לקראת בחירות: הנושא הירוק על סדר היום

ביום שלישי הבא, אחרי מערכת בחירות קצרה, יפקדו אזרחי המדינה את הקלפיות כדי לממש את זכותם. כמו בארצות הברית, גם אצלנו הנושא הירוק עומד על סדר היום, וכולם מפזרים הבטחות: מניעת הקמתה של תחנת כוח פחמית, עידוד תעשיות ידידותיות לסביבה, השקעה באנרגיות מתחדשות ועוד.

כפי שאפשר ללמוד מהכנסת החולפת, את הקרדיט עבור הישגים בנושאי סביבה צריך לתת לחברי כנסת בודדים ולא למפלגות. דב חנין (חד"ש) ואסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו) בלטו מאוד בקדנציה האחרונה בתחום זה.

"כלכליסט" מביא את המדריך המלא של המפלגות בנושאים סביבתיים: ההבטחות לקדנציה הבאה וההישגים בקדנציה האחרונה.

קדימה

ההבטחות: במפלגה מבטיחים לשים דגש על השקעות בתשתיות ידידותיות לסביבה, ובהן הפניית משאבים לתחבורה ציבורית והגברת קצב הקמת מתקני התפלה. עוד נושאים שהמפלגה מבטיחה לקדם: מתן תמריצים לבנייה ירוקה, איסור בניית בתי מגורים ומלונות לאורך קו החוף והפחתת הזרמת שפכים ממקורות תעשייתיים ועירוניים לים.

פעילות בכנסת ה־17: קדימה החזיקה בקדנציה האחרונה בתיק איכות הסביבה. השר מטעמה, גדעון עזרא, פעל לקדם נושאים סביבתיים, בהם תמיכה בצמצום השימוש בשקיות ניילון, מאבק נגד מפעלים בגליל המאחסנים אמוניה והגדלת התקציב הזעום של המשרד. מנגד הוטחה בו ביקורת על התנהלותו בלא מעט נושאים שעמדו על סדר היום בשנה האחרונה. "כשר להגנת הסביבה הוא אמנם קידם את חוק אוויר נקי, אך במקביל התפשר בתחומים רבים לטובת קבוצות בעלי אינטרס", אומרים באדם טבע ודין. כמו כן עיכב עזרא את חוק שיקום הקרקעות, שאמור להסדיר את בעיית הקרקעות המזוהמות, ורק באחרונה סיימו במשרד את הצעת החוק שהועברה להערות משרדי הממשלה. הדיון בנושא הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקי 1.5 ליטר הוקפא לבקשת השר להגנת הסביבה, שטען שעדיף להסדיר את הנושא בהסכמה ולא בחקיקה.

עוד החלטה תמוהה היא תמיכתו של עזרא בהקמת יישוב חדש, מרשם, במזרח לכיש. עזרא שינה את עמדתו בנושא יום לפני הדיון במועצה הארצית - זאת בניגוד לעמדתם של הארגונים הירוקים ושל 12 אלף איש שחתמו על עצומה שלפיה יש לעבות יישובים קיימים ולא לפגוע בשטח בתולי.

יובש בכנרת. בליכוד מנסים לטפל במשבר המים צילום: גיתית ויסבלום

בתקופתו של עזרא לא הותקנו תקנות לשני חוקים סביבתיים חשובים: חוק מניעת זיהום ים וחוק הקרינה הבלתי מייננת (הותקנו רק תקנות חלקיות על החוק).

לפני שלוש שנים תוקן חוק למניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים, שמטרתו היתה לתקן את העיוות הקיים, שלפיו המזהמים אינם נושאים בעלות מלאה של הזיהום. עד היום לא הותקנה התקנה.

חוק הקרינה הבלתי מייננת חוקק בשנת 2006. מטרתו היתה לקבוע את רמת החשיפה המותרת לקרינה. רק באחרונה (דצמבר 2008) חתם השר על התקנות, אך הן אינן כוללות פרק המתייחס להצבת אנטנות זעירות על מרפסות וגגות. המשמעות היא שכיום אפשר להמשיך להקים אנטנות על מרפסות וגגות תוך עקיפת מוסדות התכנון.

גם הדו"ח האחרון של מבקר המדינה מותח ביקורת על התנהלות המשרד. מהדו"ח עולה כי במשך ארבע שנים (2003–2007) שותקה מערכת הגבייה של המשרד ועקב כך לא נגבו 42,500 אלף קנסות, בסכום של 26.3 מיליון שקל. כמו כן, בנושא תאגיד המחזור הסכים המשרד מדי שנה, באישור ועדת הכלכלה, להפחית את יעדי האיסוף ועקב כך הפסיד המשרד הכנסה של 216.5 מיליון שקל.

ים המלח. העבודה מבטיחה תוכנית להצלתו צילום: עמית שאבי

העבודה

הבטחות: באתר המפלגה נכתב כי המפלגה "לוקחת על עצמה להוביל את סדר היום הסביבתי בישראל ולהעלותו למקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי". חלק מהנושאים שמפלגה מבטיחה לקדם: קנסות כבדים למזהמים, גיבוש ויישום תוכנית להצלת ים המלח, העברת חוק שיקום קרקעות והפיכת המיחזור לחובה תוך הצבתם של מתקני מיחזור שונים בכל רשות מקומית, משרדי ממשלתי ובית עסק.

פעילות בכנסת ה־17: שניים שראויים לציון בקדנציה האחרונה הם ח"כ אופיר פינס־פז, יו"ר ועדת הפנים והסביבה, ושר התשתיות, בנימין בן אליעזר.

