חלום הניאו-ליברליזם ושברו
שתי תופעות עומדות בבסיס המשבר הכלכלי: סטגנציה של שכר העובדים, והזרמת כספי עתק על ידי מערכת הבנקאות המקבילה. כך נפלנו ל"בור השחור"
המשבר הכלכלי הנוכחי בארה"ב ובעולם נחשב כעת כחמור ביותר מאז המשבר הגדול של 1929. הסיבה הבסיסית למשבר היא הגישה הניאו-ליברלית ויישומה ב-30 השנים האחרונות ברוב מדינות המערב.
שתי תופעות עומדות בבסיס המשבר: סטגנציה של שכר העובדים, והזרמת כספי עתק על ידי מערכת
• דוקטרינה של שוק חופשי ממעורבות ממשלתית, הקטנת הרגולציה, וסירוס האכיפה.
• החלשת העובדים והעצמאים.
• קידוש ההפרטה.
בחמש השנים האחרונות, בארה"ב, מערכת צללים פיננסית "הדפיסה" כסף בהיקף הנאמד בעשרות עד מאות טריליוני דולר. כסף זה לא הודפס על ידי הממשל אלא בצורה של מכשירי חוב שונים (Debt instruments) על ידי מערכת פיננסית מקבילה, בתי השקעות, קרנות גידור, ותאגידים פיננסיים אחרים שפעלו ללא כל חקיקה או בקרה. מכשירי החוב הפכו לכסף עובר לסוחר - currency – ששימש לרכישת מניות, אגרות חוב, סחורות, בתים ונדל"ן. מכיוון שה"כסף" החדש הזה הונפק בהיקף נרחב, המחירים התנפחו למחירי בועה.
כאשר מחירי הנכסים שנרכשו הפסיקו לעלות, חלק ממכשירי החוב הפכו לחדלי פירעון, חלק גדול יותר מהחוב הפך למסופק והנזילות שלהם נעלמה. ה"כסף" החדש הפסיק לפעול ככסף עובר לסוחר, והביקוש לנכסים במחירם המנופח החל לרדת ומחיריהם ירדו. ירידת המחירים הביאה לחדלות פירעון של מכשירי חוב נוספים, לירידה נוספת במחירים, ולספיראלה דפלציונית. כתוצאה מירידת המחירים של מכשירי החוב, מאזני הבנקים והמוסדות הפיננסיים הפכו שליליים והם היו חייבים לגייס הון נוסף אחרת ייכנסו להליכי פשיטת רגל.
המהלכים שהממשלות והבנקים המרכזיים נקטו עד עתה כדי להציל את המערכת הבנקאית היו להגדיל את החוב הלאומי ולהדפיס כסף כדי לספק נזילות והון עצמי לבנקים העומדים בסכנת קריסה. הכסף החדש הזה מחליף את הנכסים במאזני הבנקים שערכם ירד. הכסף אינו מגיע לכלכלה הריאלית הוא פשוט מחליף כסף שכבר הוצא בעבר לרכישת נכסים במחירים מנופחים. מכיוון שהערך הנוכחי של נכסים אלו נמוך בהרבה מאשר בעבר, הכסף החדש פשוט נעלם לתוך "בור שחור" פיננסי. למעשה, כיום אנו מדפיסים כסף חדש לכיסוי ההפקרות בעבר, ללא אפשרות להשתמש בכסף זה שנית.
המערכת הפיננסית המקבילה, זו שאחראית להצפה המוניטרית בשנים האחרונות, היתה כולה בבעלות פרטית ובניהול פרטי למהדרין. היא פעלה בשוק חופשי מפיקוח ממשלתי, ובמידה והיה סיכוי לפיקוח הוא הוסר, בין השאר באמצעות חקיקה. המערכת הזו היא שהביאה עלינו את המשבר.
ואצלנו בישראל, אם בנק הפועלים יצליח עוד לסיים את 2008 עם רווח כלשהו - זה לא יהיה בזכות מנהלי הבנק. נהפוך הוא, ההצלה הזו התרחשה על אפם וחמתם של מנהלי הבנק. המפקח על הבנקים בבנק ישראל, רוני חזקיהו, אכף באפריל 2008 על בנק הפועלים לממש את יתרת תיק ההשקעות שלו באיגרות חוב מגובות משכנתאות (MBS) שהסב לו עד אז הפסדים של קרוב למיליארד דולר. המכירה הסבה לבנק הפסד נוסף של 3.1 מיליארד שקל, אבל לו היה הבנק ממשיך להחזיק את תיק האג"ח מגובות המשכנתאות עד היום, ההפסד שלו היה גדול הרבה יותר.
ל-3 חלקים נוספים של המאמר חלום הניאוליברליזם ושברו לחצו כאן:
חלק 2: סטגנציה בשכר וירידה בהכנסה הפנויה
חלק 3: קידוש ההפרטה והקטסטרופה באיסלנדחלק 4: מדינת סעד לתאגידים ולעשירים
אמנון פורטוגלי הוא דח"ץ בחברת אפריקה ישראל ניהול קרנות.
