$
סביבה

האתגר של החברות האחראיות: יצירת שרשרת אספקה הוגנת

סטארבקס לא התייחסה למגדלים האתיופים שלה, ואילו וול מארט ופומה מלמדות את הספקים שלהן איך להתנהל באחריות. שרשרת האספקה היא אחד האתגרים הגדולים של אחריות תאגידית

גליה שילה 08:2303.09.08

רשת הסופרמרקטים הענקית וול־מארט הקימה בסין בית ספר שבמסגרתו מועברות הדרכות לספקים מקומיים. בבית הספר לומדים איך אמור להתנהל ספק של הרשת, אילו סטנדרטים מצופים ממנו, מהם הדיווחים שהוא אמור לפרסם, מה אמור להיות היחס שלו לעובדים וכן הלאה. לא שוול־מארט עומדת תמיד בכל הקריטריונים של אחריות חברתית, אבל היא מנסה להקנות התנהגות עסקית ראויה.

 

שרשרת אספקה הוגנת היא אחד האתגרים הגדולים של חברות המבקשות להתנהל באחריות מוקפדת. ההגדרה של שרשרת אספקה מתייחסת לבחינת כל התהליכים, החל באספקת חומרי גלם, ציוד ושירותים, עבור בתהליך הייצור וביחס לספקים וכלה באספקת מוצרים מוגמרים ללקוחות.

 

 

וול מארט. מלמדת את הספקים בסין איך להתנהל באחריות וול מארט. מלמדת את הספקים בסין איך להתנהל באחריות צילום: בלומברג

 

גם חברת פומה מעודדת ספקים שלה לדבוק בתהליך. החברה הצמידה יועץ לספקים שלה מדרום אפריקה וזימבבואה, שסייע להם להתנהל באחריות חברתית. היום גם הם מציגים דו"חות אחריות חברתית ומאמצים את דפוסי הפעולה. מתברר שזה משתלם להם - ספקים אלו מדווחים כי התהליך הופך אותם למקצועיים וממוקדים יותר.

 

סטארבקס מכירה במגדלים האתיופים

דוגמה אחרת לחברה שלא השכילה לנהוג כראוי כלפי הספקים שלה ובכך הבקיעה גול עצמי היא סטארבקס. דרישתם של מגדלי קפה אתיופים מהרשת להכרה בתוצרתם כסימן מסחר נהפכה לעימות מתוקשר וממושך שהסב לרשת הקפה האמריקאית נזקים גדולים. בסופה של הפרשה, לפני כשנה, סטארבקס התקפלה וחתמה על הסכם שיתוף פעולה לטווח ארוך עם מגדלי הקפה, שמגן גם על סימן המסחר שלהם וגם על זכויות העובדים.

 

"האתגרים של שרשרת האספקה הולכים וגדלים, ואחד הגורמים שהופכים אותם למורכבים יותר הוא הגלובליזציה", אמרה אתמול איליין כהן, מנכ"לית חברת הייעוץ פוטנציאל1, ביום עיון בנושא שרשרת אספקה שאורגן על ידי פוטנציאל1 וחברת ארקדה. "העולם הזה משתנה לחלוטין. אם פעם היה דגש על הדרישות של הצרכן הירוק, היום יש אחריות גדולה גם על בחירת משווק אחראי".

 

כהן אומרת כי מעבר לצד הערכי ולחשיבות לנהוג בהגינות, ניהול שרשרת אספקה אחראית מקנה יתרון תחרותי לחברה. כמו כן, כאשר אתה יודע מי הספק שלך ואיך הוא מתנהל, אפשר לנהל סיכונים עסקיים ביתר קלות ולא מתבזבז זמן ניהולי על פתרון משברים. המוניטין של החברה מרוויח במקרים אלה פעמיים - מהצד של המשקיעים, שרואים חברה יציבה המתנהלת באחריות והמניה שלה מרוויחה מכך, וכן מהצד של הלקוחות, שרואים את אותו הדבר. המותג מתחזק מהתנהלות זו.

