• תפריט
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

התאגיד שמשתיל לעובדים שלו שבבים בתוך הגוף

חברת Three Square Market מציעה לעובדים לקבל שבב תת-עורי חכם שאין שום סיכוי שירגל אחריהם כל הזמן, האם קנדה תכריח את גוגל לצנזר תוכן בכל העולם, דונלד טראמפ יוצא נגד מנכ"ל אפל ואלון מאסק מחזיר מהלומה לצוקרברג

יוסי גורביץ 14:5226.07.17
מה כבר יכול להשתבש?

 

חברת Three Square Market מוויסקונסין הציעה לעובדים שלה שהיא תשתיל בהם שבב RFID, שבאמצעותו יוכלו לעשות פעולות כמו פתיחת דלתות או תשלום בקפיטריה. שני שליש מהם הסכימו לכך עד כה. זו החברה האמריקאית הראשונה שנוקטת בפעולה מהסוג הזה, אם כי יש חברה שבדית שעושה זאת כבר כמה שנים. ב-2004 אישר ה-FDA האמריקאי שימוש בתגים כאלה כחלק משירותי הבריאות - גם אם הם נמצאים בתוך הגוף.

 

לא צריך להיות פסיכי נוצרי שמזהה השתלת שבב עם "סימן החיה" מסיפור האפוקליפסה כדי להבין שיש כאן בעייתיות. החברה מיהרה להודיע שהיא לא מתכוונת להשתמש בשבבים הללו כדי לעקוב אחרי עובדיה, ושעל כל פנים הטווח של שבבי RFID מוגבל מאוד, מה שנכון. החברה אומרת גם שהטלפון הסלולרי אוסף על אנשים הרבה יותר מידע, וגם זה נכון.

 

השבב שמושתל מתחת לעור השבב שמושתל מתחת לעור צילום: גטי אימג'ס

 

 

אבל בעשור האחרון חוויית המשרד עוברת כמה תפניות לא בריאות: מנהלים רוכשים בשקט תוכנות שהתפקיד שלהן הוא לנטר את התקשורת של העובדים, בין השאר בנסיון לברר מי מנסה לחפש עבודה חדשה. יש מי שמייצר תגים שאוספים מידע (אנונימי) על הדרך שבה עובדים מתקשרים זה עם זה. ויש נורות חכמות שעוקבות אחרי תנועה במשרד. מי נמצא יותר מדי ליד מכונת הקפה? אפשר לדעת את זה.

 

לזכותה של Three Square Market יש לציין שהשבבים שלה מושתלים בעובדים מרצונם. לא מסובך, עם זאת, לראות עתיד לא רחוק שבו השבב יהיה חובה. כמו שאפל מאלצת את כל עובדיה להשתמש באייפון וכמו שבלא מעט חברות העובדים נדרשים להשתמש בטלפונים שקיבלו מהארגון - שהמידע שלהם עובר דרך שרתי החברה.

 

לא בלתי סביר לחשוב שתוך כמה שנים שבבים כאלו יהיו תנאי לעבודה במקומות שונים. אולי תנאי שבצידו בונוס. ועוד פחות מכך מופרך לחשוב על מצב שבו סורקי RFID ברחבי העולם יתחילו לשוחח זה עם זה ולדווח מי עבר בסביבתם. זה למעשה צעד מתבקש. לא צריך להגיע למחוזות המדע הבדיוני של הסרט The Belko Experiment, שבו עובדים נדרשים להרוג זה את זה או שגלולה שהושתלה בהם תתפוצץ ותהרוג אותם, כדי להבין שמצב שבו מסמנים עובדים כאילו היו חיות מחמד הוא לא תהליך בריא.

 

חשיפה לצפון

 

ביוני האחרון פסק בית המשפט העליון הקנדי שגוגל חייבת להסיר תוצאות חיפוש למוצרים פיראטיים לא רק בקנדה, כאשר היא נדרשת לכך על ידי בית משפט קנדי, אלא בעולם כולו. מצד אחד, זה הגיוני לגמרי. אתה לא באמת מסיר קישור אם הוא זמין על ידי החלפת הסיומת בחיפוש של גוגל. מצד שני, זה מטורף לגמרי. זה אומר שבית דין סעודי יכול לאסור על ידיעות על אלכוהול ולדרוש מגוגל להסיר כל ידיעה על אלכוהול ברחבי העולם.

