על אזרחי: אם צה"ל לא רוצה שחיילים ינווטו בווייז, שישתלב בסמארטפונים

המפקדים והחיילים ביחידת "עוקץ" כנראה לא ינווטו עוד בשטחים באמצעות ווייז בזמן הקרוב, אחרי התקרית המסוכנת במחנה הפליטים קלנדיה ביום שני האחרון. סביר להניח שגם יחידות אחרות יירתעו משימוש בה, אבל ספק אם בטווח הרחוק החיילים באמת יוותרו על האפליקציה השימושית לטובת "משואה", מערכת ניווט צה"לית מסורבלת להפליא וקשה לתפעול. אפשר לדבר על אכיפה ולאיים בעונשים, אך הבעיה שחשף הכמעט־לינץ' במחנה הפליטים עמוקה בהרבה.

הנוהג להשתמש באפליקציות ניווט אזרחיות רווח ביחידות השונות. ולא מדובר רק בניווט: החיילים מתקשרים זה עם זה בשירותי שיחות כמו Viber ובאפליקציות צ'ט כמו ווטסאפ, טלגרם או Voxr; כך הם מעבירים זה לזה תמונות וסרטוני וידיאו. מכשירי הקשר המיושנים אינם מספקים את היכולות שבפיתוחן השקיעו ענקיות הטכנולוגיה מאות מיליוני דולרים, שלא לדבר על הנוחות וההרגל.  

ווייז. מערכת הניווט הצה"לית מסורבלת להפליא

לפי שעה אין שום תחליף צבאי וביטחוני לווטסאפ, לווייז או לטלגרם, מלבד אולי בסדרות הפעולה ובסרטי הריגול. בצה"ל בונים כבר שנים על סמארטפון עתידי, גרסה חכמה למערכת הקשר המיושנת "ורד הרים", שיעביר את הצבא לעידן הסמארטפון. לפי התכנון הוא יהיה מצויד ב־GPS, יכלול מצלמת 8 מגה־פיקסל (לא בדיוק המתקדמת בשוק, אך מספיקה למטרות בסיסיות), ויאפשר שליחת הודעות, תמונות וסרטונים וכן ניהול יומן.

אבל בסרט הזה כבר היינו. המכשירים האלה, לפחות בשלב הראשון, כנראה לא יחולקו לכלל החיילים, אלא יוקצו לבכירים או למקורבים לצלחת. רוב החיילים ימשיכו לנדוד לווייז, לווטסאפ ולטלגרם, ולקוות שהמפקדים לא יתפסו אותם. כלומר, בהנחה שהמפקדים עצמם לא משתמשים באפליקציות האלה.

הפתרון עשוי להגיע מההבנה שיש לרתום את הטכנולוגיה האזרחית למטרות צבאיות, ולא להתחרות בה. אפשר ליצור אפליקציות ניווט ושיחה ייעודיות ומאובטחות, להצטייד בסמארטפונים ששומרים על סטנדרט אבטחה גבוה יותר, לפתח שכבת תקשורת לשימוש צה"לי על גבי מכשירים קיימים או להתקין בהם קושחה (Firmware) ייעודית. ולא, תקרית קלנדיה לא תהיה האחרונה.