$
המדריך
גיימינג גג עמוד

בדיקת כלכליסט

Master of Orion: מהלך לא אסטרטגי

הגרסה האחרונה של משחק האסטרטגיה המוכר מצליחה לשחזר את האווירה והסגנון הצבעוני של המותג, אבל לא מציעה אתגר לשחקנים ותיקים ולמודי קרבות

הראל עילם 17:1525.04.16
"למה קיו מרוגז עלי הפעם?" אני תוהה בזמן שקולו הערב של ג'ון דה-לנסי, השחקן שגילם את הדמות של קיו ב"מסע בין כוכבים: הדור הבא", מודיע לי שהרפובליקה האנושית הכריזה עלי מלחמה. זאת הפעם השנייה במשחק הזה, וללא סיבה נראית לעין. הבינה המלאכותית ב-Master of Orion החדש היא לא פחות אניגמטית ותזזיתית מאשר קיו עצמו.

Master of Orion החדש הוא שחזור של המשחק המקורי ופורץ הדרך בעל אותו השם שיצא ב-1993, משחק אסטרטגיה בחלל שבו אתם שולטים באימפריה גלקטית. במעין משחק לוח אדיר מימדים או גרסה בדיונית ל-Civilization, אתם מנהלים את המושבות שלכם, מעצבים, בונים ומזיזים את ציי הספינות שלכם ברחבי הגלקסיה וחוקרים טכנולוגיות חדשות.

10 גזעים לבחור מתוכם 10 גזעים לבחור מתוכם צילום מסך: הראל עילם

 

אתם מתחילים את המשחק בבחירת הגזע אותו תרצו לשחק – מלבד בני האדם, ישנם עוד 9 גזעים שיהיו מוכרים לשחקנים ותיקים מהמשחק הראשון, כגון הקלקסון דמויי החרק, האלקרי המכונפים, ואנשי הלטאה, הסקארה. כל אחד מהם נהנה גם מיתרון תחרותי במשחק – בני האדם, למשל, מקבלים בונוס למסחר ודיפלומטיה. אתם אפילו יכולים לבחור את היתרונות שלכם, תנאי המשחק, גודל הגלקסיה ועוד.

 

כך או כך, את המשחק תתחילו עם מושבה אחת וצי קטן של ספינות סיור, קרב ואפילו ספינת מושבה אחת, שתאפשר לכם ליישב פלנטה אחרת. אתם שולטים בנעשה בכל אחת מהמושבות – בוחרים כיצד לחלק את האוכלוסייה בין יצור מזון, מחקר או תעשייה כבדה. נקודות המחקר שהמדענים שלכם ייצרו יוקדשו לגילוי טכנולוגיות חדשות, שיאפשרו לכם לבנות בניינים מתקדמים אף יותר, וחוזר חלילה.

 

מערכות שמש ושבילי חלל מערכות שמש ושבילי חלל צילום מסך: הראל עילם

 

בניגוד למשחק המקורי, אבל בדומה למשחק השלישי בסדרה (שננסה להמעיט באזכורים אליו, בגלל גודל הכישלון) מפת הגלקסיה עצמה מורכבת לא רק ממערכות שמש אלא גם מ"שבילי חלל", שמחברים את המערכות ביחד. אתם לא יכולים לנוע בחופשיות ממערכת שמש אחת לאחרת, כפי שהיה בעבר, אלא רק דרך הקישורים של אותם שבילים, והתוצאה היא מפה שיש בה מערכות שמש אסטרטגיות יותר ופחות מאחרות.

 

חזרה למקורות

המשחק המקורי, ומבחינות רבות גם משחק ההמשך שיצא ב-1996, הפכו למשחקים המכוננים של תת-ז'אנר שלם של משחקי אסטרטגיה, וזכו לכינויים 4X, או eXplore, eXpand, eXploit ו-eXterminate. המשחק השני נחשב לאחד מהמשחקים החשובים והמשפיעים בהיסטוריה, על פי רוב אתרי המשחקים הגדולים בעולם. ל-Master of Orion קמו עשרות, אם לא מאות, חיקויים במרוצת השנים והכישלון המסחרי המהדהד של המשחק השלישי בסדרה ב-2001 רק דחף את המתחרים קדימה - אבל אף אחד מההמשכים לא הצליח להגיע לאותה רמת פופולריות.

 

ניסיון לשמור על משהו מהרוח העיצוב המקורית ניסיון לשמור על משהו מהרוח העיצוב המקורית צילום מסך: הראל עילם

 

בפני מפתחות המשחק החדש - חברת Wargaming הגרמנית, הידועה במשחקי הרשת שלה, וחברת NGD Labs הארגנטינאית, שהייתה אנונימית לחלוטין עד לאחרונה – עומד אם כך אתגר משמעותי. עשרות חברות ניסו ליצור תחליף חדש ל-Master of Orion, ואף אחת לא הצליחה להציג את אותו איזון בין פשטות ומורכבות וליצור את אותה משחקיות ממכרת שמשאירה את השחקנים שעות מול המסך "רק לעוד תור אחד".

