דירוג דן אנד ברדסטריט: משרדי עורכי הדין שומרים על גודלם

ראשי 20 משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל התכנסו אתמול בבוקר במשרדי חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט (D&B) לרגל הצגת דירוג המשרדים, שעורכת החברה מדי שנה. לפני כחודש פורסם דירוג המשרדים הגדולים של "כלכליסט" - וכפי שנמצא אז, גם מהפרסום אתמול עולה כי המשרדים שמרו פחות או יותר על גודלם, כאשר מחד נבלמה מגמת הצמיחה שאפיינה את השנים הקודמות, ומאידך נמנעו רוב המשרדים מפיטורים.

ההנחה הרווחת בענף היא שבקרוב יחל גל של פיטורים וצמצומים במשרדי עורכי הדין הגדולים, וכי אחת הסיבות העיקריות לדחייתו היא רצונם של המשרדים להתמקם גבוה בדירוג של D&B, המוצג אחר כך בפרסומיהם ומשמש לצורך השתתפותם במכרזים וכיו"ב.

דירוג D&B מבוסס על דיווחים שמתקבלים מהמשרדים על מספר המועסקים אצלם.

כאמור, הנתונים שפורסמו אתמול דומים מאוד לאלה שמצא "כלכליסט" בדירוג שערך כבר בסוף דצמבר, ומחזקים את הטענה ש־2008 סימנה גם בענף עריכת הדין מפנה מתקופת פריחה ממושכת לתקופה של קיפאון, שהחל במחצית השנייה של השנה עם פרוץ המשבר הכלכלי הכלל־עולמי.

מימין לשמאל, בשורה העליונה: דן גבע, אלי זהר, גלעד שר, אלון גלרט, מאיר לינזן, יעקב ישראלי, אלקס הרטמן, עודד ערן וברק טל. בשורה התחתונה: רובי בכר, דוד חודק, יהודה רוה, משה בלטר, צבי פירון, ראובן קובנט מדנס, יעקב נאמן, מוריאל מטלון, גד נשיץ ושמואל זיסמןצילום: יובל חן

"נכון לעכשיו ההיערכות ל־2009 מבוססת על שמירת כוח אדם, בתקווה שלא יידרשו צעדים חריפים יותר", אמר באירוע עו"ד אלי זהר, ראש משרד זליגמן.

בתשובה לשאלת "כלכליסט" אם המשרדים נמנעו בחודשים האחרונים מפיטורי עובדים בגלל החשיבות שהם מייחסים לשילובם בדירוגי הגודל, אמר זהר: "אולי אני אמות נאיבי אבל אני מתקשה להאמין שהשיקול המרכזי בפיטורי עובדים הוא איך ניראה בדירוגים. יש הרבה נחת מלהימצא במקום גבוה בדירוג, אבל בסופו של דבר זה לא הפוקוס המרכזי".

נתונים אחרים שהציגה D&B באירוע אתמול, ושנאספו לדבריה על ידי כלכלני החברה, קובעים שהיקף ההכנסות של כל אחד מעשרת המשרדים הגדולים הסתכם השנה בכ־32 מיליון דולר (כ־130 מיליון שקל), ואילו המשרדים בעשירייה השנייה נהנו מהכנסה ממוצעת של 17.5 מיליון דולר (כ־70 מיליון שקל).

עשרת המשרדים הגדולים מונים 106 עורכי דין בממוצע למשרד, כך שההכנסה הממוצעת לפי נתונים אלה עומדת על מעט יותר ממיליון שקל לעורך דין.

ירידה בהכנסות

ואולם, לדברי עו"ד דודי זלמנוביץ, מנכ"ל חברת GLawBal העוסקת בייעוץ למשרדי עורכי דין, רק חלק קטן מעשרת המשרדים הגדולים אכן יכולים להציג רמת הכנסות כזו, שאפיינה שנים קודמות ורווחיות יותר מ־2008.

על פי נתונים שאסף זלמנוביץ, רוב המשרדים הגדולים מתקשים לשמר אפילו רמת הכנסות ממוצעת של 950 אלף שקל לעורך דין, וכמה מהם ירדו לרמת הכנסות של כ־720 אלף שקל לעורך דין או פחות. לדבריו, המשרדים שפרחו השנה היו דווקא משרדי הבוטיק המובילים, שבהם יש מספר קטן של עורכי דין המתמחים בתחום ספציפי, ושהציגו הכנסות בהיקף 1.5 מיליון שקל בממוצע לעורך דין. במשרדי הבוטיק המצליחים ביותר נרשמו הכנסות של יותר מ־3 מיליון שקל לעורך דין.

לדברי זלמנוביץ, הסיבות העיקריות לקיטון בהכנסות המשרדים הגדולים השנה הן הריטיינרים הכבדים של כמה מהם (התחייבות לשירות משפטי כולל תמורת תעריף שכר טרחה קבוע מראש), ירידת שער הדולר ולחץ מצד לקוחות להנחה בשכר הטרחה בעקבות תחילת המיתון והמשבר הכלכלי העולמי.

לפי נתוני השכר המופיעים בדו"ח השנתי של D&B, ב־2008 הרוויח שותף בתחילת דרכו משכורת שנתית של בין 360–450 אלף שקל, ואילו שותף בכיר קיבל משכורת שבין 760 אלף ל־1.4 מיליון שקל בשנה.

עו"ד זלמנוביץ מציין שפערי השכר שאפיינו את השנים הקודמות נשמרו גם ב־2008. "שכיר במשרד קטן בפריפריה, שעיקר לקוחותיו הם משקי בית, עשוי להשתכר 5,000 שקל בלבד לחודש, לעומת 13,500 שקל לעורך דין שכיר מקביל המועסק באחד המשרדים הגדולים בתל אביב. שותף זוטר במשרד בפריפריה עשוי למשוך כ־15 אלף שקל לחודש, לעומת 63 אלף שקל שימשוך שותף חוזה במשרד בוטיק יוקרתי העוסק בקניין רוחני וממוקם בתל אביב".

אף לא אשה אחת

בתחילת האירוע השתתפו ראשי המשרדים, כולם אגב גברים, בפאנל שאותו הנחה משה גורלי. עו"ד שמואל זיסמן, מראשי משרד זיסמן, אהרוני, גייר ושות' (מספר 15 בדירוג) אמר בפאנל, כי "כשאתה מבקר את מערכת המשפט אתה צריך להיזהר בכבודם של השופטים, כי זה עלול לחזור אליך כבומרנג, בדיוק כפי שמי שמדבר היום נגד הממשל צריך להיזהר מהפקידים".

עו"ד משה בלטר, ממשרד בלטר גוט אלוני ושות' (מספר 12 בדירוג) העיר כי הדיון, שנסב בין היתר על כשלים בתפקוד מערכת המשפט: "היה נראה אחרת אם הוא היה סגור לעיתונות או נעשה בעילום שם". בלטר הסביר: "בגלל שאני צרכן של המערכת, אני מהפחדנים שאם לא מוכרח - לא אומר בדיוק מה אני חושב. גם אני סבור שהמערכת לא פועלת בדיוק כמו שצריך, אבל את הסיבות לכך אשאיר לדיון סגור".