המילון: דברים שאומרים רק ל.. ועל נשים

דברים שאומרים רק על נשים: א'-ב'

אשת חיל

היא עובדת במשרה מלאה, אוספת את הילדים מהגן, מבשלת שלוש ארוחות ביום, ממתינה לרגע שבו אתה תפרוש לחדר המיטות וגם מטיילת עם הכלב. נערה ממש אוצר, כמאמר השיר. כל הכבוד לך שהצלחת למצוא אותה, חתיכת עצלן נכה שלא מסוגל להסתדר לבד.

• למוסף המיוחד: נשים - הדבר הבא. לחצו כאן
  

איור: איתמר דאובה

ביצ'ית

מרשעת, תכסיסנית, דו־פרצופית וערמומית. קשוחה, שאפתנית, קרת רוח ונחושה. נחשקת, בלתי מושגת, מעוררת הערצה. כל זאת ועוד בפרק הבא של "שושלת". עכשיו צאו מהסרט שאתם חיים בו.

צוחקות אחרונות: ג'-ת'

בהגייה נכונה מדובר בתואר של נימוס - פנייה המעידה על הכבוד הרב שרוחש הפונה לנמענת. אבל בעברית המקובלת נהפך שם העצם בעל הניחוח האירופי לפתיח המרמז על קובלנה עילגת שתופנה לנהגת, שצף קללות בוטות שיוטח בפקחית של העירייה, או סתם הערה מובנת מאליה שמטרתה להבהיר לשומעת שהיא מאותגרת קוגניטיבית.

דגימה נשית של עידן הטלוויזיה הרב־ערוצית, שבושלה במעבדות הסודיות של גברים רעועי תפיסה. העובדה שנשים צעירות (שעשויות, כך דווח, להפגין יכולות מחשבתיות בשעות הפנאי שלהן) משתפות עמם פעולה, מצביעה על כך שאפשר להוציא את האשה מהמטבח, אבל אי אפשר להכריח אותה לשבור ביצים.

איור: איתמר דאובה

בבחירות 1999 הבטיח אהוד ברק לשפר את תנאי האשפוז של קשישה אלמונית שאיתר במסדרונות בית חולים בנהריה. בניגוד לישיש הזנוח בפרוזדור, ובדומה למסעודה משדרות (ע"ע), גם הישישה החולנית ששרועה בחוסר אונים על מיטה סתורת מצעים היא סמל לתפיסת עולמם של מי שברוך קימרלינג כינה "אחוסלים".

מלכת אסתר יכולה לצעוד בראש מצעד התחפושות של כל הזמנים ולהיזכר כמושיעת היהודים, אבל רק בחורה רצינית אחת פסעה בהיכל המפואר של אחשוורוש: ושתי. המלכה המודחת, שגורשה לאחר שסירבה לדגמן לפני האורחים של בעלה, חקוקה בתודעה הלאומית כבת נעוות המרדות, כשחטאה היחיד היה תודעה פמיניסטית שהקדימה את זמנה.

מה בנוגע לזכויות הגבר? זכויות העשירון העליון? זכויות לאנשי צבא קבע? הייתכן שכל אלה לא זקוקים לארגונים מיוחדים ולגופים הפועלים ללא מטרות רווח? שיש בידם להתנהל בעולם ללא שדולות, אפליה מתקנת ותיקונים לחוק? אין ספק, כל בני האדם נולדו שווים - חוץ מאלו שמוצאן מן הצלע.

איור: איתמר דאובה

לאור האקלים הכלכלי הרעוע, יהיה זה חוסר אחריות מצדנו להמליץ לכן להשיב ב"חמודה אמא שלך" כשעמית לעבודה מחמיא לכן כאילו הייתן בנות מצווה. מצד שני, תמיד רציתן לעשות הסבה מקצועית ולפתוח עסק, לא?

המכתם האלמותי של הנשיא לשעבר, עזר ויצמן ז"ל, הוא האירוניה בהתגלמותה: אלמלא טרחו הוא ושכמותו לשכנע את בנות המין היפה שפסגת שאיפתן היא להינשא לאיש צבא שיתרונו הבולט הוא שאינו עיוור צבעים - ייתכן שהן לא היו חשות צורך להוכיח את עצמן גם בשחקים. הידד לדיילים.

איור: איתמר דאובה

ממש כמו דוגמגישה (ע"ע), גם התואר המשולב הזה מראה שנשים הן יצורים מורכבים, שאי אפשר להפריד אצלן את הרע מן הטוב. אצל גברים זה אחרת: עלם יפה מראה תמיד יצויד גם בכמות תלת־ספרתית של איי.קיו, שתאפשר לו לפרוש מקריירת הדוגמנות לטובת פתרון נוסחאות בפיזיקת קוואנטים, ומסביב לכל גאון מקליש שיער תרחפנה תמיד נשים כלילות יופי (אבל סתומות בלחץ).

בניגוד לסתם "פרחה" או "כוסית", הכונפה היא עלמה שקשה הרבה יותר לזהות; אין לה מידות תרומיות ראויות לציון, והיא לא תירשם בספר דברי הימים תחת שום קטגוריה. אין ספק, המאפיין היחיד שנדרש כדי לזכות בתואר "כונפה" הוא להיות נקבה.

