• תפריט
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

האב, הבן ורוח הפייסבוק: צוקרברג רוצה להחליף את הכנסייה

מייסד הרשת החברתית טוען שביכולתה לתפוס את מקומו של הממסד הנוצרי בתחום הקהילה, ניתוח של טקראנץ' מגלה שמשקיעי הון סיכון לא אוהבים להשקיע במיזמים של נשים וטנסנט מנסה למנוע מילדים מלהתמכר למשחקים

יוסי גורביץ 14:1204.07.17
תשמור האלה ותציל

 

מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק, אמר שהוא רוצה שפייסבוק תחליף את הכנסייה - על כל פנים, את התפקידים החברתיים שלה. צוקרברג הוא כמובן לא הראשון שההיבריס משתלט עליו. בסוף שנות השישים ג'ון לנון הצליח להסתבך כשאמר שהביטלס "גדולים יותר", מבחינת האוהדים שלהם, מאשר ישו. אני לא יודע מה הוא לקח אז, אבל זה לא היה נכון אז - וגם לא עכשיו.

 

למרבה הצער, לפייסבוק יש כרגע שני מיליארד משתמשים, שזה משיק למספר הנוצרים בעולם (2.2 מיליארד, על פי נתוני 2010). עם זאת, הסיכוי שפייסבוק תשמש כתחליף כנסייה בעתיד הנראה לעין קלוש משהו, ומכמה סיבות.

 

הוד קדושתו? הוד קדושתו? צילום: FLICKR, NIALL KENNEDY

 

 

ראשית, בניגוד לפייסבוק, לכנסייה יש גם צדדים חיוביים - היא אשכרה קהילה. קהילה בעייתית, מסוכסכת, רבת רכילות - כמו כל קהילה אחרת, אבל קהילה. וזה לא משנה אם מדובר בסניף המקומי של הכנסייה הקתולית, האפיסקופלית או הבפטיסטית: החברים שלה מכירים זה את זה ודואגים אחד לשני (אם הם לוקחים את הקטע הנוצרי ברצינות). הם גם עשויים לדאוג לאנשים אחרים: "עירום הייתי, והלבשתם אותי; חליתי, וסעדתם אותי; אסיר, וביקרתם אותי".

 

מה שווה "הקהילה" של פייסבוק למדנו לפני כמה שנים, כאשר מישהי הודיעה על כך שהיא מתאבדת וכל החברים-לכאורה שלה צחקו עליה, ורק מישהי שנתקלה בהודעה אחרי שעות הזעיקה את המשטרה - שמצאה אותה אחרי שמתה. אם אתם צריכים עזרה דחופה, למי תפנו? לזרים שנחשבים לחברים שלכם בפייסבוק, או לחברים האמיתיים שלכם? אתם יודעים, השלושה-ארבעה (אתם מבורכים אם יש לכם יותר) שיעזבו הכל ויאוצו לעמוד לצדכם בזמן משבר?

 

זהו האספקט החברתי - בואו נבחן לרגע את האספקט המוסרי-רוחני. פייסבוק היא חברה למטרת רווח - היא קיימת כדי להרוויח מהמשתמשים שלה כסף. לכנסיות יש יחסים לא תמיד חיוביים עם כסף, וכמה סיפורים מהרנסנס יכולים לצמרר אפילו בכירים בפייסבוק (שמעתם על האפיפיור אלכסנדר השישי, שמכר מחילה מראש לאב שרצה לשכב עם בתו?), אבל בסופו של דבר הן מוסד שהמטרה שלו היא עזרה לחבריו. לכנסיות יש את הבעיה הקבועה של מתח בין המטרות העילאיות ובין העובדה שהן מורכבות מבני אדם, אבל הן מנסות לפחות לשאוף למשהו. למה שואף צוקרברג, לרווח רבעוני גבוה יותר?

 

(הבהרה: הכותב הוא אתאיסט שמסוגל למנות את חוליי הכנסייה בעיניים קשורות. ועדיין, חברת אופל שמתיימרת לסטטוס של מנגנון דתי היא עניין מטריד ומסוכן)

 

תגידי, את בכלל יודעת מה זה מחשב?

 

את השאלה בת האלמוות הזו הפנה השר בשעתו במשרד האוצר, מאיר שטרית, למנכ"לית הביטוח הלאומי. ספק אם האיש שתרומתו לחיינו היא המאגר הביומטרי היה מעז להפנות שאלה כזו לגבר במעמדה, אבל מסתבר שהסוג הזה של אפליה בשאלות רווח בקרב גברים בעלי כוח, משקיעי הון סיכון למשל.

