$
משפט

עו"ד הלנה ביילין": "לא מצליחים לסיים כאן קדנציה"

ביילין, לשעבר בכירה בפרקליטות, מודאגת מריבוי החקירות של אישי ציבור: "כל ראש ממשלה ושר משפטים שמנסים להוביל מהלך שמישהו אחר לא אוהב - לא מסיימים את הקדנציה", אומרת ביילין, שעברה לפני כעשור למגזר הפרטי המסחרי, ומסכמת: "זו תקופה מוזרה מאוד"

ענת רואה ומארק שון 08:4604.08.08

את עו"ד הלנה ביילין, שותפה במחלקה העסקית של משרד שבלת, לא סביר שתפגשו בימים אלה משוטטת הרבה במסדרונות בתי המשפט, אלא אם כן היא הגיעה לשם כדי ללוות את אחד מחבריה הרבים.

 

כשותפה במשרד שבלת, המתמחה כיום בעיקר בליווי חברות ובעסקאות, ביילין אינה מרבה להופיע בבתי משפט. אלא שהרקע שלה, הכולל שנים רבות בתפקיד ממונה על מחלקת צווארון לבן במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, הפך אותה ליועצת קרובה לחברים שהסתבכו בהליכים פליליים.

 

לפני שבועיים, למשל, היא ליוותה לבית משפט השלום בתל אביב את ד"ר ג'קי סרוב, מנהל חדר המיון הפנימי בבית החולים איכילוב בתל אביב, המואשם בקבלת שוחד מהעבריין אסי אבוטבול, והזדעזעה כששמעה אותו מכנה את השופטת במשפט 'חמודה'.

 

במקרה אחר היא קישרה בין חברה הקרוב חיים רמון, שהועמד לדין על שנישק חיילת במשרד ראש הממשלה, לבין השופטת בדימוס שרה סירוטה (שהלכה לעולמה לפני כמה חודשים). ביילין מספרת כי סירוטה אמרה לה שהיא "לא אוהבת את רמון החבר שלך, אבל נעשה לו עוול", וביילין גררה אותה בתגובה להיפגש עם רמון כדי שתאמר לו את הדברים בעצמה. בהמשך הפכה סירוטה ליועצת של רמון בפרשה.

 

 

ביילין פרשה מעבודתה בפרקליטות המדינה ב-1991 ועברה למגזר הפרטי. היא עבדה במשך תקופה קצרה על תיקים פליליים, לצד דוד ליבאי, דן שיינמן ואחרים. אחד התיקים בהם עסקה היה מול משרד שבלת, וכך הגיעה למשרד.

 

 ב־2001 התגרשה מבעלה דאז, ד"ר יוסי ביילין, ולפני שלוש שנים נישאה לעו"ד יעקב ישראלי, אחד השותפים הבולטים במשרד שבלת.

 

ביילין מעידה על עצמה כי קשריה הרבים הם תולדה הן של נישואיה הראשונים והן של אישיותה החברותית. "זה נכון שאני מכירה את כולם. בעלי לשעבר יוסי (ביילין) היה שר וליוותי אותו בכל האירועים החברתיים וכמעט אין מישהו בהנהגת המדינה שאין לי קשר אתו", היא אומרת. "באופן כללי אני טיפוס מאוד חברותי, זורמת ויש לי המון מכרים וכל מקום שעזבתי זה תמיד היה באווירה טובה".

 

לקוחה גדולה שלה בשבלת היא חברת ג'ימס ריצרדסון, מפעילת חנויות הדיוט פרי בנתב"ג, אותה היא מלווה לא רק בייעוץ משפטי אלא גם במהלכים עסקיים, תחת ברכתו של הבעלים דיוויד מנדי, שמתגורר באוסטרליה ומלווה כל צעד של החברה. לקוחות נוספים הם חברה אוסטרלית העוסקת בקידוחי נפט וגז, חברה לאנרגיה סולארית וחברת ארד הבורסאית המייצרת מודדי מים.

 

"כמי שעסקה שנים רבות בתחום הפלילי הסוער והטעון, התחום העסקי-אזרחי מצליח לעניין אותך?

