אחריות חברתית - גם בעסקים הקטנים
אחריות חברתית אינה מצריכה בהכרח תקציבי ענק וישיבות אסטרטגיה. גם העסקים הקטנים בישראל נרתמים ותורמים לקהילה הסובבת אותם
06:47
09.07.08
לפני כשלוש שנים נחתה אצל יורם ברק, המנהל זה 25 שנה את המכולת השכונתית שלו "מינימרקט הקטניה והדגן" ברמת השרון, רשימת מכולת מסוג שטרם הכיר. הלקוחה הקבועה שלו, שירלי קנטור שני, שגם מנהלת את ארגון העמיתים ואת תחום השיווק החברתי במעלה, הכינה לו רשימה ובה כמה דרכים שבהן יוכל לקבל אחריות חברתית במסגרת המצומצמת שלו. ברק נענה לאתגר, פנה למרכז לשיקום ליד בית לוינשטיין והציע עבודה לבחורה מוגבלת, שלימים נהפכה לעובדת המסורה ביותר שהיתה לו. "עשינו ניסיון. היא באה בחוסר ביטחון רב, עזרנו לה, לימדנו אותה, ובתוך זמן קצר התגלה שהיא אחת העובדות הטובות ביותר - חרוצה ונאמנה", אומר ברק.
מקובל לחשוב כי תחום האחריות החברתית פונה בעיקר לחברות ענקיות עתירות תקציבים, המקצות בשנים האחרונות עובד במשרה מלאה לרכז את הנושא. אך המציאות מוכיחה אחרת. "אמנם כל מבנה הדיווח של הדו"חות מותאם לחברות גדולות, אך גם חברות קטנות ובינוניות יכולות ליטול חלק במאמץ ולו בחלק מן הסעיפים", אומר ד"ר יונתן מנוחין, מנהל המחלקה לאחריות חברתית בזיו האפט BDO, "ברוב המקרים התרומה שלהם היא בתחום איכות הסביבה ובהקפדה על יחס לעובדים".
מנוחין, שחזר לא מזמן מכנס ה־(Global Reporting Initiative) GRI שנערך באמסטרדם, מספר כי הטמעת נושא האחריות החברתית גם בעסקים הקטנים היא מגמה עולמית, ולו משום שהם נמצאים בסוף שרשרת האספקה של החברות הגדולות המחויבות לעמידה בסטנדרטים. "במהלך הכנס, מנכ"ל מתפרה בדרום אפריקה שמעסיקה בסך הכל 150 עובדים הוציא דו"ח חברתי שהכין ובו פירוט מצב העובדים שלו, מצב הספקים וכו'. מתברר שזה אפשרי", אומר מנוחין.
שוזרים קהילה בעבודה
מאחר שקוד חברתי מוסדר עוד לא נהוג בארץ, תפיסת נושא האחריות בחברות, ובעיקר בקטנות שבהן והפחות חשופות לביקורת הציבור, תלויה בראיית העולם של המנהלים. "עסק צריך להחזיר לקהילה כי הוא חלק ממנה. אי אפשר לנתק את השניים", אומר אילן רותם, מנכ"ל חברת הפרחים ZER4U. רותם פועל בכמה מישורים - האחד הוא תרומת פרחים לגופים המטפלים באנשים עם מוגבלויות או ילדים חולים; השני הוא העסקת נפגעי נפש בשיתוף עם עמותת שכולו טוב. החודש החל רותם בשיתוף פעולה חדש עם מרכז יום לקשיש בטירת הכרמל. "אנחנו מקיימים סדנת שזירת פרחים לקשישים בהתנדבות מלאה וללא עלויות למוסד, והיד עוד נטויה", הוא אומר.גם תבליני פרג, חברה משפחתית דתית, מקפידה על עזרה לקהילה. גיא פרג, מנכ"ל החברה, המונה כ־90 עובדים, מחליט עם אביו כיצד לתרום. "אין לנו קריטריונים. איפה שאפשר תורמים ונרתמים. לא זכור לי שדחיתי בקשת תרומה", הוא אומר, ומספר על המעון לאוטיסטים בבת ים שפנה אליהם ומאז הם עובדים יחד בפרויקטים לייצוא. "אנשי המעון מדביקים את האריזות המיוחדות ואנו משלמים להם פר יחידה. לעתים מדובר ב־200 אלף יחידות", אומר פרג, "מובן שיש הרבה בלאי ופחת, אבל מנהל המעון ביקש, ואנחנו איתו". מדי שנה החברה תורמת בחגים 5,000 מנות אוכל לנזקקים, ולאחרונה פצחו בשיתוף פעולה עם חברת זר מתוק להרכבת זר תבלינים ופרחים מפלסטיק. "רותי ארזי, בעלי זר מתוק, מכינה את הזרים עם עמותת איל"ן, לכן התלהבנו ושינינו את התמחור לטובתה".