 

חוקרים לקחו את את הסרטונים מכנס Disrupt השנתי של טקראנץ' בניו יורק שעוסקים בשיחות בין משקיעי VC ובין יזמים, ואז הזינו את השאלות לתוכנה שמנתחת את השפה. הם מצאו שיש פער גדול בין השאלות שמפנים המשקיעים ליזמים וליזמיות.

 

 

כנס Disrupt של טקראנץ' כנס Disrupt של טקראנץ' צילום: נמרוד צוק

 

 

החוקרים בחנו שאלות ותשובות בין 140 משקיעים בכירים (מתוכם 40% היו נשים) ובין 189 יזמים (שמתוכם היו 12% נשים). החברות שייצגו היזמים היו שוות ערך בצורך שלהן בהון. ואולם, יזמים ממין זכר גייסו פי 5 יותר כסף.

 

בחינה לשונית של השאלות העלתה שהמשקיעים הפנו לגברים היו ברובן (67%) שאלות "קידומיות": הן שאלו יותר על הפוטנציאל לרווח של החברה, מה התקוות שלה, מה היא השיגה ומה היא מתכוונת להשיג בעתיד. כשהם הציגו את השאלות ליזמיות, עם זאת, המיקוד השתנה בחדות: 66% מהשאלות היו שאלות "מניעה": איך לצמצם סיכונים, איך להמנע מתקלות וכן הלאה. ב-85% מהמקרים, הנשאלים הגיבו בהתאם לשאלה: שאלת מניעה הובילה לתשובת מניעה, שאלת קידום לתשובת קידום. לא מן הנמנע שטיב השאלות נגע גם לטיב החברות עצמן - אך המספרים מדברים בעד עצמם.  

 

עצם המין של היזם השפיע, במידת מה, על סוג השאלות שהופנו אליו - שאלות שכבר התוו מראש את הצורה שבה המשקיע חושב על החברה שלו. וההטיה הזו, חשוב לציין, לא משתנה על פי מין: נשים שהופכות לבכירות VC מפנות כלפי נשים אחרות את אותה הגישה השלילית. כאן המקום לציין שהמקרה של טקראנץ' עוד חיובי ביחס לתמונה בארה"ב כולה: אף שנשים הן הבעלות של 38% מהעסקים, הן מקבלות רק שני אחוזים מכספי ההון סיכון.

 

הצד החיובי היחיד בסיפור הזה הוא היכולת לשבש את המשקיעים: אם הופנתה אל היזם שאלה מניעתית, תשובה קידומית מעלה משמעותית את הסיכוי שהוא יקבל כסף, ויחסית די הרבה. בינתיים, אני חושב שאפשר לנעוץ עוד מסמר בארון הקבורה של תפיסת ה"מריטוקרטיה", אם בכלל נותר בו מקום למסמרים.

 

ואם אני רוצה רשת חברתית אחרת?

 

הרגולטורים של גרמניה מתחבטים בימים אלה בסוגיה חשובה: משרד הקרטלים במדינה מנסה לברר באיזו מידה יש למשתמש של פייסבוק רצון חופשי בתחום המדיה החברתית.

 

פייסבוק מתפקדת כמונופול בתחום הזה, בשל גודלה העצום. משתמש שלא רוצה למסור לה את המידע הפרטי שלו, המידע שפייסבוק מוכרת למחייתה, מוצא את עצמו בפועל נעול מחוץ למדיה החברתית. מופעל עליו לחץ בלתי סביר למסור את הפרטים הללו כדי שיוכל להשתמש בתוכנה שבה כולם משתמשים, גם אם הוא איננו רוצה בכך. כפי שרואים זאת הרגולטורים, החשש מבידוד חברתי מנוצל על ידי פייסבוק כדי לשתות את המידע של המשתמש.

 

 

כמה חופש יש בבחירת רשת חברתית? כמה חופש יש בבחירת רשת חברתית? צילום: Pixabay

 

 

המשמעות היא שחברות שינסו להתחרות בפייסבוק ימצאו את עצמן מול שני חסרונות בולטים: קודם כל, לפייסבוק יש את יתרון הגודל; ושנית, אם חברה גרמנית חדשה תנסה להתמודד עם פייסבוק, היא תגלה שהיא לא יכולה לבקש את אותן ההרשאות למידע שפייסבוק מבקשת, כי למשתמש אין בעצם ברירה אלא להשתמש בפייסבוק אבל לחברה החדשה, שעוד לא הוכיחה את עצמה, הוא יכול לסרב בקלות. דברים כאלה זזים לאט. החקירה נגד גוגל שהבשילה לקנס של 2.7 מיליארד דולר לקחה שנים. נעדכן.

