בדיקת כלכליסט
Sphero: הכוח הולך לישון
הגאדג'ט העגול אמור להיות מעין גרסה בסיסית של הרובוט העגלגל BB-8 מ"מלחמת הכוכבים", אבל מבחר מצומצם של יכולות ובעיות כיוונון הופכים אותו לשעשוע מוגבל למדי
- המכונות משתלטות: מר רובוט, יש לי זבוב במנה
- תכירו את קוזמו: הרובוט שמיועד לילדים אבל כבש את המבוגרים
- אלוהים נצור את הרובוטים של בוסטון דיינמיקס
אצל חתולים הוא להיט, אבל מתקשה להצדיק תג מחיר של 800 שקל צילום: ליאור באקאלו
אלא שהאכזבה מגיעה מהר למדי. אף שהחוברת המתלווה לספירו מבטיחה עשרות משחקים ותכונות מיוחדות, הכדור הלבן הזה לא מסוגל לעשות יותר מדי. למשל לנסוע לכיוון שאליו רציתם: מאחר ומדובר בכדור חלק, יש לעצור ולכוון אותו מחדש כל מספר דקות, מה שדי פוגע ביכולת לשחק איתו באופן רציף.
בניסיון לעודד חוויית משחק מתמשכת, האפליקציה הנלווית בנויה באופן שמעניק למשתמש ניקוד ויכולות חדשות עבור זמן משחק. את הניקוד אפשר להוציא על פתיחת/שחרור תכונות משחק נוספות לפי בחירת המשתמש. אלא שהיכולות האלה לא באמת מרגשות יותר מדי (בכל זאת כדור לבן) ומסתכמות בעיקר בהצגת צבעים על גבי הכדור והשמעת קולות מהמכשיר שבאמצעותו הוא נשלט. כן, המכשיר, לא הכדור עצמו. כך למשל אחת התכונות המטופשות ביותר שמשתחררות בשלבי המשחק המוקדמים היא תכונת צפרדע: לחיצה על סימון הצפרדע גורמת לכדור להבהב לרגע בירוק ולמכשיר הסלולרי שאתם מחזיקים לקרקר.
תכונות מעט מתוחכמות יותר גורמות לכדור לרטוט למספר שניות תוך הצגת צבעי דיסקו או אפילו לנסות לקפץ. רק אל תשכחו לעצור ולכייל אותו שוב אחרי כן כדי שתוכלו להמשיך לשחק.
בשורה התחתונה
ספירו משתייך לז'אנר הגאדג'טים שאני אוהב לכנות "חנות מתנות לגבר", כאלו שאפשר להחזיק ליד גלובוס או מטוטלת בסגנון עריסתו של ניוטון, אבל לא באמת מספקים עניין מעבר לדקות ספורות. ובעיקר לא לקנות אותם לעצמך. במחיר פסיכי של 800 שקל מדובר בהוצאה מיותרת שעדיף לוותר עליה, אפילו כצעצוע חתולים.
