לא רוסים ולא יער: מי פרץ למחשבי המפלגה הדמוקרטית?

האם ההאקר האמיתי ירים את ידו?

יממה לאחר שהתקשורת האמריקאית (ובמידת מה גם העולמית) סערה בעקבות דיווח על כך שהאקרים רוסים פרצו למחשבי המפלגה הדמוקרטית וגנבו משם את ספר המלחמה שלה בדונלד טראמפ, האקר לא מוכר טוען שהוא אחראי לכך, וגם מספק הוכחות.

דונלד טראמפ. כבר הציע תיאוריית קונספירציה משלו צילום: רויטרס

ההאקר, שקורא לעצמו Guccifer 2.0 – מחווה להאקר שפרץ לחשבונות המייל של ג'ורג' וו. בוש ומשפחתו – יצר קשר עם מספר גופי תקשורת, הודיע שהוא ולא שרף אחראי לפריצה, וכהוכחה העביר לאתר גוקר את ספר המלחמה הדמוקרטי נגד טראמפ. אגב, אם זה מה שהמפלגה הצליחה לחפור עד כה, חוקרי ה-opp research שלה ישנים בעמידה.

כמובן, חברת האבטחה שמיהרה להודיע שהרוסים אחראים לפריצה יצאה עם ביצה על הפרצוף, ושורה של חברות אבטחה אחרות מיהרו לשמו לאידה, אבל צריך לזכור כמה דברים. קודם כל, וזה אכן לקח מרכזי מהפרשה, שמסובך מאוד לקבוע אחריות להתקפת סייבר. זה לקח בעיקר לכלי התקשורת, שמזנקים על כל דיווח כזה (וכן, גם אנחנו לא הסתייגנו מספיק).

אבל אנחנו לא יודעים גם מי זה גוצ'יפר. אנחנו יודעים שמשטר פוטין מפעיל מערך של האקרים ומערך מתוחכם של הצפת הרשת במידע שקרי ודיסאינפורמציה. העובדה שגוצ'יפר 2 טוען שהוא עצמאי, לא אומרת שהוא עצמאי. העובדה שמסמך מתיימר להיות מסמך של המפלגה הדמוקרטית לא אומרת שהוא אכן כזה (אם כי די מסובך לחרטט חיקוי סביר תוך 24 שעות).

מה שמחזיר אותנו למסקנה מס' 1: ברשת, אף אחד לא יכול לדעת שאתה כלב.

בינתיים, דונלד טראמפ ניצל את המהומה לצרכיו והאשים את המפלגה הדמוקרטית בכך שביימה התקפת סייבר על עצמה כדי להדליף את ספר הממצאים שלה עליו. מה שעשוי היה להישמע הגיוני, בערך, אלמלא היה מדובר במסמך חיוור כל כך. מוח שהגה פריצה כנגד עצמו היה לפחות טורח להדליף מסמך שמכיל דיבה מסוכנת על טראמפ, ואז מנצל את העובדה שהמסמך לכאורה נגנב ולא פורסם רשמית.

ההתכנסות של ההאקר לתוך הטרוריסט

ארדיט פריזי, תושב קוסובו, נעצר לאחרונה במלזיה, הוסגר לארה"ב, והועמד לדין בחשד שביצע פעולות נגד צבא ארה"ב - ספציפית, שהוא גנב את הפרטים של 1,800 חיילים אמריקאים והעביר אותם לדאעש, כדי שזו תוכל לאתר אותם ולחסל אותם.

ההאקר כטרוריסט

על פי כתב האישום, שבו הודה פריזי, הוא העביר את המידע להאקר "רשמי" של דאעש, אחד ג'ונייד חוסיין. לפני מותו, הספיק חוסיין להעלות את המסמך לרשת ולקדם אותו בטוויטר. מסתבר שמתים היום על דברים כאלה.

המקרה הזה, שבו עצם העבירה של גניבת מידע הופכת לעבירת סיוע לאויב וטרור (סיוע לאויב, יש לציין, של מדינה שפריזי מעולם לא נשבע לה אמונים), משקף תופעה של השנים האחרונות: התפיסה שההאקר הוא סוג של טרוריסט ושהטרוריסט הוא סוג של האקר. המדינה מפעילה עליהם סנקציות דומות (פריזי צפוי ל-25 שנות מאסר, חוסיין כנראה חוסל). כאילו היו טרוריסטים של ממש. העובדה ששתי הדמויות הללו מתמזגות לאחת מסבירה, למשל, מדוע ה-FBI הסתער ברובים שלופים על איזה מסכן שחשף את העובדה שמידע בריאותי מוחזק באופן בלתי מאובטח ברשת. הוא נכנס לתחום העמום של "האקר" (הוא חשף מידע, וזה היה מידע דיגיטלי) ועל כן נתפס מיד כסוג של טרוריסט; ומכאן הדרך להסתערות עם רובי סער על אדם שלא סיכן איש נראית הגיונית.

או, במילים פשוטות יותר, אנחנו באמצע עוד היסטריה מוסרית.