 

קצרצרים

 

1. דיווחנו שלשום על חשיפתם של עוד מקרי הטרדה מינית בענף ההון סיכון, ועל התפטרותו יוצאת הדופן של דייב מקלור, ממייסדי 500Startups. מקלור נתן למייל הודעת ההתפטרות שלו את הכותרת יוצאת הדופן "אני קריפ". מסתבר שהוא ידע על מה הוא מדבר, כי בעקבות החשיפה צצו עוד נשים שהעידו על כך שהטריד אותן. במקביל, אחת השותפות בחברה, אליזבת ין (Yin), הודיעה על התפטרותה בשל הנסיונות של החברה, לדבריה, לטייח את החקירות נגד מקלור. ין מאשימה את החברה בכך שהעבירה את מקלור מתפקיד ניהולי כבר במאי, משום שידעה על החשדות נגדו, אבל דיווחה על כך לצוות ולמשקיעים רק לאחר שהפרשה נחשפה בניו יורק טיימס. נמשיך לעקוב ונראה מה עוד יצוף. ההנחה שלי שהמון משקיעים מסתכלים עכשיו בבעתה על המסרונים היוצאים שלהם ותוהים מתי אחד מהם יחזור להטביע את הקריירה שלהם.

 

דייב מקלור דייב מקלור צילום: בלומברג

 

 

2. ממשלת הודו דרשה ממיקרוסופט לסבסד משמעותית את עלות השדרוג מחשבים במדינה לווינדוס 10. ההערכה היא שרק שבריר מבין 50 מיליון מחשבי הווינדוס בהודו מפעיל את ווינדוס 10. הדרישה הגיעה בעקבות הנזקים שגרמו מתקפות הסייבר האחרונות במדינה, שנשענו על נקודות תורפה במערכת ההפעלה. נזקי המתקפה צפויים להאיץ את קצב עדכון מערכת ההפעלה, ודרישת הממשלה צפויה לצמצם את הכנסות מיקרוסופט מהעניין.

 

3. חברת טנסנט הסינית הודיעה שהיא מגבילה את שעות המשחק של ילדים באפליקציות המשחק הפופולריות שלה. החל מאתמול (ב') ילדים מתחת לגיל 12 יוגבלו לשעת משחק אחת ביום, ולא לאחר השעה 21:00. ילדים גדולים יותר יוגבלו לשעתיים בלבד. לדברי החברה, התקן שלה הוא המחמיר ביותר בתעשיית המשחקים הסינית, והוא מגיע לאחר שהתקבלו תלונות רבות מהורים על כך שהילדים שלהם מכורים למשחקי מחשב. אין ספק שהמצב הזה הוא התקדמות לעומת המצב לפני שבע-שמונה שנים, כאשר היסטריית ההתמכרות למשחקי מחשב במדינה הובילה לכך שנבנו מחנות חינוך מחדש מאולתרים לצעירים כאלה (שלפחות אחד מהם מת שם).

 

4. בית משפט אמריקאי דחה תביעה נגד פייסבוק, שטענה שזו מרגלת אחרי אנשים שכלל אינם משתמשיה באמצעות עמודים שבהם מוטמעים כפתורי הלייק והשיתוף שלה. בית המשפט הגיע למסקנה המוזרה הזאת בגלל שגולש שלא מפעיל כלי הצפנה או גלישה חשאית בעצם לא מצפה שמישהו ישמור על פרטיותו. לדברי השופט, העובדה שהמשתמש הסכים לכך שאתר שבו הוא מבקר ישמור את המידע שלו אומרת שאין שום בעיה שפייסבוק תעשה כנ"ל. בעולם אידיאלי, שבו כולם משתמשים בהצפנה כברירת מחדל ופייסבוק היא אחת משורה של חברות לא חשובות, הפסיקה הזו היתה הגיונית. בעולם כפי שהוא, היא מטומטמת עד נפשעת.

 

5. לפעמים מאוד מסוכן להפוך לסנסציית-רשת: בלוגרית וידאו סינית, ז'אנג, התמוטטה בשידור חי ברשת ופונתה לבית חולים לאחר שנגסה במה שחשבה שהוא עלה ענק של אלוורה, שהסתבר לזוועתה כעלה ענק של אגאבה. אף שיש שימושים לאגאבה (כמו טקילה, למשל), הם בדרך כלל מצריכים זיקוק והעלה עצמו מסוכן מאוד לבריאות. אל תנסו את זה בבית. ז'אנג עברה שטיפת קיבה ונמסר שמצבה טוב. בהתחשב בכך שהמתחרים האמריקאים שלה יורים זה בזה קליעי 0.5, לא בטוח שלבלוגוספירה האמריקאית יש על מה לצחוק.

בטל שלח
    לכל התגובות