$
דעות

במת כלכליסט: לקנות שוב את בנק לאומי

אם בנק לאומי ישמור על כמות האשראי ולא יעלה את הריבית, הדבר ישפיע על התנהגות הבנקים האחרים

אליס ברזיס 07:4901.01.09

ניהול מדיניות מוניטרית דומה לנהיגה במכונית: הנהג שולט בהתנהגות המכונית באמצעות דוושת הבלמים וההגה. כאשר הכביש יבש ואין בו שלוליות או כתמי שמן, הנהג יכול לווסת את מהירות הרכב היטב באמצעות שליטה על דוושת הבלמים.

 

באותו אופן בדיוק מתנהלת התמסורת של המדיניות המוניטרית:

בימים רגילים, ולא בתקופה של צונאמי כלכלי, שולט הנגיד על הריבית של בנק ישראל (השקול לדוושת הבלמים), ובכך משפיע על הריבית במשק וכמות האשראי (השקולים לבלמים עצמם). אלה אמורים להשפיע על היעדים הסופיים של המשק, שהם צמיחה ואינפלציה (השקולים למהירות שבה נוסע הרכב).

 

בזמנים רגילים עובדת התמסורת הזו באופן יעיל, אך כשיש בכביש שלוליות מים או כתמי שמן התמסורת במכונית משתבשת - ואין להשתמש בדוושת הבלמים אלא לנווט את המכונית באמצעות ההגה, דוושת ההילוכים ומעצור היד. באותו אופן, כאשר ישנם זעזועים גדולים בכלכלה העולמית יאבד הנגיד את השליטה על המשק אם יפעל רק דרך כלי הריבית. יש צורך להפעיל אמצעים אחרים.

 

לפני שאמנה את האמצעים השונים העומדים בפני הנגיד, אציין שניווט המדיניות המוניטרית דרך ריבית בנק ישראל הוא חדש יחסית. לפני כשני עשורים, אף בנק מרכזי לא השתמש בריבית כאמצעי למדיניות מוניטרית - אלא בכמויות האשראי. לדעתי, יש צורך לחזור לאמצעים ששימשו בעבר. אציג עתה כמה אפשרויות העומדות בימים אלה בפני קברניטי המשק.

 

הקרנות ישמחו למכור

 

האפשרות הראשונה היא הגדלת הנזילות של הבנקים וויסותם דרך כמויות ולא ריביות. ייתכן שמדיניות זו יכולה להגדיל את כמות האשראי המוצעת, אך לא ברור אם היא תקטין את הריבית המוצעת. אפשרות שנייה היא להתערב במשק דרך קרנות לעסקים קטנים שיסייעו לחברות הקטנות והבינוניות. דרך זו עשויה לעזור בימים אלה, אך היא תגדיל את הביורוקרטיה בניהול תיקי האשראי, והיא אינה אפקטיבית דיה.

 

דרך נוספת ואלגנטית לפעולה היא התערבות בהנהגה של אחד הבנקים. כך, למשל, ממשלת ישראל יכולה בקלות וביעילות לקנות חזרה את הבעלות על בנק לאומי. הרי קרנות סרברוס וגבריאל הסתבכו בפרשת מאדוף, והן כנראה ישמחו למכור בחזרה את חלקן בבנק. במקרה זה אין צורך בשינוי ההנהלה אלא רק בשינוי היעדים. מִקסום הרווחים יישאר היעד המרכזי, אך הוא יוכפף לתנאי שיאסור על הבנק להקטין את כמות האשראי או להעלות ריבית. מכיוון שמדינת ישראל תהיה הבעלים, החשש מקריסה אינו קיים, ולכן אין שום סיבה להגדיל את פרמיית הסיכון לחברות.

 

הנזק המינימלי

 

אין צורך לבוא בטענות לבנקים עצמם. הרי ברור שהרצון של הבנקים להקטין את כמות האשראי ולהעלות את הריבית נובע מהעלייה ברמת הסיכון במשק. אך אם בנק לאומי ישמור על כמות האשראי ולא יעלה את הריבית, הדבר ישפיע על התנהגות הבנקים האחרים. התערבות כזו של האוצר ובנק ישראל תעקוף את הכשל בתמסורת הרגילה של המדיניות המוניטרית. אם משווים התערבות ממשלית לניתוח חירום שעשוי לגרום לתוצאות לוואי, אז ההתערבות המוצעת כאן היא מיני־ניתוח, שגורם לנזקי ההתערבות להיות מינימליים.

 

יש גם מי שיטען שעדיף לא להתערב במשק, ושצריך לאפשר סגירה של חברות לא יעילות. טענה זו לא מביאה בחשבון שבזמן משבר קיימת השפעה חיצונית חזקה בין הסקטורים השונים. בזמן משבר, אפילו חברות יעילות ורווחיות נמצאות בסכנה אם הן אינן מסוגלות לגייס אשראי שיאפשר להן לשרוד את התקופה הקשה. אם לא נתערב וניתן להן אשראי, סגירתן תשפיע לרעה על חברות אחרות. כשל שוק שכזה יש למנוע בכל דרך שהיא. יש למצוא את הדרך האלגנטית ביותר, אך אסור לשכוח שכאשר יש כשל שוק, יש להתערב.

 

הכותבת היא פרופ' ומנהלת מרכז עזריאלי לחקר מדיניות כלכלית באוניברסיטת בר־אילן

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x