$
בארץ

סיכום שנה במיסוי: המס שלך ובשבילך?

הסרבול במערכת, מיסוי משקיעים זרים והדרישה לפרסם את שמות הפונים לוועדת הכופר. בסיומה של שנה לא קלה, ובעיצומו של משבר כלכלי עולמי מספרים לכלכליסט תשעה מומחי מס מובילים על הטעות הבולטת לדעתם במערכת המס הישראלית - ומציעים פתרון לתיקונה

הדר קנה 07:18 25.12.08

 

קיזוז הפסדים רק מהכנסות נוכחיות

עו"ד אמנון רפאל, משרד א. רפאל ושות'

 

"לדעתי, הבעיה העיקרית היא שהפסדים ניתנים לקיזוז רק מהכנסות בשנים מאוחרות יותר, ולא מהכנסות בשנים קודמות. כך יוצא שאם אני מפסיד כסף השנה, אני יכול לקזז אותו כרגע רק כנגד ההכנסה שלי השנה. אם נותרת יתרת הפסד - הקיזוז שלו ייעשה רק בשנים הבאות (לדוגמה, אם השנה הפסדתי 100 והרווחתי 60 יש לי הפסד של 40, שאותו אוכל לקזז רק כשאתחיל להרוויח כסף. אם בשנה הבאה ארוויח 30, אקזז אז 30 מההפסד ואצטרך לחכות לשנה שאחריה כדי לקזז את ה־10 הנותרים, וכך הלאה).

 

"ההיגיון מחייב שיתירו לנישום לפתוח שומות של שנים קודמות וכך לקבל מיד החזרי מס בשל הפסדים שנגרמו לו, במקום לחכות לשנים טובות יותר, שבהן תהיה לו הכנסה, כדי לקזז את ההפסדים. כאשר נוצרת הכנסה רשויות המס גובות את הכסף מיד, ולכן אין סיבה לכך שצריך לחכות כאשר נוצר הפסד. מדינות אחרות, ובראשן ארה"ב, מאפשרות פתיחת שומות כמה שנים אחורה כדי לקזז הפסדים".

 

הפתרון: לאפשר פתיחת שומות משנים קודמות כדי לקזז מהן הפסדים נוכחיים, בלי לחכות להכנסות עתידיות.

 

מיסוי משקיעים זרים על רווחי הון בארץ

עו"ד הראל לוקר, משרד ש. פרידמן

 

"כיום, למעט מספר חריגים, משקיעים זרים ממוסים על רווחי הון בישראל בסדר גודל שבין 20% ל־25%. בכל מדינה מתוקנת זרים פטורים מרווחי הון, למעט רווחי הון על מקרקעין. בישראל, למעט חריגים כמו מניות נסחרות או חברות מחקר ופיתוח, אין פטור ממסים. הדבר רלבנטי ספציפית לקרנות פרייבט אקוויטי ולקרנות גידור, שעליהן אין פטור מרווחי הקרן.

 

"כאשר משקיע זר בוחן השקעה בישראל לעומת השקעה במקומות אחרים, דוגמת ארצות הברית או אירופה, הוא רואה שכאן יהיה חייב במס על ההשקעה שלו וברור שזה משפיע על החלטתו הסופית היכן להשקיע את כספו.

"הרבה קרנות השקעה מהעולם היו רוצות להקים קרנות ייעודיות בישראל, אבל ברגע שעולה שאלת המיסוי של המשקיעים הזרים באותן קרנות - הרעיון נופל".

 

הפתרון: "אם תשנה מדינת ישראל את החוק, זה יגדיל את האטרקטיביות של ההשקעה בארץ ויביא לידי צמיחה בהשקעות הזרות כאן".

 

הטלת מגבלות מיוחדות על בעלי שליטה

עו"ד רמי אריה, משרד רמי אריה ושות'

 

"כל ההתייחסות של דיני המס בארץ לבעלי שליטה היא כאל אנשים שכל מטרתם היא להפחית את נטל המס המוטל עליהם בדרכים לא נאותות.

 

"כך, לדוגמה, מכירת מוניטין מבעל שליטה לחברה קשורה דורשת לפי התקנות 'הוכחה מיוחדת' שהיא נעשתה מטעמים עסקיים ובתום לב. דבר זה לא נדרש במכירת מוניטין בין צדדים זרים.

