האקזיט של קרדורקס: 30 מיליון דולר מוויזה
סטארט־אפ הסליקה הישראלי מוכר את מניותיו בוויזה אירופה לוויזה הבינלאומית במסגרת רכישת ענק המוערכת ב־21.2 מיליארד דולר
חברת הסטארט־אפ הישראלית קרדורקס (Credorax) צפויה להכניס 20–30 מיליון דולר ממכירת מניותיה המעטות בוויזה אירופה לוויזה הבינלאומית. עסקת הענק נרקמת בימים אלה ומעניקה שווי של 21.2 מיליארד דולר לוויזה אירופה, שהיתה גוף העסקים הראשון שהכיר בקרדורקס כבנק בתחילת דרכה לפני כחמש שנים. כיום נחשבת חברת הסטארט־אפ מהרצליה, שמחזיקה ברישיון בנק סולק באיחוד האירופי, ביפן ובארה"ב, לאחד משותפי הסליקה הגדולים של ויזה ומסטרקארד.
עוד נודע ל"כלכליסט" כי קרדורקס מצויה גם בישורת האחרונה בניהול משא ומתן לגיוס של יותר מ־50 מיליון דולר ממשקיעים אסטרטגיים פיננסיים מאסיה. עם כספי האקזיט מוויזה אירופה היא עשויה לסגור מימון שמתקרב ל־100 מיליון דולר.
קרדורקס הוקמה כדי לפתור את הבעיה ש־30% מהקניות באינטרנט מבוטלות לאחר שהבנק הסולק — בדרך כלל בנק אמריקאי גדול שממוקם בניו יורק או בלונדון — מסרב לאשר עסקאות עם לקוחות ממדינות רחוקות. בנקי ענק כמו דויטשה בנק או וולס פארגו מתקשים לערוב ללקוחות ממדינות רחוקות או בעלי רקורד מפוקפק. אל הפער הזה נכנסת קרדורקס, שאינה רשומה כבנק קמעונאי שיכול לספק הלוואות או משכנתאות, אך מתמקדת בסליקה. חלק מהסיבה לגיוס הענק הוא רצונה לספק שירותים נוספים כמו המרת מטבע, אשראי לזמן מוגבל והעברת כספים.
ברוח חברות הפינטק
הגיוס הנוכחי יורכב ככל הנראה מהשקעה ישירה בתמורה למניות ובגיוס חוב ואשראי שתחזיר החברה בהמשך הדרך. בכך מצטרפת קרדורקס לחברות פינטק ישראליות נוספות שגייסו גיוסי ענק בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים ומאות מיליונים בשנה שעברה. חברת ההלוואות לעסקים קטנים Behalf, שהוקמה בידי בנג'י ושי פיינברג, גייסה 119 מיליון דולר בקיץ האחרון, מתוכם 99 מיליון דולר באשראי מחברת ויקטורי פארק ועוד 20 מיליון דולר במזומן מקרנות כמו סקויה ספארק ומאבריק. חברת ניכוי החשבוניות Fundbox של איל שנער, יובל אריאב ותומר מיכאלי גייסה 90 מיליון דולר בשני סבבים בשנה שעברה מקרנות כמו בלאמברג, ג'נרל קטליסט, ספארק וקושלה.
אם תשלים קרדורקס את סבב הגיוס הזה, היא תהפוך לחברה פרטית שגייסה כ־200 מיליון דולר ותהיה לאחד הסטארט־אפים היקרים ביותר שהוקמו בישראל. עם זאת, חברת הדירוג Zirra אינה מעניקה לקרדורקס שווי גבוה מדי. להערכתה, לפני הגיוס הקרב, קרדורקס לא שווה יותר מ־200 מיליון דולר או שווי של 350 מיליון דולר במקרה של אקזיט. לטענת Zirra, על קרדורקס לגייס היקפים עצומים של הון כדי להתחרות בשווקים גדולים שבהם כבר יש שחקנים בולטים ויציבים. עם זאת, רישיון הבנקאות שקיבלה בארה"ב בעת האחרונה עשוי להעלות את שוויה במידה רבה.
מתחרה רצינית בשוק היפני
קרדורקס צמחה בזכות הפיכתה לבנק הסולק הגדול ביותר שממוקד באישור עסקאות בינלאומיות, ובכך היא מאפשרת לאתרי מסחר אלקטרוני גדולים — בעיקר של מותגים מערביים — להגיע לצרכנים רבים יותר במדינות רבות יותר באירופה ובמזרח אסיה. הצרכנים, מצדם, יכולים לראשונה לדלג על אתרים כמו עליבאבא ולקנות ישירות באתרי המותגים, שבעבר לא כיבדו את כרטיס האשראי שלהם.
אם ב־2014 היתה קרדרוקס בנק סולק אירופי, הרי הרישיונות שרכשה מאז והשותפויות שחתמה עליהן הפכו אותה לשחקן גלובלי. היא קיבלה רישיון בנק ביפן ונכנסה לאחד משוקי המסחר האלקטרוני הגדולים בעולם, שפועלות בו ענקיות כמו אמזון יפן, יאהו יפן, סוני ורקוטן. שוק זה מגלגל כ־200 מיליארד דולר בשנה, וכיום נשלט בידי שני בנקים בלבד: UFJ טוקיו וסומיטומו, שני הסולקים המרכזיים של יפן. קרדורקס שכרה לשירותיה את ג'ונתן אפשטיין, אמריקאי־יהודי ששימש בעברו משנה למייסד סופטבנק, מנכ"ל נאסד"ק יפן ומנכ"ל פייפאל יפן, כדי להתחרות בשתי הענקיות.
בנוסף חתמה קרדורקס על שותפות עם חברת האשראי הגדולה בעולם China Unionpay שבבעלות ממשלת סין. בכך היא מאפשרת גם למאות מיליוני סינים לקנות באתרים מערביים.
בשנה שעברה סלקה קרדורקס 70% יותר מבשנה שלפניה והיא מייצרת הכנסות של כ־70–80 מיליון דולר בשנה. היא צפויה להגדיל את צמיחתה בשנים הבאות בזכות רישיון בנק סולק שקיבלה בארה"ב, והפיכתה לבנק רגיל באירופה, שמספק שירותי ערך מוסף לצד שירותי הסליקה, תהפוך אותה לאחד הבנקים הטכנולוגיים הגדולים בעולם.
