במת כלכליסט: מי האשם במשבר

המשבר החמור הפוקד את כלכלת השוק הוא הזדמנות לשונאי החופש הכלכלי ולדוגלים בהתערבות ממשלתית מסיבית, לנסות לבטל את מעט התחרות שנוצרה במשק הישראלי ולהחזיר אותנו לימים הטובים של השליטה במשק בידי הפוליטיקאים ובני בריתם, בעלי קרטל הבנקים. כדי להצדיק את הרס רפורמת בכר בשוק ההון, שריסנה את קרטל הבנקים, הם מעוותים את מהות המשבר. במקום לחשוף את סיבותיו העמוקות, הם נטפלים לסימפטומים ומסיתים נגד וול סטריט בסגנון המזכיר את התעמולה הסובייטית, שעשתה מוול סטריט סמל להפקרות והנצלנות, לגרסתם, של כלכלת השוק.

אך העובדות מלמדות ששורשי המשבר אינם, כטענתם, בתאוות הבצע של וול סטריט (היא קיימת תמיד), אלא במעורבות מסיבית ומזיקה של הממשלה ושל הבנק המרכזי של ארצות הברית, שאפשרה ל"תאוות הבצע" ולגורמים נוספים למוטט את השוק.

ראשית, הבעיה במדיניות המוניטרית, ביומרה שלה שביכולתה "לחמם" או "לצנן" את המשק, ובחוסר האחריות של מדיניות פיסקאלית המרבה גירעונות (כהמלצת אבישי ברוורמן וחבריו) לתפארת הבזבוז והשחתת המשק. לא בכדי תבע מילטון פרידמן לבטל את הבנק המרכזי ואת משחקי הריבית שלו, ולהנהיג במקומם עלייה קבועה ומתונה של 3% לשנה בכמות הכסף במשק, עלייה התואמת את הצמיחה הממוצעת. כך הוא קיווה למנוע את הנזקים שיומרת הבנק המרכזי לכוונן את המשק בעזרת הריבית גורמת להם בדרך כלל.

כסף זול

משבר המשכנתאות לא היה בא לעולם לולא הוצף המשק האמריקאי בכסף זול על ידי הבנק המרכזי אחרי משבר הדוט.קום. בגלל הכסף הזול ירד שער הדולר, והוא איבד ממעמדו כמטבע המייצב והקובע את ערך הנכסים בעולם, שערי החליפין עוותו, כנראה, ונגרמה עלייה מטאורית במחירי הסחורות, ובייחוד (בעזרת הטרור שאיראן המתוחכמת מעודדת) במחיר הנפט.

הכסף הזול ניפח גם את שוק המשכנתאות. יתר על כן, המשכנתאות חדלו להיות השקעה יציבה מאז מינה קלינטון ה"חברתי" את נאמניו למנהלי פאני מיי ופרדי מק, שתי ענקיות המשכנתאות, וציווה לתת משכנתאות לכל דורש, ללא אחריות אישית. הם מינפו את הונם, 6 טריליון דולר, ביחס של 50 ל־1!

לולא הכסף הזול וההפקרות במתן משכנתאות, "רודפי הבצע" בוול סטריט לא היו מסוגלים לנפח את השוק. כלומר המשבר לא נוצר על ידי כוחות השוק - כפי שטוענים חסידי המעורבות המסיבית המבקשים להחזיר אותנו למשטר המונופולים והקרטלים - אלא על ידי הממשלה והבנק המרכזי, שעיוותו את השוק ומנעו מהתחרות לכפות יעילות ולהוציא שחקנים לא ראויים מהמשחק.

עודף פיקוח

הקריאה לחיזוק הרגולציה גם היא מקסם שווא. רגולטורים אינם מסוגלים להשתלט על מציאות מורכבת ומשתנה, והם לרוב נעשים שבויים של המגזר שעליו הם אמורים לפקח. בישראל לא הצליח הפיקוח על הבנקים, למרות חומרתו, למנוע את התמוטטות הבנקים בשנות השמונים, או את שני המשברים הנוספים שכמעט הרסו את המערכת. הרגולציה האמריקאית המתוחכמת לא מנעה את המשבר הנוכחי.

משברים יש בכל מערכת אנושית (כמו דמוקרטיה או נישואים). בשוק הם נובעים ממחזור העסקים, מהתפתחויות "טכניות" בלתי צפויות ומהאופי האנושי הבלתי מושלם. תמיד טיפל השוק במשברים באופן מהיר ומוצלח, ובעזרת התחרות סילק מהמשחק את ה"מופקרים". הוא אינו יכול לעשות זאת כשמעורבות ממשלתית יוצרת מגה־משברים כמו עכשיו, ולכן הממשלה נאלצת לתקן את מה שקלקלה.

הגדלת התחרות, בייחוד אצלנו, היא המרשם הטוב ביותר למניעת משברים. הרוצים להחזיר את קרטל הבנקים מזמינים עוד משבר חמור להכות בכלכלת ישראל.

הכותב הוא מנהל המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי