$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

כך עושים כסף גם מאפליקציות מתות

פורסקוור מתכוונת לעשות שימוש במידע האישי שהצטבר אצלה, נחשו מה הסיסמה הפופולרית ביותר ברשת, הקלות בה הממשלה דורשת את הפרטים שלך ונפילת טוויטר מזכירה לנו שאנחנו מכורים

יוסי גורביץ 14:4420.01.16

המידע שלך? שלנו

יש אפליקציה בשם פורסקוור. אם אתם לא זוכרים במה מדובר, לא נורא. כמעט אף אחד לא זוכר. פעם המנכ"ל שלה כיכב על שער Wired עם כתר על הראש, אבל בימים אלה מצבה של החברה כל כך עגום, שהיא אפילו לא מצפה שתשתמשו באפליקציה שלה יותר. לא, הדרך שלה להשיג רווחים עוברת דרך היוון המידע שלכם גם אם אתם לא משתמשים בה.

 

לא צריך להשתמש באפליקציה. הנתונים כבר נאגרו לא צריך להשתמש באפליקציה. הנתונים כבר נאגרו צילום: Google Earth

 

איך זה יקרה? פשוט למדי. בשנים שבהן אנשים השתמשו בפורסקוור, היא אספה כמויות עצומות של מידע מיקום והשתמשה בו כדי למפות חלקים ניכרים מהעולם. היא יודעת בדיוק איפה נמצאות כל מיני מסעדות. מה שהיא מתכוונת לעשות עכשיו הוא לקחת את מידע המיקום של משתמשים מאפליקציות אחרות, להצליב אותו מול המידע שלה, ולומר למפרסמים שעל פי מידע המיקום של יוסף ק' + המידע על חיפוש האוכל שלו, היא יכולה לדעת שהוא מבקר בשיטתיות במסעדות א', ב' וג'. על כן, היא מסיקה שיוסף ק' אוהב סוג כזה וכזה של אוכל. לא שווה לכם לשים פרסומת אצלו, שאשכרה יכולה לעניין אותו?

 

יוסף ק', חשוב לציין, מעולם לא השתמש בפורסקוור ולמעשה סביר להניח שהוא לא מודע לקיומה. זה לא מונע מהחברה לקבל את מידע המיקום שלו מחברות אחרות, לבצע כריית מידע ולהגיע עליו למסקנות – אותן היא מוכרת למפרסמים בלי לתת ליוסף ק' אחוזים או, למצער, את היכולת לצאת מהתוכנית שלה. יוסף ק' הוא כבר לא אדם; הוא אסופת נתונים עוברת לסוחר.

 

בשנים שבהם פורסקוור אכן היתה פעילה כאפליקציה, היא הצליחה להטמיע את עצמה בשלל שירותים. אם אתם מציינים את המיקום שלכם בטוויטר, אתם משתמשים בפורסקוור. אם אתם שואלים את קורטנה, התחליף-סירי של מיקרוסופט, על מסעדות באזור, אתם משתמשים בפורסקוור.

 

בחברה נשבעים שהם יגנו על הפרטיות של המשתמשים ושהם חושבים רק על טובתם, שזה כנראה לא נכון, פורסקוור חושבת אך ורק על הרווחים שלה. על המשתמשים היא חושבת רק במידה שיש חשש שאם היא תגזים, הם ישכרו עורך דין. יתר על כן, על פי התכנית החדשה של פורסקוור, כאמור, אתה בכלל לא צריך להיות משתמש שלה.

 

האנושות לא לומדת לקח

שום דבר לא עוזר. האקרים פורצים לסוני, פורצים לשלל משרדי ממשלה – ויש חלק ניכר באוכלוסיה שעדיין חושב שאין שום בעיה עם הסיסמה 123456. חברת האבטחה Splash Data מפרסמת את הרשימה השנתית של הסיסמאות הפופולריות שנגנבו השנה, ו-123456 עדיין לוקחת בהליכה. מה בהליכה, בדשדוש. עם זאת, חלק מהמשתמשים מנסים לגלות תחכום ומחליטים על הסיסמה passw0rd. נחשו מה, זה לא עובד. ברצינות עכשיו: או שתשקיעו בסיסמאות שלכם, או שתוותרו על כל זה.

 

כדאי לגלות קצת יצירתיות כדאי לגלות קצת יצירתיות צילום: shutterstock

 

מה לעזאזל?

השוק הפרטי לגמרי לא לבד בביזת המידע שלכם. גם הממשלה רוצה אחוזים. שורה של סוכנויות ממשלה באוסטרליה צווחו מרה לאחרונה, אחרי שהממשלה החליטה להגביל את הגישה של ארגוניה ל-Metadata של המשתמשים האוסטרלים. מטא-דאטה הוא המידע שאומר עם מי שוחחת, מתי, מאיפה, במשך כמה זמן ובאיזו תכיפות עשית את זה. כלומר, עם ידע מינימלי אפשר לבנות עליך פרופיל לא רע בכלל באמצעות המידע הזה. בין השאר, הוא אומר איפה אתה נמצא בשעות ספציפיות.

 

צריכים את המידע שלך כדי לדעת אם רופאים עוברים על החוק צריכים את המידע שלך כדי לדעת אם רופאים עוברים על החוק

 

יש, אני מניח, סיבות טובות לארגוני מודיעין לאסוף את המידע הזה על אנשים פרטניים – אם כי עד כה הם לא הצליחו להראות שהוא מנע ולו פיגוע אחד. אבל עכשיו מגיעה הסוכנות הממשלתית האוסטרלית שמפקחת על רופאים, רופאי שיניים, כירופרקטורים ורופאי אליל ודורשת גם היא גישה למטא-דאטה של המשתמשים.