 

אחראים רק למראית עין

עיקר הבעיות שעולות פעמים רבות בנושא שרשרת אספקה הן במקרים שבהם חברות מייצרות במדינות עולם שלישי - שם ישנן אינסוף בעיות הקשורות ברוב המקרים בזכויות אדם. כיום, אחרי שנים של מאבקים והתחלה של חקיקה בתחום, ישנם כבר סימנים שמאפשרים אופטימיות זהירה, אבל תמיד נדרשת גם בדיקה בחצר האחורית. כהן אומרת כי מפעלים רבים יוצרים מראית עין כאשר הם נבדקים, ומוכיחים לכאורה תנאי עבודה סבירים, בשעה שבבעלותם מפעלים נוספים שלא נבדקים ובהם התנאים מזעזעים. גם חברות ישראליות המייצרות במזרח מתקשות לעקוב אחר תנאי העבודה. פוקס למשל, הטוענת כי נושא תנאי התעסוקה חשוב לה, מתנסחת בזהירות רבה מדי בתשובה לשאלה מה נעשה בפועל בתחום זה. "אחת לשלושה חודשים עורכת פוקס ביקורת שלה במפעלים ומתעדכנת בנושא", אומרים בחברה.

 

כהן אומרת כי בארץ אין כמעט טיפול בכל הקשור לשרשרת אספקה, פרט לכמה מקרים: "חברות גלובליות כמו יוניליוור, אינטל, מוטורולה, נסטלה ופרוקטר אנד גמבל מפעילות כללים מפותחים בתחום המגיעים מהחברות־אם ומחייבות גם אותן. למשל הן מחתימות את הספקים שלהן על קוד אתי ומגדירות במדויק מה הן מצפות מהם ואיך עובדים מולם. הדרישה מהספקים היא גם לדווח ולהוכיח טיפול בשפכים, מניעת זיהום ותהליכי בטיחות של עובדים".

 

חברות ישראליות נוספות שמתייחסות לנושא שרשרת האספקה ברצינות, לדברי כהן, הן חברות המשמשות כספקיות של חברות בחו"ל ונדרשות לעמוד בסטנדרטים שלהן. אחת הדוגמאות הבולטות היא חברת דלתא, המשמשת כבר שנים ספקית של הרשת הבריטית מרקס אנד ספנסר, הנחשבת למובילה בתחום אחריות חברתית ושספקיה מחויבים לכל התהליכים.

 

הפוטנציאל של החברות הקטנות

אפשר לראות שברוב המקרים אין מדובר ביוזמה שנוקטת החברה הישראלית אלא בתהליך המוכתב לה על ידי גורם כלשהו, ומכאן שהדרך בארץ בתחום זה עדיין רחוקה.

 

כהן חושבת שפוטנציאל גדול בהתנעת השוק בתחום יכול לבוא דווקא מהחברות הקטנות והבינוניות: "לחברות אלו יש אחריות לאחוזים ניכרים מהתוצר הגולמי בישראל, הן המנוע של כלכלת המדינה והן מעסיקות גם שיעור ניכר מהעובדים. לחברות הגדולות יש כוח אבל הן אטיות. השינוי יכול לבוא דווקא מהקטנות".

 

אספקט נוסף של שרשרת אספקה מתייחס להיבטים סביבתיים. ליעד אורתר, מנכ"ל ארקדה, אמר בכנס אתמול כי לקוחות מבקשים הערכה סביבתית של פעילות הייצור שלהם, ולעתים אף מבקשים לבודד פעילויות מסוימות, למשל אריזות. "כאשר מנתחים את כל הגורמים, אפשר לראות מי מהגורמים בעייתי ואיפה הבאגים בשרשרת האספקה", הוא הסביר. לדבריו, התהודה בארץ לנושא הולכת וגדלה אבל המצב עדיין לא טוב. "אנחנו לא רואים חברות שמעבירות שאלונים סביבתיים לספקים שלהן שבודקים כיצד הם עובדים ומתייחסים לסביבה, אנחנו לא רואים התניות לספקים לפני חתימה על הסכם. הפערים בתחום עדיין גדולים מאוד".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x