• תפריט
תחרות הסטארט-אפ המבטיח 2016
50 הסטארטאפים המבטיחים 2016 גג עמוד

הסטארט-אפים שכלכליסט בחר ב-2015 לא חיכו לנאסד"ק

הקיפאון של נאסד"ק עצר את תנופת ההנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות, אבל לא את הפריצה שלהן לעולם: חמש מבין החברות שהופיעו בדירוג של 2015 רשמו השנה אקזיטים מרשימים, ארבע מהן נמכרו לענקיות בינלאומיות

שירות כלכליסט 09:5011.05.16

"כל אקזיט שהעיתונות משבחת, פירושו שישראל פספסה חברת צמיחה: התאגידים הגדולים בעולם קונים את המוח הישראלי, ומי שמפסיד מכך זו החברה הישראלית כולה", אמר ח"כ מנואל טרכטנברג בפברואר האחרון, בעת שהקים את שדולת חברות הצמיחה בכנסת. חודש אחר כך, כשהכותרות כבר נשכחו, טרכטנברג חזר לתדלק את המדורה: "האקזיטים הם אסון עבור ישראל; מספר מועט של אנשים שמתעשרים מוכרים את עתיד המדינה", אמר.

 

לסנטימנט שביטא טרכטנברג יש קסם מובן, אבל גם פשטני מאוד, כיוון שבלי אקזיטים לא יהיה הייטק ישראלי. האקזיטים הם שמזרימים את הדם לתעשייה הישראלית — הן את הדם הפיננסי, והן את הגילוי החוזר ונשנה של הענף המקומי. הוכחות לכך קיבלנו השנה בשורה של עסקאות: סוני, למשל, ביצעה השנה רכישה משמעותית ראשונה בישראל, כשקנתה את חברת השבבים אלטייר והפכה אותה למרכז פיתוח מקומי. בלקברי הקנדית קנתה השנה את חברת הסייבר ווצ'דקוס והפכה אותה למרכז פיתוח ישראלי ראשון שלה (ושלישי בעולם). מיקרוסופט, שרכשה השנה את חברת הסייבר אדאלום, הפכה את ישראל להאב סייבר מרכזי.

 

מה שלא קרה השנה הוא הנפקות. בדירוג שפרסמנו אשתקד חגגנו ארבע הנפקות מוצלחות, ובהן זו של מובילאיי, ההנפקה הגדולה ביותר של חברה ישראלית אי פעם. בניגוד לכך, השנה היוצאת עמדה בסימן של יובש הנפקות של חברות טכנולוגיה. העניין הזה לא ייחד את הענף המקומי: שערי נאסד"ק היו השנה סגורים לכולם, וההנפקות המעטות שבכל זאת יצאו לדרך נכשלו ברובן. המגמה הזו ממשיכה גם כעת, ומסמנת את 2016 כשנה חלשה יחסית. משקיעים מעדיפים כיום לערוך גיוסי הון פרטיים ולשמור על החברה להנפקות בזמנים טובים יותר, שיניבו שוויים טובים יותר.

 

מתוך הכרה בחשיבותם של האקזיטים, בחרנו לחזור לחמש החברות שסימנו בדירוג הסטארט־אפים של 2015, ושביצעו השנה אקזיטים מרשימים בהיקף מצטבר של 1.2 מיליארד שקל.

 

Ravello (מקום 50 ב־2015)

האורקל מהעננים

 

הרכישה הגדולה והבולטת של השנה היתה של ראבֶלוֹ סיסטמס, של היזמים הסדרתיים בני שניידר ורמי טמיר, שנמכרה לאורקל תמורת 420 מיליון דולר. ראבלו היא מפעילה וירטואלית של שירותי ענן שמספקת שירותי אחסון לאפליקציות ושירותים, ורכישתה בידי אורקל היתה חלק ממסע רכש בינלאומי של חברת הענק, שרואה בענן את העתיד של צריכת שירותי תוכנה.

 

ראבלו נרכשה בשלב הראשון של המכירות שלה, כשחוזי הענק והפריצה לשווקים הגדולים כבר נראו באופק. החברה, שגייסה לפני מכירתה רק 54 מיליון דולר, הביאה החזר נאה מאוד לבעליה ולמשקיעים (ובראשם קרנות ההון הסיכון סקויה קפיטל ו־NVP), אבל ויתרה על החלום ליצור חברת ענן ענקית ישראלית; מועמדת אפשרית אחרת לעתיד כזה היא סטראטוסקייל של אריאל מייזלוס, אבל זו נמצאת עדיין בתחילת דרכה.

רמי טמיר ובני שניידר מייסדי ראבלו רמי טמיר ובני שניידר מייסדי ראבלו צילום: אוראל כהן

 

Adallom (מקום 28 ב־2015)

יהלום הסייבר של מיקרוסופט

 

רכישה דומה אך קטנה במעט היתה של חברת הסייבר אדאלום, שפיתחה מערך שירותי אבטחה כולל מפני מתקפות סייבר באמצעות הענן. גם אדאלום נרכשה על ידי ענקית בינלאומית שיצאה למסע שופינג: במקרה הזה מדובר במיקרוסופט, שרכשה את אדאלום תמורת 320 מיליון דולר — שנה אחרי שרכשה את אאוראטו, גם היא חברת סייבר ישראלית, ב־200 מיליון דולר. הפעילות של אדאלום בשוק החם של אספקת שירותי אבטחה בענן במודל של תוכנה כשֵירות התאימה מאוד למיקרוסופט, שמקדמת את המודל הזה במלוא הכוח, מה שממצב את אדאלום בליבת פעילות הסייבר של מיקרוסופט בישראל.

