$
בארץ

במת כלכליסט: ההיסטוריה של המשבר

אין אדם או גורם אחר שיודע בוודאות את התשובות לשאלה הקשות על עתיד המשבר. מה שנותר הוא, להעיף מבט אל העבר

ליאו ליידרמן 07:44 05.03.09

 

אין ספק שהמשבר הפיננסי הגלובלי הנוכחי, המשפיע גם על המשק הישראלי, מצטייר כעמוק וממושך יותר ממיתון רגיל. האם המשבר הנוכחי יוביל למיתון ארוך וממושך נוסח זה שהתחיל בארצות הברית ב־1929 או שמדובר בשפל עמוק פחות אך ממושך יותר, נוסח יפן בשני העשורים האחרונים? למה לצפות מהמשבר הנוכחי? כמובן, אין אדם או גורם אחר כלשהו שיודע בוודאות את התשובות לשאלות אלו.

 

עם זאת, אפשר לבחון את ההיסטוריה של המשברים הפיננסיים על פני תקופות שונות ומשקים שונים, בניסיון להגיע למאפיינים של משבר פיננסי "טיפוסי", שבו יש צירוף של מיתון עמוק בענף הנדל"ן, משבר בענף הבנקאות והאטה ניכרת בפעילות הכלכלית, בדומה למגמות הנוכחיות.

 

מאפייני המשבר הממוצע

 

בחינת העבר מעלה שרשימת המשברים אינה קצרה והיא כוללת מדינות כגון ספרד (1977), נורבגיה (1987), פינלנד (1991), שבדיה (1991), יפן (1992), וכן שורה של משקים מתעוררים, בעיקר באסיה ובאמריקה הלטינית.

 

במחקר חשוב שפורסם לפני כחודש (http://www.voxeu.org/index.php?q=node/2877) מגיעה פרופ' קרמן ריינהרט מאוניברסיטת מרילנד שבארה"ב למסקנות שלהלן בנוגע להשלכות של משבר ממוצע או טיפוסי:

 

  • מחירי הדיור יורדים בכ־35% במונחים ריאליים במשך שש שנים. המשבר בהונג קונג ב־1997 הוא דוגמה קיצונית בהקשר זה - מחירי הדיור ירדו במהלכו ב־60% בקירוב במונחים ריאליים.

 

  • המדדים של מחירי המניות יורדים בכ־56% בממוצע לעומת רמת השיא שלפני המשבר במשך שלוש וחצי שנים. המשבר הגדול של 1929 בארה"ב הוא מקרה קיצוני, שבו ירדו מדדי המניות העיקריים בכ־90% בשלוש השנים הראשונות.
  • עלייה ניכרת, של כ־7 נקודות האחוז, בשיעור האבטלה במשך כמעט חמש השנים שלאחר פרוץ המשבר. יש לציין שבתחילת המשבר הנוכחי היה שיעור האבטלה בישראל 6% ובמיתון של 2001-2003 נרשמה רמת אבטלה גבוהה יחסית, בשיעור של 11%.

 

  • ירידה חדה מצטברת של כ־9% בתוצר הריאלי לנפש. עוצמת ירידה גדולה במיוחד נרשמה במשברי המשקים המתעוררים.
  • עלייה גדולה בגירעון בתקציב הממשלה. כצפוי, בתקופת מיתון ישנה ירידה ניכרת בהכנסות המדינה ממסים, ובמקביל תוכניות שונות להצלת בנקים וגופים אחרים מובילות לעלייה בגירעון התקציבי.

 

בולטים במיוחד המקרים של שבדיה ופינלנד ב־1991, שבהם היתה עלייה בגירעון הפיסקאלי של כ־14% יחסית לתוצר. פועל יוצא של גירעונות אלה הוא העלייה החדה בחוב הציבורי, שעליו יש לשלם קרן וריבית בשנים שלאחר מכן.

 

דומה או שונה?

 

מובן שאין הכרח שהמשבר הגלובלי הנוכחי יהיה דומה לקודמיו, וכדאי לזכור את המשפט הידוע שבו פתח לב טולסטוי את ספרו "אנה קרנינה": "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה - אומללה על פי דרכה".

 

עם זאת, ולמרות השוני המובנה בין המשברים השונים, הממוצעים ההיסטוריים הם סמן כלשהו (benchmark) שלעומתו ניתן לנתח את ההתפתחויות השוטפות.

 

לסיכום, הלקח העיקרי הוא שמשברים המשלבים בהתפתחותם מיתון עמוק בפעילות כלכלית, קריסת גופים פיננסיים והאטה ניכרת בענף הנדל"ן יוצרים אפיזודות כואבות שנמשכות כמה שנים. לכן כדאי להתייחס בזהירות רבה לתחזיות של גורמים שונים, המצביעות על תחילת ההתאוששות מהמשבר הנוכחי כבר בסוף 2009.

 

הכותב הוא פרופ' לכלכלה והיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים

x