$
משפט

ביהמ"ש קיבל חלקית את טענות הרמולין בסכסוך עם שרגא בירן

השופט אלטוביה מגן קבע כי הרמולין היה שותף מלא של בירן, ולא רק שותף ברווחים, אך דחה את דרישת הרמולין לפרק את השותפות, והורה על מינוי בודקים מומחים שיבחנו את חלקו של הרמולין בנכסי הפירמה. בירן חויב בהוצאות של 268 אלף שקל

ענת רואה 08:2221.09.09

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אלטוביה מגן, קיבל חלקית את תביעתו של עו"ד צדקיהו הרמולין בסכסוך עם שותפו לשעבר, עו"ד שרגא בירן - אחרי כמעט ארבע שנים של התדיינויות משפטיות. השופט מגן קבע כי הרמולין היה שותף מלא במשרד בירן ולא רק "שותף ברווחים"; המשמעות היא שלהרמולין יש זכות לקבל את חלקו מכל נכסי השותפות במועד פרישתו, שערכם המלא ייקבע מאוחר יותר על ידי מומחים.

 

הרמולין דרש להכיר בו כשותף מלא במשרד, מעמד שמכוחו מוקנה לו חלק בנכסי השותפות, הכוללים פרויקטים עסקיים ונכסי נדל"ן. בירן טען כי רוב הפרויקטים הם עסקים פרטיים שלו.

 

עם זאת, השופט מגן דחה את דרישתו של הרמולין להורות על פירוק השותפות, כפי שלטענת הרמולין מתחייב לפי פקודת השותפויות, וקבע כי איש מהצדדים לא יפיק תועלת ממהלך כזה, וכי הרמולין יקבל את מבוקשו ללא פירוק, בהליך שבו יוגדרו ויוערכו נכסי השותפות ולאחר מכן ייקבע שווי זכויותיו. לעניין זה הורה השופט על מינוי "בודקים מומחים ומכריעים", שהאפשרות לערער על החלטתם תהיה מצומצמת למקרה של "עיוות דין קיצוני". בתפקיד זה יישאו עו"ד אלקס הרטמן, שותף בכיר במשרד ש. הורוביץ, ורו"ח יוני קפלן. הרמולין החל לעבוד במשרד בירן באוקטובר 1973, תחילה כמתמחה ולאחר מכן כשכיר. ב־1979 סוכם במסמך רשמי למחצה על צירופו למשרד במעמד של "שותף בכיר". בפסק הדין מצוטטים כמה הסכמים שנחתמו בין בירן והרמולין, רובם קצרים ולא מפורטים.

 

על פי הראשון שבהם הוסכם כי תקופת השותפות תהיה עשר שנים, וכי חלקו של הרמולין בהכנסות השותפות יהיה 10%. עוד נכתב שם: "הכרעה לגבי סכסוכים וניהול - בירן". ב־1993 הועלו על הכתב עוד הסכמות שהגדילו את שיעור אחוזיו של הרמולין ל־15%, ונקבע כי בתום חמש שנים הם יעמדו על 20%.

 

בפברואר 2005 הודיע הרמולין לבירן על "פירוק שותפות שרגא פ. בירן ושות'", וציין כי הפירוק ייכנס לתוקפו חודש לאחר מכן. בירן הגיב בו ביום במכתב שבו טען: "במשך תקופה ממושכת, מטעמים השמורים עמך, הנך מרבה להיעדר מהמשרד ובעצם מתנתק ממנו".

 

בפסק דין ארוך המשתרע על כ־50 עמודים קובע השופט מגן ששוכנע כי בעת כריתת ההסכמים ביקשו הצדדים ליצור קשרי שותפות כמשמעותם בפקודת השותפויות, ולא רק שותפות ברווחי המשרד - זאת, לדבריו, אף שאין חולק כי לבירן היתה דומיננטיות רבה בניהול המשרד. "התרשמתי כי התובע (הרמולין) עשה לילות כימים במסגרת עבודתו למען השאת רווחי המשרד", קבע השופט. "אמנם (בירן) הוא שייצג את השותפות כלפי חוץ, אך אין בכך כדי לצמצם את תרומתו של (הרמולין)".

 

השופט קבע כי הגדרתה של מסת הנכסים הכלולה בשותפות והערכת שווייה מחייבות את עבודתם של אנשי מקצוע. לדבריו, זיהוי הנכסים השייכים לשותפות קשה במיוחד בשל עירוב הפעילות העסקית של השותפות בפעילות הפרטית של בירן ומשפחתו. עוד נכתב כי למומחים תהיה סמכות של "מעין כונסי נכסים", הם יוכלו לדרוש ולקבל כל חשבון מסמך ויחויבו בחובת חיסיון. נוכח קבלת התביעה בחלקה חויב בירן בהוצאות ובשכר טרחתו של הרמולין, 268 אלף שקל בתוספת מע"מ.

 

את הרמולין ייצגו בהליכים עורכי הדין יוסי שגב, סיני אליאס ואורי אדלשטיין. את בירן ייצגו בהליך עורכי הדין רם כספי, ניר כהן, רונן לפן ורונית מאיר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x