 

הבעיה: לגוגל אין ערכאת ערעור קנדית. העליון שם כבר אמר את דברו. ובניגוד לאירופה, אין ערכאת ערעור לכלל צפון אמריקה. אז גוגל הלכה לבית משפט בקליפורניה, שם היא מבקשת לקבל צו מניעה לפסיקה של בית המשפט הקנדי.

 

 

האם קנדה תכופף את גוגל? האם קנדה תכופף את גוגל? צילום: cc by by iwona_kellie

 

 

הנימוק של גוגל הוא שכחברה אמריקאית, היא נהנית מההגנה של התיקון הראשון לחוקה, שמאפשר לה לומר מה שהיא רוצה לומר. הצד השמרני שבי תוהה אם האינדוקס של גוגל הוא אכן דיבור מוגן; גוגל הרי טוענת שהוא נעשה ללא מגע יד אדם ושהוא מופעל על ידי אלגוריתם. האם אנחנו מעניקים זכות ביטוי לאלגוריתמים עכשיו?

 

טיעון חזק יותר של גוגל הוא שלא יכול להיות שמדינה אחת תקבע למדינה אחרת מה האזרחים שלה יראו ברשת. היא מציינת, בצדק, שערעור על העקרון הזה יוביל לכך שהמשתמשים בכל מדינה יהיו כפופים לחוקים המגבילים ביותר שקיימים במדינה אחרת, ככל שזו תתעקש על אכיפתם. זה עקרון חשוב. השאלה היא אם הוא אכן מעוגן משפטית. גרוע מכך: ספק אם בית המשפט העליון הקנדי יתרשם מפסיקה של בית משפט מחוזי בארה"ב. יהיה בלאגן. נעדכן.

 

צוקרברג נגד התקשורת

 

לפייסבוק יש היסטוריה עשירה של פגיעה בכלי תקשורת: כשמישהו קורא ידיעה שמישהו אחר קידם בפייסבוק, לעתים קרובות הוא יקרא רק את הכותרת ואת כותרת המשנה, אבל לא ייכנס לידיעה עצמה. פייסבוק נוהגת מדי פעם לשלם מס שפתיים לתקשורת ולומר שהיא חשובה לה, הנה כמה בוטנים.

 

עכשיו נראה שצצה שיטה חדשה לדרוך על כלי התקשורת. למשל, לפני כמה חודשים עלתה באתר Mashable כתבה על אפליקציה שהבזיקה לשניה ונעלמה, Blind שמה. החברה שמייצרת את האפליקציה החליטה לדחוף אותה לתודעה באמצעות פרסום – אבל לא פרסום רגיל. היא הטביעה אלפי דולרים בפייסבוק, כדי שזו תקדם את הידיעה של מאשבל. פרסום חיובי, קוראים לזה.

 

 

הופכת כתבות לפרסומות. פייסבוק הופכת כתבות לפרסומות. פייסבוק צילום: Social Sprout

 

 

מבחינת המפרסמים, הקמפיין הצליח - האפליקציה שלהם קיבלה את שבע דקות התהילה שלה (כן, צריך לעדכן את וורהול לעידן המודרני). גם מבחינת פייסבוק הקמפיין הצליח - היא קיבלה אלפי דולרים. מי שנשאר קרח מכאן ומכאן הוא מאשבל, שיצר תוכן שהפך למוצר פרסומי ולא ראה ממנו שנקל.

 

השיטה הזו לא מוגבלת לאפליקציות: חברת מזרנים הפכה ידיעה של ה-BBC למודעת פייסבוק, וחברת שרברבים מטקסס עשתה קופה מהירה מידיעה מקומית על צרות צנרת. המו"לים כבר שמו לב שיש כאן בעיה ושפייסבוק שותה בהנאה את הכספים שהיו אמורים להגיע אליהם – כשפייסבוק היא חברה גלובלית ששווה מיליארדים בזמן שכלי התקשורת נאבקים על קיומם. לא בטוח שיש משהו שהם יכולים לעשות בנושא - את מה שצוקרברג רואה, הוא טורף.