 

"כמו כן, תשלומי שכר של חברות לבעלי שליטה מוכרים לצורכי מס רק אם הם שולמו בתוך שלושה חודשים מתום שנת המס. מגבלה זו אינה קיימת לגבי עובדים שאינם בעלי שליטה.

 

"ישנן גם מגבלות אחרות הקשורות להפקדות לקופות גמל וקרנות השתלמות, מכירה וקנייה של מוניטין, זכאות לחישוב נפרד כאשר מדובר בבני זוג שעובדים יחד, ומגבלות נוספות.

 

"כל המגבלות האלה, המוטלות על אנשים אך ורק בשל העובדה שהם מחזיקים ב־10% או יותר ממניות החברה שבשליטתם, יוצרות אפליה קשה בינם לבין עובדים אחרים בחברה, לרבות נושאי משרה בכירים כגון מנכ"ל החברה עצמו. זהו מצב בלתי הוגן, שכדאי לשנותו בהקדם".

 

הפתרון: "מן הראוי שהתייחסות רשויות המס לבעלי שליטה בחברות תהיה כמו אל כל הנישומים האחרים במשק, והם לא יופלו מראש לרעה בהוראות המס".

 

הסרבול בחקיקת המיסוי הפנסיוני

רו"ח אלכס הילמן, לשעבר נשיא לשכת רואי חשבון

 

"נקודת התורפה המרכזית בחקיקת המס בישראל היא הסרבול. אחד מעקרונות היסוד בחקיקת מיסוי הוא שחוק מס צריך להיות פשוט ובהיר, כך שגם אחרון הנישומים יבין עבור מה הוא אמור לשלם מס ואיך יחושב המס שלו. אולם המציאות היא שאי אפשר לגשת לחוקי המס ללא תיווך של יועצים ומומחים בתחום.

 

"המחוקק בישראל הגדיל במיוחד לעשות בתחום המיסוי הפנסיוני. מעטים בקרב היועצים ואנשי רשות המסים עצמם באמת מבינים את רזי פקודת מס הכנסה בכל הנוגע להפקדות כספים לתוכניות ביטוח, גמל ופנסיה ואת טכניקות הזיכוי והניכוי של הסכומים המופרשים כנגד ההכנסה בכל שנה.

 

"סעיפי החוק הדנים בעניין זה בנויים טלאי על טלאי בשלל מצבים ומבוכים, שרק מוח מפותל ומסובך יכול היה להמציא - וגם אלה שהמציאו טלאי אחד מן הטלאים הללו איבדו את היכולת להבין את ההיגיון של המכלול כמקשה אחת, שספק אם קיים.

 

"בנסיבות אלה, התכנון הפנסיוני החשוב כל כך נועד מראש לכישלון, ובשלב הפרישה - ספק אם מישהו יודע מהי הדרך למצות את מירב הזכויות של הפורש".

 

הפתרון: "כמו שאומרים הילדים - לחרב הכל ולבנות הכל מחדש, מאפס. צריך ליצור מערכת פשוטה, אחידה לכולם ועניינית. למעשה, צריך היה לעשות זאת כבר לפני 20 שנה".

 

גביית מס מיידית על קניית אג"ח

רו"ח יגאל רופא

משרד פאהן, קנה ושות'

 

"חברות שמבקשות היום לרכוש איגרות חוב ברכישה עצמית מחויבות בתשלום מס הכנסה. זאת, בשל העובדה שנוצרה להם הכנסה בגובה ההפרש שבין שווי האיגרות בספרים שלהן למחיר במזומן שהן שילמו.

 

"אם יאפשרו לחברות לקנות איגרות חוב עכשיו ולשלם את המס רק בעוד שנתיים או שלוש שנים, זה יעודד את שוק איגרות החוב וישדר נזילות. התוצאה תהיה שלחברות יהיו מזומנים להשקיע בפעילות העסקית שלהן וזה יעזור להקל על מחנק האשראי במשק".

 

הפתרון: "לקבוע מנגנון שידחה את תשלומי המס בגין רכישה עצמית של איגרות חוב למועד מאוחר יותר".

