$
הייטק והון סיכון

Woo מגייסת 2.3 מיליון דולר כדי לאפשר חיפוש עבודה דיסקרטי

הסטארט-אפ הישראלי פיתח שירות חיפוש עבודה מקוון ודיסקרטי לתעשיית ההייטק. החברה לא מקבלת את פרטיו האישיים של המועמד שהא מעוניינת בו, עד שהאחרון מחליט לפנות אליה בעצמו

אסף גלעד 15:3009.02.16

אחד ממאפייניה של בועת ההייטק הוא הווצרותו של שוק שבו יש יותר כסף מאשר עובדים. סידור כזה הופך את העובד למקבל ההחלטות המרכזי בשוק ואת מקומות העבודה למי שאמורים לחזר אחריו ולמלא אחר משאלות הקריירה שלו, ומי שלא טוב לו- יום טוב לו. הסטארט-אפ הישראלי Woo (לשעבר Highr) גייס 2.35 מיליון דולר עבור שירות מקוון שמיועד לעובדי הייטק עסוקים ומבוקשים, כזה שמאפשר להיות באופן תמידי בשוק העבודה.

זה עובד כך - העובד מסמן את העדפותיו: טווחי השכר הרצויים, משרות ניהוליות, רילוקיישן לסן פרנסיסקו או עבודה בתאגיד אינטרנט אמריקאי, ו- Woo מעבירה את קורות החיים שלו תחת מסננת של דיסקרטיות. המנוע שלה מטשטש כל פרט שעלול להסגיר את העובד למעסיקיו הנוכחיים: את שמות החברות היא ממירה לתאור כללי (למשל במקום טאבולה, ייכתב "חברת אינטרנט גדולה שגייסה כמה סיבובים של עשרות מיליוני דולרים"). את שם המועמד ופרטיו המזהים היא מוחקת באופן אוטומטי.

 

את קורות החיים  ניתן להטעין בלחיצת כפתור מאתרי לינקדאין, גיטהאב או סטאק אוברפלואו. בצד השני, מסמנים אנשי הגיוס מטעם החברות את הפרופיל הרצוי של העובד ואת טווחי הצעות השכר ושאר הפינוקים שהם מוכנים לספק, ובמידה וקיימת התאמה, יקבל המועמד את הפרטים על המשרה והחברה שהוצעה לו.

 

מימין: עמי דודו ולירן קוצר, מייסדי חברת Woo מימין: עמי דודו ולירן קוצר, מייסדי חברת Woo צילום: אוראל כהן

 

בשונה מאתרי היכרויות, שירות חיפוש העבודה של Woo, הוא חד צדדי. כלומר, העובד מקבל את פרטי החברות המעוניינות בו, אך הן לא יוכלו לדעת מיהו עד שלא יסכים להיחשף ויפנה אליהן באופן אקטיבי דרך המערכת. לרשות המועמד יומיים כדי לשקול האם לחשוף את עצמו בפני החברה שהביעה בו עניין, ומ-Woo הוא מקבל דיוור שכולל מידע על החברה, קטעי עיתונות וסרטונים רלוונטיים.

 

כך, למעשה, מיועדת המערכת של Woo קודם כל עבור מי שמועסק ומעוניין בדיסקרטיות, ואינו מחפש עבודה באופן פעיל. לירן קוצר, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה מסביר מדוע עובדים רבים נותרים פסיביים בנושא זה: "עובדים רבים שהיו רוצים לשדרג את מעמדם עדיין לא מחפשים עבודה באופן אקטיבי כי זה כרוך בהשקעה בקורות החיים, בפחד שהבוסים שלהם יגלו אותם והם בעיקר לא מודעים לביקוש שיש לעובדים כמוהם ולאפשרויות שיש להם בחוץ. אם יש לי חלום לעבוד בגוגל והייתי יודע שגוגל מחפשת מישהו כמוני, הייתי אולי אקטיבי יותר בחיפוש העבודה. אנחנו מנטרלים את הפחדים האלה ומאפשרים לעובדים לקבל החלטה מושכלת".

 

Woo מתחרה ב-Switch שנוסדה גם היא על ידי ישראלים, אך הראשונה פונה מלכתחילה לעובד הפסיבי, בעוד ש-Switch דורשת מידה של פעלתנות בחיפוש העבודה.

 

החברה משרתת כיום כ-100 חברות בישראל ובארה"ב, בהן WeWork, AOL, Wix, Houzz, Honeybook, יאהו, אדובי, מיקרוסופט, נילסן, קלאודרה, צ'ג, פייבר ואאוטבריין, וכן היא משרתת גם סטארט-אפים קטנים יותר כמו מירקאט, לשעבר Yevvo. מודל ההכנסות של Woo דומה לזה של חברות השמה המתמחות בהייטק, עם כמה הבדלים: בארה"ב משלמות החברות שגייסו עובדים באמצעותה עמלה חד-פעמית בגובה של 10% מהיקף השכר השנתי של העובד, ובישראל 50% מהשכר החודשי. בעתיד מתכוונים להפעיל גם מודל שבו התשלום נעשה לפי מספר החשיפות של עובדים למקומות עבודה.

 

Woo מעסיקה כיום 25 עובדים בישראל ובעמק הסיליקון. היא נוסדה על ידי לירן קוצר ועמי דודו, יזמים סדרתיים שעבדו בעברם באנלייט שנמכרה ל- EMC, הקימו את דוננזה שנסגרה ומכרו את חברת ההשמה SeeV אותה הקימו יחד עם דניאל חלבי למטריקס.

 

את 2.35 מיליון הדולר בסיבוב הסיד שלהם, גייסו קוצר ודודו מהאנג'ל הבריטי לורד דיוויד אליאנס, אחד המשקיעים המרכזיים בסימילר ווב, המשקיעים האנק ויג'יל ופריץ ליינמן מקרן Acequia, ומשה ליכטמן, לשעבר מנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בהרצליה וכיום שותף בקרן IGP.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x