 

"אני

הלנה ביילין. "מאוד אוהבת את התחום העסקי" הלנה ביילין. "מאוד אוהבת את התחום העסקי" צילום: עמית שעל

 

"אני עובדת בצמידות גדולה ללקוחות ונעשית קרובה לפעילות החברה. אני לא מעורכי הדין שיושבים ורק מתקנים חוזים, אלא אני חושבת מעבר. מצד שני, אני לא מכתיבה ללקוחות שלי מה לעשות. היתה תקופה שהייתי נוסעת המון. טסה בבוקר וחוזרת למחרת.

 

"היתרון של עורכי דין טובים זה שהם יודעים ללמוד די מהר כדי להבין את העסק שאותו הם מייצגים. לא צריך להיות מומחה בתחום הספציפי, אבל צריך לדעת להעביר מסר לבית המשפט. לא צריך להיות בנאי, אבל חשוב לדעת לנהל משא ומתן שמתאים לבנאים. האופי שלי הוא לחיות את התיק. בתיק מסוים טיפלנו בהסכם בין בזק לחברת טלפון איטלקית, ונציגי בזק אמרו לי שהם עבדו עם הרבה עורכי דין והתעמקות כזאת בחומר המקצועי לא מקובלת במשרדים הגדולים. אני לא יכולה לעבוד אחרת. זה האופי שלי – אכפת לי ואני נכנסת לתיקים לעומק ומנסה להבין אותם. הדבר המהותי והחשוב הוא להכיר את הלקוח, הכימיה האישית מאוד חשובה, כי הוא צריך לסמוך עליך בעיניים עצומות. בתיק ההוא של בזק לבסוף זכינו בבית המשפט ובזק ביקשו שנטפל גם בעסקה שלהם מול אמדוקס, ומאז טיפלנו בהרבה מאוד נושאים שקשורים בהם.

 

מה דעתך על ריבוי החקירות הפליליות נגד אישי ציבור?

 

זו תקופה מאוד מוזרה. כל השנים מאוד האמנתי ברשויות החוק, ואני עדיין מאמינה כי אני יוצאת מנקודת הנחה שאי־אפשר אחרת. אבל הזגזוגים של הפרקליטות בתקופה קצרה מעוררים בי מחשבות. זה נראה לי קטסטרופלי, כמעט שבר. הפרקליטות צריכה להצטייר כגוף אחראי וחושב. הייתי שם שנים, ובכל פעם שכתבתי כתב אישום או סגרתי תיק - רעדה לי היד. כל פעם לקחתי בחשבון שמדובר בחיים של אנשים, וריחפה מעלי הרוח של סירוטה וביניש בזמנו: אם אין ראיות ב־100% אז גם אם כואב הלב, סוגרים את התיק. ואפילו אם אדם עושה טעויות — בלי עליהום. היום לוקחים אנשים והורסים להם את החיים".

 

עיקר קצפה של ביילין יוצא כנגד העוול שנעשה לטענתה לרמון. "הוא התנהג בצורה ילדותית, לא רצינית וטיפשית, אבל מכאן ועד כתב האישום נגדו בהתלהמות כזו הדרך ארוכה. הפרקליטות איבדה את הפרופורציות לגמרי. הרי אין פה צורך בהרתעה, השרים לא הולכים ומנשקים. זה לא ראוי וזה מעשה אידיוטי, אבל כתב אישום והרשעה זה מוגזם. יש הרבה בחורות שמאוד מתלהבות מכך ששר בממשלה מסתכל עליהן בכלל.

 

"קראתי את התיק שלו והיו רגעים בחקירה במשטרה שאמרתי לו שאני לא יודעת איך הוא שרד את זה. כשרמון יושב מול המתלוננת בעימות ומגיעים לשאלה הכי קריטית - האם היא נתנה לו סימנים שהיא לא רוצה את הנשיקה - אז עוד לפני שהבחורה עונה החוקרת קפצה 'זה לא נאום בחירות פה', והתחילה להתעלל בו. אמרתי לחיים: 'אני הייתי קמה וטורקת את הדלת'.

 

"המון תיקים סגרתי כי נורא קל להרוס למישהו את החיים, ואין מישהו בפרקליטות שיש לו תפקיד של הממונה על המוסר. חוץ מזה, כשאתה מתחיל להשתמש בנשק שלך כל כך הרבה זה מתחיל להיות כמו בדיחה. אם מישהו בחדר כושר יחמיא לך שיש לך בושם נהדר ואז הוא יגיד 'אוי אני מצטער, אני פוחד' - אז לא רק שלא השגת את המטרה אלא עשית צחוק מעצמך".