 

איסור קיזוז מס בקניית חברות מפסידות

עו"ד ליאור פיק

משרד ליאור פיק ושות'

 

"לפני כמה שנים רכש אדם בשם יואב רובינשטיין חברה בהפסדים, כדי שיוכל לקזזם לצורכי מס. רשות המסים סירבה להתיר את הקיזוז והמקרה הגיע לבית המשפט העליון. בית המשפט קבע שחברה בהפסדים שנקנית רק לצורך קיזוז היא עסקה מלאכותית, ולא התיר את הניכוי.

 

"מאז מערים מס הכנסה קשיים על רוכשי חברות בהפסדים בסכומים של יותר מ־3 מיליון שקל וטוען שמדובר בעסקה מלאכותית - וזאת גם אם החברה נקנתה מסיבות אחרות, כגון רכישת מוניטין, שם מסחרי או הוצאת מתחרה מהשוק. מס הכנסה פירש את פסק הדין לחומרה".

 

הפתרון: "אילו הייתי מנהל רשות המסים, הייתי אומר שלמעט מקרים קיצוניים יש לאפשר באופן גורף לנצל הפסדים, ובדרך זו הייתי מעודד השקעה בחברות מפסידות".

 

טופס 50

רו"ח משה ליאון

משרד ליאון אורליצקי ושות'

 

"אני חושב שצריך לבטל את טופס 50. כל קבלן שרוצה למכור דירה צריך להעביר את האישור בטאבו, וכדי לעשות זאת הוא מביא טופס 50 ממס הכנסה. זהו סרבול שמכביד מאוד על הקבלנים ורוכשי הדירות, משום שהוא יוצר ביורוקרטיה מיותרת ואינו תורם שום דבר מבחינה מקצועית. היום מערכת המידע שיש למס הכנסה ענפה מאוד והם אינם זקוקים לטופס הזה".

 

הפתרון: "לבטל את הדרישה לטופס 50".

 

אי-יישום תקנות חוק חברה שקופה

עו"ד ענת טנא

משאד אלתר ושות'

 

"אף שכבר ב־2002 חוקקו את חוק 'חברה שקופה', לא נכנסו תקנות החוק לתוקף עד היום הזה.

"חברה משפחתית היא חברה שבה כל בעלי המניות הם חברי אותו תא משפחתי. לחברה כזו יש אפשרות לבקש להתמסות בשיעורי מס של יחידים במקום מס של חברות. במקרה של רווחי הון זה מאפשר לשלם פחות ממחצית המס: במקום מס חברות + מס דיבידנדים, שיחד מסתכמים בשיעור של 44%, משלמת חברה משפחתית רק מס יחיד - בשיעור של 20%.

 

"בחברה שקופה עובדים על עיקרון דומה, אבל בעלי המניות לא חייבים להיות בני משפחה - הם יכולים להיות שותפים עסקיים וליהנות מאותה הטבה. זהו כלי שמקובל בכל העולם, והרעיון להכניס את החוק לישראל ובכך להחליף את כללי החברה המשפחתית הוא מבורך. אולם למרות זאת, לא נכנס השינוי לתוקף. המצב הנוכחי גורם לסרבול, כי החקיקה הישנה מסובכת מאוד ויש בה פרצות רבות".

 

הפתרון: ליישם סוף סוף את תקנות חוק חברה שקופה, כך שגם חברות שבעלי מניותיהן אינם קרובי משפחה יוכלו ליהנות משיעורי מס מופחתים על רווחי הון, כמו חברות משפחתיות. תקנות אלה ירחיבו את החופש העסקי של משקיעים ויזמים, ויאפשרו להם להיכנס לעסקות כלכליות פשוטות וטובות".

 

עו"ד משה שקל
עו"ד משה שקלצילום: גלעד קוולרציק
פרסום שמות הפונים לוועדת הכופר

ד"ר משה שקל

משרד משה שקל ושות'

 

"החלטת בית המשפט העליון לפרסם את שמות הפונים למוסד הכופר הורידה את כדאיותו. הוועדה מהווה חלופה להליך הפלילי לאנשים הנחשדים בעבירות מס קלות. החלטותיה מתקבלות במהירות יחסית, ועד כה התפרסמו בעילום שם. התנועה לחופש המידע עתרה בעניין זה לעליון, שקבע כי זהות הפונים לוועדה לא תהיה עוד חסויה".

 

הפתרון: "לפעול לשינוי החוק, כך שיבטל את תוצאות פסיקת בג"ץ בעניין זה".

 

x