 

אדאלום הוקמה ב־2012 בידי שלושה יזמים: המנכ"ל אסף רפפורט, בוגר תלפיות, 8200 והיחידה הטכנולוגית המיוחדת של חיל המודיעין, שעבד כמה שנים במקינזי ישראל ואוסטרליה; סמנכ"ל הטכנולוגיות עמי לוטבאק, בוגר תלפיות ולשעבר ארכיטקט תוכנה בפונאריס; וסמנכ"ל הפיתוח רועי רזניק, בוגר מערכת הביטחון. עד היום היא גייסה 50 מיליון דולר מהקרנות סקויה קפיטל ואינדקס האירופית, מזוהר זיסאפל, מחברת האחסון האמריקאית EMC ומ־HP.

 

אסף רפפורט, מייסד ומנכ"ל אדאלום אסף רפפורט, מייסד ומנכ"ל אדאלום

 

WatchDox (מקום 25 ב־2015)

זרוע האבטחה של בלקברי

 

עוד רכישה שבלטה השנה היא זו של חברת הסייבר ווצ'דקוס, שפיתחה מערכת לאבטחת מסמכים על גבי המובייל, על ידי בלקברי. הענקית הקנדית החליטה להשקיע מאמץ רב בכניסה לשירותי מחשוב ארגוניים, במטרה לספק לארגונים אבטחה ושירותים נוספים לתחום המובייל. ווצ'דוקס אמורה לספק לבלקברי זרוע אבטחה וגם מערך פיתוח בישראל.

ווצ'דוקס נוסדה ב־2007 על ידי המנכ"ל מוטי רפאלין, נועם לבנת ויובל יגר (שעזב את החברה ב־2010). היא גייסה 35.7 מיליון דולר ממשקיעים כקרנות בלאקסטון, ג'מיני, שסטה ונצ'רס ו־MTVP; שלמה קרמר נחשב למשקיע הראשון של החברה, עם סיבוב סיד של כחצי מיליון דולר שהשקיע ב־2007. המכירה לבלקברי הציבה לחברה תג מחיר של כ־100 מיליון דולר — כמעט פי שלושה מסכום הגיוס שצברה ווצ'דוקס מאז הוקמה.

 

Altair (מקום 35 ב־2015)

הסבלנות של JVP השתלמה

 

רכישתה של אלטייר על ידי סוני מעידה שלעתים סבלנות היא המילה הנכונה בתעשייה. לרבים מהמשקיעים בישראל אין סבלנות, והם מוותרים מהר מאוד על חברות שבהן השקיעו, או מוכרים את האחזקה תמורת הצעה מפתה. יוצאת דופן בשטח זה היא קרן ההון־סיכון הירושלמית JVP, שלא התייאשה מאלטייר במשך כמעט 15 שנה — עד שהשנה החברה נמכרה תמורת 200 מיליון דולר. מאז היווסדה ב־2005 אלטייר אמנם גייסה יותר מ־150 מיליון דולר, אבל עבור JVP, שהצליחה לשמור על אחוזים נכבדים בחברה, זה היה אקזיט טוב מאחר שמרבית משקיעי החברה מכרו את אחזקותיה בסכומים נמוכים מאוד, כך ש־JVP קנתה אותם בהשקעה קטנה ונשארה עם נתח גבוה במניות. על פי ההערכות עמדו מכירות החברה ערב מכירתה על כ־45 מיליון דולר. 200 העובדים יהוו כעת את הבסיס למרכז פיתוח גדול של סוני בישראל.

 

Supersonic (מקום 14 ב־2015)

בום על־קולי

בספטמבר 2015, באחד המיזוגים הכל־ישראלים הגדולים ביותר, רכשה איירון סורס (שבעצמה ממוקמת במקום השני ברשימה זו) את סופרסוניק תמורת 150 מיליון דולר, בעסקה שכללה תשלום של כ־50 מיליון דולר במזומן והשאר במניות איירון סורס. הרכישה אפשרה לאיירון סורס, המתמחה בטכנולוגיות פרסום, הפצה והורדות תוכנה, להרחיב את כניסתה לתחום הפרסום במובייל באמצעות הטכנולוגיה שפיתחה סופרסוניק, שמנהלת את כל היבטי הפרסום על גבי האפליקציה: היא מחליטה אילו פרסומות יוצגו, לאיזה משתמש, כמה ומתי. מייסדי סופרסוניק, גיל שהם ואריק צ'רניאק, הם יוצאי מטהקפה, מחלוצות הווידיאו ברשת. לאחר המיזוג, החברה המשותפת מעסיקה 800 עובדים: 550 עובדי איירון סורס ו־250 עובדי סופרסוניק.

גיל שוהם מנכ"ל ומייסד סופרסוניק גיל שוהם מנכ"ל ומייסד סופרסוניק צילום: תומי הרפז

בטל שלח
    לכל התגובות