"ההשקעה חוזרת"
בקרן ההון הסיכון כרמל ונצ'רס, שאמנם מנהלת 600 מיליון דולר, אך נחשבת לעסק בינוני המעסיק כ־20 עובדים, מתמקדים בהתנדבות עובדים. "האחריות החברתית היא נושא אינטגרלי למי שאנחנו כבני אדם", אומר גלעד דה פריס, מנהל ההשקעות בקרן, "זה כמעט אחד הקריטריונים לקבלה".
אין חובת התנדבות על עובדי החברה, אך הקו הערכי ברור. הבוסים הם שלמה דברת, שנידב את זמנו לגיבוש דו"ח דברת הפורש חזון למערכת החינוך הישראלית, ואבי זאבי, מייסד עמותת צ.ב.ע - צעירים בונים עתיד - המפעילה מועדוניות לחינוך בשכונות חלשות ברחבי הארץ. "כשעבדתי בקומברס היתה פונקציה מוגדרת שניהלה את נושא האחריות החברתית, היה תכנון אסטרטגי איך לתקוף את הנושא, וחיפשו דרכי תרומה שישרתו גם את מטרות הארגון. המטרות שעומדות לנגד עינינו בכרמל הן חינוך וצמצום הפערים בחברה, וכל עובד מוצא לו את הדרך האישית לפעול. זו טעות בעיניי להכריח אנשים להתנדב. מהבחינה הזו כרמל מאוד מאפשרת, אין לחץ מגבוה וכל בחירה בתחום הזה תתקבל בעין אוהדת".
התרומה העיקרית שעליה מדבר דה פריס היא בעצם משאב הזמן. "הקרן מאפשרת לי להשקיע את הזמן לפי איך שאני תופס אותו כנכון וראוי. בסופו של דבר ההשקעה הזאת חוזרת אלינו למשל דרך ההדרכות שאנו מעבירים ליזמים צעירים על הקמת סטארט־אפ".
תרומה נוספת של כרמל היא "קרן תמורה", המורכבת מאופציות שנתרמו על ידי סטארט־אפים שונים. כאשר אחד מהסטארט־אפים עושה אקזיט, כספי האופציות המצויים בקרן נתרמים לעמותות חברתיות.
אל דלתות עמותת צ.ב.ע הגיעה גם חברת מובייל אקסס המפתחת פתרונות תקשורת. "המדיניות שלנו היא להשתדל לתרום בכל מקום שבו אנו יכולים בדרך שמנצלת את יכולות החברה", אומרת גליה דולב, דירקטורית משאבי אנוש בחברה. "אנחנו לא מסוגלים לקבל על עצמנו תהליכים אינטנסיביים של תרומה לקהילה פעמיים בשבוע, ולכן אנו פועלים במסגרת המגבלות. למשל בפורים האחרון אירגנו מסיבה לילדי עמותת צ.ב.ע בירושלים. העובדים שלנו הקימו דוכנים והפעילו את הילדים". בחברה, המונה כ־90 עובדים בארץ, מחלקת משאבי אנוש היא שמרכזת את התרומה החברתית. "ההעדפה שלנו היא לתרום לקהילה הקרובה, ומאחר שהחברה ממוקמת בלוד, זה איזור המטרה שלנו". דולב מספרת גם כי לחברה יש קוד אתי ברור וכי יש מודעות לחשיבות השמירה על הסביבה ולמיחזור. "אני לא מוצאת קושי בגיוס אנשים לשיתוף פעולה", היא אומרת
מנוחין, שעורך דו"חות חברתיים למחייתו, בוחן עסקים קטנים כגדולים. "השאיפה שלנו היא שגם העסקים הקטנים והבינוניים יתחילו לדווח על עשייתם החברתית. בלי להישמע רוחני מדי, מילים יוצרות מציאות. פירוש הדבר שאם אתה מדווח, אתה עושה, וזה מבטיח עשייה לטווח ארוך, והרי זו המטרה".
