרך הקשה של המחלה. והרי הרופא המודרני עובר דרך חתחתים כדי לסיים את המסלול הקשה רק כדי לגלות שהבדיחה שמספר המטופל לפני שהוא יוצא מהחדר זה מה שעושה לו את היום.

 

אני מאחלת לי ולחבריי למקצוע לא להידרס מתחת למכבש הזה. כי אתם תראו, אמרנו הרי שבסוף יהיה בסדר.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x