$
דעות

החיים בבועה

אם שיחות השלום לקראת פיצוץ, אז למה הבורסה ברמאללה בצלילה ות"א בנסיקה?

אלכס זבז'ינסקי 15:1806.04.14

משבר בשיחות בין ישראל לפלשתינים תופס כותרות ראשיות בכלי התקשורת בכל העולם ובוודאי בישראל. יתכן שהתהליך שנמשך חודשים רבים יוצא לפגרה זמנית או נפסק כליל לפרק זמן לא מוגדר. 

 

והנה, למרות ההתרחשויות, אם תסתכלו על מסכי הבורסה, לא תוכלו לזהות שקורה משהו משמעותי בישראל. שוק המניות ממשיך לעלות ולהיות מושפע בעיקר מההתנהלות של השווקים בעולם, כנ"ל שוק האג"ח. השקל ממשיך להיות אחד המטבעות החזקים בעולם ובשבועות האחרונים אף המשיך להתחזק אל מול סל המטבעות.

 

אולם, לא כולם ממשיכים בגאות, אצל שכנינו הפלשתינים המצב בשפל. מאז אמצע חודש מרץ, כאשר התחיל להסתמן המשבר בשיחות, ירדה הבורסה ברמאללה בכ-8% בעוד הבורסה בתל אביב רשמה עלייה של כ-2%. זאת כאשר ראוי לציין שמתחילת השנה עד סוף חודש פברואר עלתה הבורסה הפלשתינית ב-5% יותר מאשר הבורסה בתל אביב.

 

אכן, השלכות תוצאות המו"מ על הרשות הפלשתינאית יכולות להיות גדולות משמעותית מאשר על ישראל ודאיים הרבה יותר. הכלכלה הפלסטינית מקרטעת. קרן המטבע הבינלאומית מעריכה שבשנת 2013 צמחה הכלכלה הפלסטינית בשיעור של 1.5% בלבד, כאשר האבטלה טיפסה לרמה של 25% (זאת לעומת צמיחה של 3.3% ושיעור אבטלה נמוך מאוד של פחות מ- 6% בישראל). הממשלה הפלסטינית ממשיכה לצבור חובות, הגירעון הממשלתי עולה והקופה הציבורית מתדלדלת.

 

הנקודה המהותית יותר שנקשרת בסיכויי הצלחת ההסכם עם ישראל נובעת מעצם התלות של הפלשתינאים בסיוע חיצוני. הגורמים הבינלאומיים השונים, ובראשם ארה"ב והאיחוד האירופאי מזרימים מדי שנה קרוב למיליארד דולר אל קופת האוצר של הרשות. ברצועת עזה, הסיוע קריטי אף יותר. 4 מתוך 5 תושבי עזה תלויים להישרדותם בסיוע הבינלאומי. התלות בסיוע כל כך גבוהה שכאשר בשנת 2012 הרשות קיבלה רק 80% מהסיוע המובטח, הכלכלה מייד נכנסה למיתון, בפעם ראשונה בעשור האחרון.

 

 צילום: עטא עוויסאת

 

אם ירצו להודות בכך הפלסטינים או לא הרי שהמוטיבציה של ארגוני הסיוע הבינלאומיים והמדינות להזרים כספים אל הרשות תלוי בקיומו של תהליך שלום עם ישראל. אילו התהליך להסכם יכשל, ובמיוחד אם הפלשתינאים יתפסו כגורם שטרפד את ההסכם, הסיוע עלול לרדת באופן דרסטי ומיידי ולאיים בקריסה כלכלית של הרשות.

 

לישראל מן הצד השני יש כלכלה יותר חזקה ועצמאית, אולם יחד עם זאת, קצת קשה להבין את האדישות המוחלטת למתרחש מצד השווקים הפיננסיים המקומיים. קשה להבין מדוע מתיחות באוקראינה עוררה הרבה יותר התרגשות בקרב המשקיעים בתל אביב מאשר האירועים בזירת המו"מ עם הפלשתינאים.

 

אמנם, שהזמנים בהם הבורסה הייתה מתרגשת מכל ידיעה על מו"מ אפשרי בין הצדדים חלפו מזמן, נכון גם שכל המלחמות שהיו כאן בעשור האחרון שינו רק לפרק זמן קצר את ההתנהגות השווקים וכמעט לא השפיעו על הכלכלה, ועדיין, האדישות הכוללת תמוהה.

 

כעת ניצבת ישראל לקראת מגוון התרחישים האפשריים שאת חלקם לא הכרנו קודם. יתכן, שכמו בעבר, שום דבר לא ממש ישתנה מבחינת ישראל והדברים ימשיכו לקרות בעיקר על מסכי הטלוויזיה בסלון ולא על המסכים באחד העם. אולם, יחד עם זאת, ניתן לציין מספר תרחישים שלא הכרנו בעבר כמו פניית הפלשתינים לאו"ם במעמד של מדינה, אולי לבית משפט בהאג, התעצמות סנקציות נגד ישראל מצד אירופה, זאת כאשר האמריקאים מסתלקים מהתהליך ומפגינים פחות מעורבות. התפתחויות אלו עלולות לפגוע במצבה הכלכלי של ישראל ולהשפיע על השווקים.

 

בוודאי שאין סיבה לפאניקה, אבל בין פאניקה לאדישות יש מנעד שלם של אפשרויות שיכולות לבוא לידי ביטוי בהתנהגות הכלכלה והשווקים הפיננסיים. לכל אחד יש דעות פוליטיות שונות. קשה לנטרל אותן מהחלטות השקעה כאשר מתייחסים את האירועים הרגישים הקשורים לתהליך המדיני.

 

צה"ל מתבטא ומצהיר כי הוא מוכן לכל תרחיש, גם המשקיע רציונלי צריך, עד כמה שאפשר, להתייחס אל הסיכונים הללו כמו לכל הסיכונים האחרים ולהיערך לתרחישים האפשריים.

 

הכותב הוא הכלכלן ראשי במיטב דש בית השקעות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x