לא מפסיקה ליפול באותו הבור

יש הרבה דברים שפייסבוק לא טובה בהם. בני אדם, למשל. אולי זה נובע מכך שיש לה מנכ"ל שצריך להכחיש שהוא לטאה, אבל פייסבוק לא ממש מוצלחת בלהצמיד לאנשים פרסומות, במיוחד בהתחשב בכך שהיא שותה מהם כל כך הרבה מידע. וכשזה מגיע לפוליטיקה, היא נכנסת לשדה מוקשים פעם אחר פעם.

משתמשי הפייסבוק יכולים לתמוך רק בצד אחד צילום: שאטרסטוק

החברה נאלצה להתנצל על כך שהעריכה שלה היתה אנטי-שמרנית. אחר כך, היה הבלגן של עצם העובדה שהיא דחפה לגולשים הבריטים באנר בוטה שקרא להם להירשם להצבעה בנושא פרישת בריטניה מהאיחוד (ברקזיט, בלעז), כשעצם ההמלצה מסוגלת להטות את תוצאות ההצבעה; ועכשיו מסתבר שפייסבוק המליצה למשתמשים שלה לפרסם, כפעילות, שהם תומכים בפרישה מהאיחוד, אבל לא הציעה להם אפשרות של התנגדות לפרישה.

והמהלך הזה מנוגד למהלך הקודם שלה: העלאת שיעור ההצבעה של צעירים צפויה לעודד את הצד שמתנגד לפרישה. ואז היא עשתה את המהלך הרגיל שלה במצב כזה: נסיגה צרפתית. היא העלימה כל אופציה של התייחסות למשאל העם.

או שיד ימין של פייסבוק לא יודעת מה יד שמאל עושה, או שמוח הלטאה שלה יצא מאיפוס. נעדכן.

קצרצרים

1. האקר שמקושר לאנונימוס השתלט שלשום (ג') על שורה של חשבונות טוויטר שנחשבים מסונפים לדאעש. טוב לדעת שמבחינת אבטחת סייבר, דאעש לא יותר מוצלחת מרובנו. ההאקר הציף את החשבונות בתוכן פרו-להט"בי כמו דגלי גאווה, כמו גם בפורנו גאה. הלוזרים שנכנסו לחשבונות האלה קיבלו הפתעה לא נעימה. ההאקר אמר בהודעה לתקשורת שהמטרה שלו לא היתה להעליב מוסלמים באשר הם, אלא לתקוע אצבע בעין לדאעש. יש לציין שזו נראית על פניה טקטיקה מועילה לא פחות מהמשחק הקבוע של מחיקת חשבון של דאעש בזמן שזו פותחת עוד אחד.

צילום: Twitter

2. אשה שקיבלה מגבר תמונה של איבר המין שלו, בלי שום סיבה נראית לעין, נקטה בטקטיקה דומה: היא החלה להציף את תיבת ההודעות בפייסבוק שלו בתמונות של אברי מין זכריים, תוך שהיא יוצרת השוואות לא מחמיאות בין התמונה שהוא שלח לאלו שמופיעים בתמונות שלה. פייסבוק השעתה דווקא את החשבון שלה, אבל לאחר שקיבלה את הפרטים אמרה שהיא בודקת את הנושא. המחאה שלה כבר השיקה האשתג מצליח למדי בטוויטר, #nomoredickpics. הצעד המתבקש יהיה לחשוף את זהותו של המטריד ולעדכן את קרובי משפחתו בצורה שבה הוא מעביר את שעות הפנאי שלו. יהיה מעניין.

3. כרישי הלוואות בסין עושים שימוש עסקי בפורנו נקמה: הם דורשים מנשים שרוצות הלוואה בתנאי נשך לספק להן תמונות עירום של עצמן כדי שבמידה והן לא תעמודנה בתשלומים, החלאות יפרסמו את התמונות ברשת. אף אדם שפוי לא יסכים לעסקה כזו, אבל אם את כבר מתחננת להלוואה מאיזה נוכל, את כנראה לא במצב להתווכח איתו על כלום. נשים שמסכימות לתנאי הזה, דווח, מקבלות הלוואה גדולה יותר. יש לקוות שהדיקטטורה הסינית תטפל בהם בחוסר המעצורים הידוע לשמצה שלה.  

פרויקט Loon של גוגל

4. גוגל משכה תשומת לב עולמית כשהודיעה על פרויקט Loon שלה, שהרעיון שלו הוא להשפריץ פס רחב על האוכלוסייה מבלונים פורחים. יש רק בעיה אחת, הבעיה הקבועה של עמק הסיליקון שמתגאה בחדשנות שלו:יש סיבה טובה לחשוב שהיא גנבה את הרעיון. חברה בשם Space Data מפעילה שירות דומה כבר כמה שנים, הוציאה עליו פטנטים – והמרשיע מכל, היא מציינת בתביעתה שהוגשה לאחרונה שבפברואר 2008 ביקרו במשרדם שלה סרגיי ברין ולארי פייג', יחד עם עשרה בכירים אחרים בחברה. הם חתמו על הסכמי סודיות, וכעת טוענת דאטה ספייס שהם הפרו אותם. אופס.