 

קצרצרים

 

1. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, השפריץ אתמול (ג') טענה חדשה: לדבריו, מנכ"ל אפל טים קוק הבטיח לו לבנות בארה"ב "שלושה מפעלים, מפעלים גדולים גדולים גדולים, מפעלים מהממים". מדובר בנשיא ארה"ב, אז אין לדעת אם יש קשר כלשהו בין המילים שלו ובין המציאות. מאפל וממשרדו של טים קוק סירבו להגיב. במהלך הקמפיין לבחירות של 2016, שנראה שטראמפ מתקשה להשתחרר ממנו, תקף טראמפ שורה של פעמים את אפל משום שהיא בונה את רוב המוצרים שלה מחוץ לארה"ב. יש לציין שלאחרונה התחייבה אפל לתמוך במיליארד דולרים ביצרנים שפועלים בארה"ב, אבל בין זה ובין "שלושה מפעלים גדולים מהממים" יש הבדל.

 

הבטיח או לא הבטיח? טים קוק הבטיח או לא הבטיח? טים קוק

 

 

2. אוי. בפעם השניה בתוך שבוע, הצליח האקר לגנוב מיליונים במטבע וירטואלי במסגרת הנפקת ICO. האקר כלשהו גנב ז'טונים וירטואליים בשווי 8.7 מיליון דולר, ומכר אותם למשקיעים אחרים תוך זמן קצר. תזכורת: אל תכנסו לשווקים האלה אם אתם לא מבינים בהם. זה נכון לכל שוק, אבל אם מישהו מבטיח למכור לכם משהו שנשמע לכם באופן חשוד כמו אוויר חם, זה כנראה אוויר חם – על כל פנים, מבחינת היכולת שלכם להשתמש בו.

 

3. אחד האתרים הוותיקים והחשובים ברשת, snopes.com, נמצא בצרות ועשוי להסגר. האתר, שהוקם ב-1995, עסק במקור בתיעוד והפרכה של אגדות אורבניות, ולאחר מכן פנה לתחום של הפרכת חדשות מזויפות. שני המייסדים היו בני זוג, דיוויד וברברה מיקלסון. שניהם היו נטולי פניות בוויכוחים האמריקאים: דיוויד נרשם כ"עצמאי" (לא משויך למפלגה הדמוקרטית או הרפובלקנית) וברברה היתה בכלל קנדית. בני הזוג נפרדו לאחרונה, וברברה מכרה את חלקה בחברה לחברת Proper Media שמספקת לסנופס שירותי פרסום ותחזוקה. דיוויד הסתכסך עם פרופר מדיה, והתוצאה היא קרב משפטי. הכלל הוותיק קובע שהיחידים שמרוויחים מקרב משפטי הם עורכי הדין, וכעת מנסים לגייס כספים עבור סנופס, כדי שישרוד.

 

 

 

4. קרב הצ'ילבות נמשך: לאחר שמארק צוקרברג תקף את אלון מאסק ואמר שההערות שלו על הסכנה הנשקפת מתבונה מלאכותית הן "חסרות אחריות", מאסק לא נותר חייב והודיע שעם כל הכבוד למארק צוקרברג, "ההבנה שלו בתחום מוגבלת". יש לציין שפייסבוק השקיעה יותר מחקר מאשר מאסק בתחום התבונה המלאכותית, אבל אכן לא נראה שצוקרברג השקיע יותר מדי במחשבה על הטווח הארוך: הוא דיבר על חמש עד עשר השנים הקרובות. מאסק תוהה מה יקרה באזור 2030. הנה, יש לכם שמונה מיליארד בני אדם נטולי השפעה. עשו עליהם ניסויים ונפגש, מי מאיתנו שישרוד, אחר כך. 

בטל שלח
    לכל התגובות