 

המשחק החדש שואל אלמנטים מכל שלושת המשחקים שלפניו, אבל בעיקר מנסה לשחזר את הסגנון הצבעוני ואפילו הומוריסטי של הראשון. למרות שמדובר בז'אנר שלרוב סובל מגרפיקה בסיסית למדי, כאן שמו דגש גם על ערכי הפקה גבוהים – הספינות שתזיזו ממערכת שמש אחת לאחרת יפיפיות, וכך גם הדמויות של מנהיגי האימפריות השונות. אותם מנהיגים גם מדובבים על ידי מיטב השחקנים מעולם המדע הבדיוני. לא רק ג'ון דה-לנסי שם, אלא גם מארק האמיל, הלא הוא לוק סקייווקר, מייקל דורן ודוויט שולץ', גם הם ממסע בין כוכבים, ואלן טידיק, וואש מפיירפליי.

 

כאילו לא עברו 20 שנה

המדבבים משקפים את הבעיה המרכזית ב-Master of Orion. אין ספק שמדובר בניסיון לעדכן משחק מלפני 20 שנה עם ערכי הפקה עדכניים, אבל בפועל, לא שומעים את המדבבים האלו למשך יותר מכמה שניות פה ושם, והיה טוב יותר אם היו לוקחים את תקציבי הענק האלה ומשקיעים אותם בתהליך פיתוח ארוך יותר. מוטיב חוזר במשחק ששם דגש על צורה במקום על תוכן: קרבות החלל למשל יפיפיים אבל נעדרי תחכום; ספינות החלל מעוצבות היטב, אבל יש פחות מדי מודולים; והפלנטות מפורטות אבל ממשק הניהול שלהן מסורבל.

 

מדובבים מפורסמים עולים ביוקר מדובבים מפורסמים עולים ביוקר צילום מסך: הראל עילם

 

בסך הכל, נראה שהיוצרים השתדלו לשמר את האווירה של המשחק המקורי, אבל התעלמו מההתקדמות שנעשתה ב-20 השנה האחרונות, בממשק, במכניקה ובעיצוב המשחק. כך למשל, קרבות החלל עדיין מתבצעים במפה דו-מדדית, ולא בתלת-ממד – לא תוכלו לנוע למעלה או למטה במהלך הקרבות. והבינה המלאכותית כנראה לא למדה דבר מאז המשחק הקודם - האויבים שלכם יתנהגו בצורה לא הגיונית, יכריזו מלחמה בעיתוי לא אסטרטגי עבורם, ואם הם יצליחו לנצח במשחק, יהיה זה מקרי לחלוטין.

 

יש תחושה חוזרת ונשנית של העדר פוקוס, של מעטפת צבעונית שמנסה להסתיר משהו חלול ומיועדת לקרוץ לקהל צעיר וחדש, ולא בהכרח לשחקנים הוותיקים. יש כמה החלטות נכונות – הבחירה במפת גלקסיה מבוססת שבילי חלל היא נכונה ומעניינת, אבל גם היא בוצעה בצורה לא חכמה. במקומות שהיוצרים כן שינו את המקור, נראה רק שהם לקחו צעד אחורה.

 

יותר מהיר זה לא בהכרח יותר טוב יותר מהיר זה לא בהכרח יותר טוב צילום מסך: הראל עילם

 

קחו למשל את קרבות החלל. במשחק המקורי הם היו מבוססי תורות – כל ספינה יכלה לנוע מספר צעדים והיו שיקולים מתוחכמים כמו זוויות וקצב ירי, מה שיצר אסטרטגיות מתקדמות של כלים משולבים עם שימוש במספר ספינות חלל ייעודיות, שנבנו למטח כבד של טילים (שאזלו אחרי שני תורות), ספינות שנועדו לאיגוף ואחרות שנועדו ליירט את כלי הנשק של היריב. במשחק החדש, כל צי נע כקבוצה ובזמן אמת. אתם יכולים לתת רק הנחיות כלליות לכל קבוצה, בלי יכולת לשלוט למשל בהפעלה של כל כלי נשק. אי אפשר לתת הנחיות לספינות בודדות, והתוצאה אומנם מהירה וקצבית יותר, אבל נעדרת כל עומק טקטי.

 

ראוי לציין שהמשחק עדיין נמצא בשלבי פיתוח אחרונים ויש עוד מיקום לשיפורים קלים, אבל הגרסה הנוכחית סופית למדי וכוללת את כל המכניקות השונות. ומה שיש לפנינו לא עומד בציפיות המעריצים, ומבחינות מסוימות אף נופל מהמקור. באופן פרדוקסלי, היוצרים דווקא הצליחו ליצור משחק לא רע לאנשים שרוצים להיכנס לז'אנר ה-4X או להורים שמעוניינים לתת לילדיהם משחק אסטרטגי עם קצת יותר עומק, אבל צבעוני וללא אלימות ברוטלית. אבל לשחקנים הוותיקים כדאי לחכות ל-Stellaris מבית Paradox, שצפוי לצאת בעוד פחות משבועיים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x