איור: איתמר דאובה

קודם כל, צאו מנקודת הנחה שאין דבר כזה. ממש לא. יש אשה בוגרת, אינטליגנטית, אולי אפילו מושכת, בעלת קריירה מרשימה ושורת תארים אקדמיים, כזו שמפרנסת את עצמה (ואולי אף את זוגתה), שפשוט לא פגשה את הגבר הנכון. זה כל הסיפור.

כמו הזקנה מהמסדרון (ע"ע), גם לצופת ערוץ 2 האדוקה אין מקבילה גברית. דוד מירוחם או סמי משלומי אינם מטומטמים דיים כדי לייצג את קהל היעד של אלכס גלעדי ועמיתיו. לא, יש צורך באנלפביתית אמיתית, כזו שדוכאה מאז ילדותה, מישהי שיודעת מה זה חיים קשים - כדי להתמכר לפסולת הטלוויזיונית שמוגשת לה.

גם אם נתעלם לרגע מהעובדה שהרוק היחיד שיש בישראל הוא זה הניתז משפתיהם של פוליטיקאים נלהבים, נבין שנערת רוק - המושג, המוסד, החלום הרטוב, הסיוט של כל הורה - הוא פיקציה. במה שונים מנהגיה של נערת רוק מאלה של נערת ג'ז או עלמת קאנטרי? בגיל המתאים, כל הבנות שבעולם שותות חשיש, עושות סטוצים ומעריצות איזה אוויל משריש. אין לזה שום קשר למוזיקה.

הראו לי אשה נשואה ואם ל־2.1 ילדים שאין לה מנוי לסטודיו סי, והמילה "חיטוב" לא עלתה על דל שפתיה - ואראה לכם אשה בריאה בנפשה. האושר אולי מתחיל בתוכנו, אבל הפילאטיס מתחיל בשש.

איור: איתמר דאובה

גרסה מבוגרת של נערת רוק (ע"ע), מהדורה מעודכנת של מסעודה משדרות (ע"ע), ואויבת מושבעת של הפמיניסטית (ע"ע) ואשת החיל (ע"ע). אשה חובבת בית, שמגשימה עצמה בין המטבח לקניון, ויודעת שהסוד לחיים מאושרים הוא תבשיל מהביל על הגז, קניות שהשליח סידר בארגז ואופר ששוכנה בגראז'.

סמני בעיגול את התשובה המתאימה: אני לא/ אני כן/ איכס, חזיות. 32 שנים אחרי גולדה מאיר, הגיע הזמן להודות שרק כשנשים תפסקנה לייחל ליום שבו ייתנו גם להן להפגיז את עזה, לשאוף לכלות את חייהן במשרד ולקוות שיפנו אליהן בלשון רבים־נקבה בכל עת - העולם יהיה מקום טוב יותר.

הבעיה אינה לכנות את המועמדת שמתחרה בך על ראשות הממשלה בשם שנתנו לה אביה ואמה, הבעיה אינה לעשות זאת כך שכ־ו־ל־ם ישמעו; הבעיה היא שיועצי התקשורת של ציפי לבני הפכו את ההלעגה האינפנטילית של אהוד ברק לסמל של סקסיזם משפיל המפחית בערכן של נשים.

ברור שזו לא אשמתו שאת לא רוצה לעשות איתו סקס. הרי שום בחורה שעיניה בראשה לא תוכל לעמוד בפני קסמיו. יש לזה רק הסבר אחד: את לסבית/ פמיניסטית/ כונפה/ ביצ'ית/ אשת חיל (ע"ע). או קרחון. מצד שני, זה עדיף על "אימפוטנט".

רני רהב ייזכר כיחצ"ן־על, כמושך בחוטים, והכי חשוב: האיש שכינוי הגנאי הכי יצירתי שהוא הצליח למצוא למישהי שהוא שונא הוא - "רעה". הדבר הבעייתי באמת הוא שרהב לא העז להטיח האשמות דומות בעיתונאים זכרים, כי איכשהו, כשעושים את זה לאשה, זה נהפך ל"סאטירה" בערוץ 2. וכן, דמיינו את טל פרידמן מסמן מירכאות באצבעותיו - לזה בדיוק התכוונו.

איור: איתמר דאובה

זה התחיל עם זונה החד־משמעי, הוחלף בקדושה, נפקנית, פרוצה ויצאנית - הרמזניות, והתגלגל לזנזונת ושרמוטה - הבוטות. אבל אף אחת מהמילים הללו אינה כובשת את האוזן כמו שרלילה העליזה, שמציעה איזון פוליטיקלי קורקט בין המהפכה המינית לבין הנטיה הכפייתית של גברים לשלם תמורת סקס.

נכון, יש לך פה מלא שיניים צחורות, שתחום בתוך שפתיים מסותתות. זו ממש לא סיבה להשתמש בו כדי להביע את דעתך - בשביל זה יש גברים. מוטב לך להותיר להם את המחשבות והדאגות. את רק שבי פה, חמודה (ע"ע), עטי על פנייך מבט מצועף ורקמי משהו.