פרסום ראשון - סקר: שכר עו"ד מוכפל לאחר 6 שנים

תחומי ההייטק, משפט מסחרי בינלאומי ושוק ההון הם תחומי המשפט בהם עורכי דין שכירים משתכרים את השכר הגבוה ביותר - כך עולה מסקר שכר מקיף שערכה חברת ההשמה קודקס ושממצאיו הופצו אתמול בקרב עורכי הדין שהשתתפו בו. הסקר נערך בקרב כ־1,100 עורכי דין שכירים, והממצאים מתייחסים לבעלי ותק של עד 6 שנים במקצוע.

מהסקר עולה כי בתוך כ־6 שנים צפוי כל אחד מעורכי הדין השכירים להכפיל את שכרו, והפער בין שכיר במשרד קטן לשכיר במשרד גדול יגיע לכ־30% מגובה השכר לטובת עורך הדין המועסק במשרד גדול. למשל, עו"ד שכיר במשרד גדול מאוד, יתחיל את דרכו עם שכר ברוטו של 10,000 שקל בחודש, והשכר יגדל בכ-1,000–2,000 שקל לשנה, ויגיע לאחר 6 שנים ל־20 אלף שקל ברוטו. בקודקס מבהירים עם זאת כי משרדי עורכי הדין נבדלים מאוד זה מזה לא רק בגודלם אלא גם באיכותם, כך שהנתונים המתפרסמים הם ממוצעים בלבד.

צילום: shutterstock

עו"ד שכיר במשרד עורכי דין קטן צפוי להשתכר כ-8,500 שקל בשנה הראשונה, ובתוך שנתיים יקבל תוספת לשכרו של 2,000 שקלים. בחלוף שלוש שנים נוספות וכשיעמוד על ותק מקצועי של כ-6 שנים, צפוי אותו עו"ד להשתכר כ-16,000 שקל ברוטו לחודש.

לפי הסקר עו"ד מתחיל במשרד בגודל בינוני ישתכר כ-9,000 שקל ברוטו, סכום שיעמוד על כמעט 13,000 שקל בתוך שלוש עד ארבע שנים. בתום שנת העבודה השישית יעמוד שכרו הממוצע על כמעט 16,000 שקל.

הסקר כולל נתונים גם לגבי שכרם של עורכי דין שכירים בחברות ובמגזר הציבורי. עולה ממנו כי בתחילת דרכם המקצועית משתכרים עורכי דין אלו שכר דומה לזה המקובל במשרדי עורכי דין קטנים (כ־8,500 שקל ברוטו בחודש). בחלוף 6 שנים יעמוד שכר ממוצע של שכיר בחברה על 17,300 שקל בחודש ואילו בעל תפקיד מקביל במגזר הציבורי ישתכר 15,000 שקל ברוטו בחודש.

השכר ירד ב־10%

בשורה התחתונה עולה מהסקר כי שכר עורכי הדין השכירים ב־2009 ירד בכ־10% לעומת שכרם ב־2007. ממצא זה זהה לממצאים שפרסם "כלכליסט" בפברואר 2009 ובהתאם לסקר שכר שנערך ע"י חברת גלובל בראשות עו"ד דודי זלמנוביץ. ירידת השכר, לפי ממצאי חברת קודקס, פגעה בעיקר בעורכי הדין השכירים במשרדים בינוניים וגדולים שספגו ירידה של 12% בממוצע בשכרם. במשרדים גדולים מאוד נרשמה ירידה בשכר בשיעור ממוצע של 7% בלבד ואילו במשרדים קטנים לא נרשמה כלל ירידת שכר, ככל הנראה בשל העובדה שהשכר המשולם לשכירים במשרדים אלו נמוך מלכתחילה וקשה להפחיתו.

במסגרת הסקר נערך גם מיפוי של תחומי העיסוק בהם השכר הגבוה ביותר. בנוסף לתחומי ההייטק, המשפט המסחרי הבינלאומי ושוק ההון, התחומים הנוספים בהם השכר נחשב גבוה יסית הם קניין רוחני, משפט מסחרי מקומי, נדל"ן וליטיגציה. התחומים שהשכר בהם הוא הנמוך ביותר מבחינת השכירים שהשתתפו בסקר הם הוצאה לפועל, פלילי, מעמד אישי, פירוקים וכינוסים ותחום הנזיקין.

נשים מרוויחות 16% פחות

הסקר ניסה לבחון גם את פערי השכר בין גברים לנשים, לפי שנות ותק. עולה ממנו כי הפערים בשכר לטובת הגברים הולכים ועולים עם הוותק ומגיעים לשיא אחרי כ־6 שנות ותק, אז ישתכר גבר בממוצע 31% יותר מאישה בתפקיד מקביל. עם זאת, בשנים השביעית והשמינית יש ירידה משמעותית בפערי השכר והם מגיעים ל־12% בלבד לטובת עורכי הדין הגברים.

מבחינת השפעת השכלה על השכר מצא הסקר כי בעלי תואר שני במשפטים דיווחו על שכר הגבוה בממוצע ב־21% לעומת עורכי דין בעלי תואר ראשון בלבד. בעלי תואר שני במינהל עסקים ישתכרו 44% יותר בממוצע מבעלי תואר ראשון במשפטים בלבד. בקודקס מסבירים את הנתון בכך שתואר במינהל עסקים מנתב אליו עורכי דין בעלי זיקה עסקית כלכלית שמראש נוטים להשתלב בתחומים מסחריים שבהם ההכנסות גבוהות יותר.

עובדים פחות שעות

לפי ממצאי הסקר ממוצע שעות העבודה של עו"ד שכיר במשרד עומד על 9.6 שעות ליממה, לעומת 10.2 שעות לפני שנתיים. כמות עורכי הדין שמצהירים על עצמם כי הם עובדים 12 שעות ויותר ירדה בכ־30%.

עו"ד דודי זלמנוביץ, מנכ"ל חברת Glawbal העוסקת בייעוץ לעורכי דין, אמר בהתייחסו למצב בענף עריכת הדין בחודשים האחרונים כי "גם בהיבטים של פעילות המשרדים מבחינה כלכלית וגם בנושאי שכר עורכי הדין, המגזר נמצא כנראה בשלב התמתנות של המשבר הכלכלי והתגובה לו".