 

למה לעזאזל רגולטור של רופאים צריך את זה? ובכן, טוענת הסוכנות, יתכן שרופאים יקיימו יחסי מין עם מטופלים. זה אסור, ברמה שנעה מעבירת אתיקה עד עבירה פלילית – תלוי במצב. לעתים, אומרת הסוכנות, היא עורכת חקירות בחשד שרופאים קיימו יחסי מין עם פציינטים. כדי להוכיח את זה, היא טוענת, היא צריכה את המטא-דאטה.

 

בואו נעבור על זה שוב. המטא-דאטה יראה שהרופא והפציינט דיברו לעתים תכופות. הוא גם עשוי להראות שהם היו באותו המבנה בזמן מסוים ולעתים תכופות. הצלבה של המידע הזה עם מידע מיקום יכולה להצביע על כך שהמבנה הזה איננו מרפאה, ומאחר ורופאים כבר לא נוטים לעשות ביקורי בית, המידע הזה יכול להיות די מרשיע.

 

אבל, חברים, עם כל הכבוד, אין שום סיבה שתקבלו את המידע הזה. לרופא חשוד יש זכות לפרטיות ועל אחת כמה וכמה שלפציינט יש. הגעתם למסקנה שכנראה בוצעה עבירה על החוק? לכו לשופט, שכנעו אותו שזה המצב והוציאו צו. אין שום סיבה עלי אדמות שתהיה לכם גישה אפריורית למידע הזה.

 

אז למה בכל זאת הסוכנות חושבת שמותר לה? כי, כמו במקרה של פיראטיות מוזיקה, זה קל וזמין. כולם עושים את זה, המידע שם, ועל כן זה נראה סביר ומתבקש. רק שזה לא. למרות מארק צוקרברג, עדיין יש לנו פרטיות.

 

 

קצרצרים

1. מיליוני אנשים ברחבי העולם לחצו אתמול בבוקר בעצבנות גוברת והולכת על כפתור ה-F5, בניסיון לרפרש את טוויטר. האתר לא עלה. הם ניסו שוב. הם חשבו שהם נותקו מהאינטרנט וניסו חיבורים אחרים בלחץ גובר והולך. חלקם חשו קשיים בנשימה.אני יודע, כי אני הייתי אחד מהם. שמי יוסי גורביץ ואני מכור (מקהלת צייצנים: אנחנו אוהבים אותך, יוסי.) ולפתע מישהו מנע ממני את המנה הקבועה שלי. השיטה פשוטה: אתה כותב פסקה או שתיים, נתקע במשפט, הולך לראות אם קרה משהו בטוויטר ואומר לעצמך שזה ירענן אותך ויאפשר לך לקבל שוב גישה למאגר הדלוח של הרעיונות שלך. ואז הוא לא עולה. לחץ. פאניקה.

 

מחקר שנעשה לפני כמה שנים על סטודנטים גילה שכאשר מונעים מהם גישה מהרשת, הם חווים תסמינים שמזכירים גמילה מעישון. מחקר שפרסם לפני כשנה מכון פיו מצא שקושי בהתחברות למדיה החברתית עשוי לגרום למועקה (סטרס, בלעז). יש פה בעיה. מאז שאני ילד, לימדו אותנו שעישון א. יהרוג אותך וב. יעשה את זה באמצעות התמכרות.  העניין הוא שטבק מגיע עם מודעות אזהרה בגודל האגו של שר התחבורה שאומרות שהוא הורג, ממכר, מסרטן, ובאופן כללי מסוכן יותר מדאעש. אף אחד לא שם מודעה כזו בכניסה לטוויטר או פייסבוק, למרות שהם גורמים להתמכרות. וכפי שראינו, גם לסוג של תסמיני גמילה. למה? כי איכשהו זה הפך לחלק מהחיים. זה שם, שקוף, לא חושבים על זה.

אנחנו מכורים ואנחנו ממש בסדר עם זה אנחנו מכורים ואנחנו ממש בסדר עם זה

 

2. שרת הפנים הבריטית, תרזה מיי, אומרת שהיא מצאה את הדרך להשיג לוחמי סייבר טובים לכוחות המשטרה שלה: לבקש מאזרחים בעלי עניין להתנדב. אני מניח שהשכלת סייבר טובה לשוטרים עולה כסף, ושאנשים שמתנדבים לתפקידי משטרה – למרות שהם לובשים מדים כדי שנוכל להבדיל בקלות ביניהם ובין הפושעים – לעתים קרובות נטולים את המאפיינים שהופכים אנשים להאקרים טובים, אבל למה שמישהו שיש לו את הכישורים ירצה להתנדב במשטרה? את רוצה שמישהו יסתום את הפרצה הזו, גבירתי שרת הפנים, שלמי כנדרש. משטרת בריטניה, כמו משטרת ישראל, עושה שימוש ניכר במתנדבים. הגנת סייבר, למרבה הצער, היא כנראה לא התחום שבו הם יכולים לסייע.

 

3. ראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון, החליט להפוך את לונדון למרכז עולמי של גיימינג. כדי להשיג את המטרה הזו, הוא מתכנן פסטיבל משחקים בן שבועיים, שייערך בשלל אתרים בעיר. התקווה היא שאחרי הקרנבל הזה, יגיעו מפתחי המשחקים למסקנה שלונדון היא המקום בשבילם. כדי להראות שהוא רציני, בנו לג'ונסון אווטאר במיינקראפט וזה נשא נאום הולם. לונדון לא מתיימרת להיות נקיק סיליקון או משהו דומה, אבל הפוליטיקאים שלה מראים שהם רציניים בתחום.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x