מה דעתך על החקירות נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט?

 

"אני מגיעה למסקנה שאולי צריך לאמץ את החוק בצרפת ולהשהות חקירות עד אחרי הקדנציה.לא חשבתי כך קודם, אבל בשנים האחרונות אני רואה שכל ראש ממשלה ושר משפטים שמנסים להוביל מהלך שמישהו אחר לא אוהב אותו - לא מצליחים לסיים את הקדנציה. אני לא מקלה ראש בחקירות, אבל זה הפך להיות כלי משחק מסוכן. אפשר למצוא משהו כמעט על כל אחד, כולל שופטים. אין מי שלא נסע בטעות פעם באור אדום ואולי אמר למישהו שלא יגיד ואז יש פה לא רק עבירה פלילית, אלא גם ניסיון להעלמת ראיות".

 

את מדברת על הזגזוג של הפרקליטות. המקרה הכי בולט הוא זה של הנשיא לשעבר משה קצב.

 

"הסיפור של קצב שערורייתי מכל בחינה. הזגזוג הראשון היה במעבר מהכרזת אונס לעסקת טיעון ,ועכשיו מודיעים לנו שהפרקליטות מעבירה את התיק מיד ליד, כי לזו יש דעה כזו ולזו יש דעה אחרת. על מי אני אסמוך? זה שיקול הדעת? זה אסון.

"זה כמו שאני כעורכת דין מסחרית אשב בדירקטוריון וכשיבקשו ממני חוות דעת מקצועית אתן את דעתי, אבל אז אוסיף שיש לי שותף בכיר אחר שאומר בדיוק הפוך ותחליטו מה שאתם רוצים. החברה פשוט תיקח מישהו אחר שיכול לכוון אותה.

 

"אדם הולך ברחוב בלי תעודת זהות, עוצר אותו שוטר ומפה הוא לא אדם לעצמו וצריך לדעת שיש איפושהו שיקול דעת שיודע להחזיר הכל לפרופורציות. לפני זמן מסוים יצאתי מחדר כושר ולא היו עלי תעודות ושוטר עצר אותי. הוא רצה שמישהו יזהה אותי, היה לי עיתון בבגז (שבו התראיינה), אבך לא רציתי שירגיש לא נעים אז התקשרתי לבן שלי שיבוא. אנשים עלולים להתגלגל למערכת הזו – ואם אתה לא סומך עליה אתה צריך להיות מבוהל עד מסויט. ולצערי כרגע אני מתחילה לאבד את הביטחון".

 

השר חולף; בתי המשפט הם לנצח

לביילין יש גם לא מעט ביקורת על הסכסוך המתוקשר בין ביניש לשר המשפטים דניאל פרידמן. "השר הוא מינוי פוליטי וזה דבר חולף. בתי המשפט יעמדו לנצח. זה תפקיד פוליטי. אם תהיה רגיעה בוויכוחים מצד בית המשפט העליון, אם שם יהיה שקט והשופטים אפילו באופן מלאכותי יתנהגו כמו שצריך - זה יכול לצמצם די חזק ודי דרמטי ודי מהר את הנזקים האלה.

 

"זגזוגים היו עוד קודם לכן, למשל בתיק של אריאל שרון כשהיועץ המשפטי לממשלה סגר את תיק האי היווני. אני לא חושבת שהוא טעה בהחלטתו אבל הוא טעה בדרך שמסר את דעתו בפומבי. התוצאה היא שבתי המשפט מאבדים מהיוקרה שלהם. כשכולם מתחילים לראות שופטים וחוקרים באור פחות חיובי, המערכת מאבדת מכוחה באופן אוטומטי והתוצאה מפחידה.

"ההתנהגות של הפרקליטות צריכה להיגזר מהמודעות לכך שבעקבות מעשיה אנשים הולכים לכלא. אני הייתי עד כדי כך מודעת לכך שלא צחקתי בבית המשפט, אפילו אם מישהו סיפר בדיחה שאפשר להתגלגל מצחוק. פשוט מהמודעות לכך שלפעמים אדם הולך לכלא ואת נשארת לו בזיכרון בתור הקשר האחרון עם הציוויליזציה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x