פינס־פז קידם את חקיקת חוק אוויר נקי, שמסדיר את נושא זיהום האוויר והוא אחד החוקים החשובים ביותר שחוקקו במדינה בתחום הסביבתי. בסיכום הפעילות של חברי הכנסת כתבו אדם טבע ודין על פינס: "הוא הצליח להגן על ניסוחו המאוזן של החוק על אף הלחצים הרבים שהופעלו עליו מצד משרדי ממשלה וגורמים אינטרסנטיים פרטיים". חוק נוסף שקידם הוא תיקון לחוק תכנון ובנייה, המחייב נטיעת עצים חלופיים בעת אישור תוכניות בנייה.

בן אליעזר קידם את נושא האנרגיות המתחדשות. לאחרונה אישר הקבינט החברתי־כלכלי את התוכנית על הכרזת אזור הנגב והערבה כאזור עדיפות לאומית. משמעות ההחלטה היא שימוש באנרגיות מתחדשות בהיקף 10% עד שנת 2020. השנה גם יצא לדרך המכרז הראשון להקמת תחנה סולארית גדולה, ובעוד כמה חודשים ייצא מכרז נוסף להקמת תחנות כוח סולאריות בתמנע.

מנגד, בן אליעזר קידם את אישורה של הקמת תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון, שר הביטחון ויו"ר המפלגה אהוד ברק קידם את התוכנית להקמת עיר הבה"דים ליד רמת חובב - החלטה שנויה במחלוקת. אדם טבע ודין עתרו בעניין זה לבית המשפט בטענה כי אין הכרעה חד־משמעית כי לא קיימת סכנה בהקמת עיר הבה"דים במיקום שנבחר. בית המשפט העליון התיר בסופו של דבר את תחילת העבודות וציווה במקביל להכין תסקיר השפעה סביבתית.

ליכוד

הבטחות: "המחסור הצפוי באנרגיה ובחשמל במדינה מחייב אותה לקדם מדיניות לצמצום כמות האנרגיה הנצרכת בבניינים", נכתב באתר המפלגה. יו"ר המפלגה בנימין נתניהו מבטיח שמפלגת הליכוד תמנע הקמה של עוד תחנת כוח הפועלת בפחם בישראל, תדאג לצמצם את פליטת גזי החממה, תדאג להטבות מס לבנייה ירוקה ותפעל לחייב ערים לפתח שבילי אופניים.

פעילות בכנסת ה־17: בסיכום פעילות חברי הכנסת בתחום הסביבתי, שערכה עמותת אדם טבע ודין, מוזכרים שני ח"כים מהליכוד: גלעד ארדן ורונית תירוש. על ארדן נכתב: "היה מהמובילים במאבק נגד הקמת תחנה פחמית נוספת, וביושבו כיו"ר ועדת הכלכלה ערך דיונים בנושא משבר המים, שימור אנרגיה ותחבורה ציבורית".

תירוש יזמה וקידמה עם ארדן הצעת חוק המחייבת יצרני מכוניות לפרסם את נתוני פליטות המזהמים של כלי הרכב שלהם.

מנגד, לפי העמותה, מנע ארדן את קידום הצעת חוק הרחבת חוק הפיקדון.

מרצ

הבטחות: במצע המפלגה מבטיחים לפעול לקידום חקיקת חוק הזכות לחלוקה שווה של נטל הזיהום הסביבתי, הטלת מסים ירוקים, השקעה בתחבורה ציבורית, השקעה בהפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים וחקיקת חוק עידוד תעשיות ידידותיות.

פעילות בכנסת ה־17: באדם טבע ודין מסכמים את פעילות המפלגה בכנסת האחרונה כך: "מזוהה כמפלגה שנושאי הסביבה בראש סדר עדיפויותיה, אם כי בפועל, בכנסת הקודמת ח"כ חיים אורון הוביל לחקיקת חוק סביבתי אחד בלבד.

חברי הכנסת של המפלגה הראו נוכחות והיו פעילים בדיונים על נושאי סביבה שונים, אם כי לא תמיד דעתם עלתה בקנה אחד עם טובת הסביבה".

מבין חברי הכנסת של המפלגה הם מציינים את ח"כ אבשלום וילן, שקידם הצעת חוק להרחבת חוק הפיקדון, ואת יו"ר המפלגה חיים אורון, שיזם תיקון לחוק תכנון ובנייה, המאפשר לחברי מוסדות התכנון לעיין בתוכניות הבנייה.

התנועה הירוקה - מימד

הבטחות: התנועה, שחרתה על דגלה את הנושא הסביבתי, מקדישה את רוב המצע שלה לנושאים סביבתיים ומבטיחה: הגדלת מרכיב התחבורה הציבורית במשרד התחבורה ל־60%, ביטול הדרגתי של אחזקת רכב כתמריץ במשכורת, התנגדות לתכנון כבישים שאינם מביאים בחשבון שיקולים סביבתיים, דרישה שמשרד הבריאות יקבע תקנות שיאפשרו שימוש במים אפורים (מי מקלחת וכיור) להשקיה ועוד.

פעילות בכנסת ה־17: מיכאל מלכיאור היה פעיל בשדולה הסביבתית־חברתית, וכך מסכמים באדם טבע ודין את פעילותו: "היה יוזם ושותף לחוקים סביבתיים, בהם חוק אוויר נקי, חוק המזהם משלם וחוק אכיפה סביבתית, שמטרתו להקנות למפקחי המשרד להגנת הסביבה סמכויות מקבילות לאלה של פקחי הרשויות המקומיות. גם בקדנציה זו הוכיח מלכיאור את מחויבותו לתפקידו כשליח ציבור המגן על הזכות הבסיסית לסביבה בריאה".