המאגר הביומטרי לא ידלוף, סמכו עלינו

בחרת? מצוין, פרסמנו את הפרטים שלך

בריטניה, מאחוריך: הממלכה המנוטרת מחזיקה בשיא העולמי בדליפות מידע, אבל הממשל האמריקאי עושה מאמצים מעוררי קנאה לסגור את הפער. אחרי הדליפה שאיפשרה למודיעין הסיני לברר מי מעובדי הממשל האמריקאים המוצבים בסין הוא מרגל (אם הוא עובד ממשל והשם שלו לא במאגר, הוא עובד מודיעין), מגיעה פרשה חדשה, מביכה אפילו יותר.

בחירות בארה"ב. כל המידע על הבוחרים זמין ברשת צילום: בלומברג

כדי להשיג את המידע על כל עובדי הממשל היה צורך בהאקר. אחר כך היה צורך במישהו שיסנן את המידע וישווה אותו לאמריקאים שמוצבים בסין. כדי למצוא את הפרטים של 191,000,000 האמריקאים שטרחו ללכת להצביע מאז 2000, כל מה שהיה צריך לעשות זה להיכנס לרשת. הפרטים היו שם. לא מוצפנים, לא מוגנים בסיסמה.

מה אתם רוצים לדעת? היסטוריית ההצבעה של אדם מסוים? זה קריטי אם אתה מנהל קמפיין ואתה רוצה לדעת מה הסיכוי שמישהו יצביע עבור המועמד שלך. יש. אתה רוצה לדעת איפה הוא גר, כדי לשלוח לו דואר? יש. רוצה להציק לו בשיחת ישיבת קבר רחל? הנה הטלפון שלו.

למרבה המזל, אין את הפרטים הפיננסיים של המצביעים או את מספרי הביטוח הלאומי שלהם – בארה"ב זו המקבילה למס' תעודת הזהות– מה שהיה הופך את המידע לאוצר בלום גם עבור גנבי זהות.

לא ברור מי יצר את מאגר המידע הזה ועוד פחות ברור מה לעזאזל הוא חשב לעצמו כשהוא שם אותו ברשת בלי שום הגנה, אבל די ברור שאם אתם חושבים שזה לא יכול לקרות פה, אתם משלים את עצמכם. להזכירכם, כל מאגר המידע של משרד הפנים דלף בעבר, וכל בלש פרטי ששווה משהו מחזיק בעותק שהחוקיות שלו מפוקפקת, והרשויות נדרשו למשהו כמו עשור כדי למצוא את האחראי. אבל אין בעיה, אתם יכולים לסמוך על כך שהמאגר הביומטרי דווקא יהיה בטוח.

המטרה פה היא לא להטיל דופי בעובדי הציבור הישראלים. הם בדרך כלל עושים עבודה קשה תמורת שכר לא הולם. הבעיה היא לא בהם אלא בעצם קיומו של המאגר. מאגרים דולפים, ואם הם לא דולפים הם נפרצים. עצם הרעיון של קיום מאגר כזה מסכן את האנשים שחברים בו.

ואם כבר...

כרטיס האשראי שלך לא בטוח

יש לך כרטיס אשראי. חדש, עם שבב. חברת האשראי שלך נשבעת שהוא בטוח יותר מהפנסיה של רס"ר בקבע. צא וקרע את העיר. אנחנו נתקשר אליך כשהכסף ייגמר ולא יהיה לך מאיפה להחזיר.

רק תזכור שהכרטיס שלך לא באמת בטוח.

חוקרי אבטחה הצליחו לפרוץ בקלות צילום: shutterstock

חוקרי אבטחה מצאו שפרוטוקלי התקשורת שמקשרים בין חברות האשראי, הכרטיסים והמכונות שמגהצות אותם מלאים יותר חורים מקו ההגנה של פוליטיקאי. אחד הפרוטוקולים, למשל, נטול כל אמצעי זיהוי, כך שאם התוקף שם את עצמו על אותה הרשת, הוא יכול לקרוא את כל המידע שלך. ושל כל המשתמשים האחרים בכרטיסים באותה הרשת. הרשת, אגב, הסיסמה שלה כנראה 123456.

חוקרי אבטחה הצליחו לפרוץ שיטת אבטחה אחרי שיטת אבטחה. ואם הם הצליחו אז גם ההאקרים יכולים. ההבדל בין חוקר אבטחה להאקר הוא שחוקר אבטחה מקבל פחות כסף.

רק רציתי להשתלט על העולם!

מארק צוקרברג ממש לא מרוצה ממה שקורה בהודו. אתם מבינים, היתה לו תוכנית, אבל הרגולטורים האלה לא אהבו אותה.

התוכנית נקראת internet.org. והיא סבסוד משותף של פייסבוק וחברות הסלולר. מטרתה לאפשר למשתמשים לקבל שורה של שירותים בסיסיים במחיר אפסי. פייסבוק, כמובן, היא השירות המרכזי בחבילה, שמיועדת לאנשים שמתקשים לקבל גישה לדור שלישי או לצורת גלישה מתקדמת יותר. פייסבוק ועוד כמה שירותים בחינם – וכל השאר בכסף. הרבה כסף.

פייסבוק. השער שלך לרשת

המטרה פשוטה: להרגיל אנשים בעולם השלישי להשתמש בפייסבוק כשער שלהם לרשת. כך שגם כשהם יוכלו לקבל גישה לגלישה מהירה יותר, הם יגיעו אליה כשהם כבר מכורים.

בהתאם, כשהתכנית הזו תצליח מספיק, שאר הרשת – שגם ככה לא מרגישה כל כך טוב – תתחיל לגווע. כל ספק תוכן ירצה להתברג בפייסבוק, כי יהיה קשה מאוד להגיע אליו בדרך אחרת. התהליך הזה כבר התחיל במערב, עם תכנית "מאמרי האינסטנט" של פייסבוק: המאמרים של שלל כלי תקשורת מתפרסמים בפייסבוק במלואם כדי שהמשתמש לא יצטרך לגלוש לעמודים אחרים.

פייסבוק עדיין אינה מונופול תוכן, אבל היא בדרך להיות כזה. וכשלא תהיה ברירה טובה מחוץ לפייסבוק, התנאים יורעו. למה? כי ככה מתנהלים מונופולים.

אז הרגולטור ההודי התערב, החליט שהחבילה של פייסבוק היא פגיעה בניטרליות הרשת ואסר אותה. צוקרברג אומר שהוא בסך הכל רוצה לעשות לכולם טוב. ואם אתם מאמינים לזה, יש לי גשר למכור לכם.

קצרצרים

1. אחרי שנה של דיבורים, זה קורה: העיר ניו יורק מתחילה להפוך את תאי הטלפון הציבוריים שלה לנקודות חמות. כשהפרויקט יושלם, יהיו בעיר 7,500 נקודות חמות, שיאפשרו למשתמשים להטעין את הסלולר שלהם באמצעות USB, לגלוש באמצעות צגי מגע, וכמובן – לצפות בפרסומות. על פי ההערכה של העירייה, צגי הפרסומות הגדולים – 55 אינץ' כל אחד – יכניסו לעיר 500 מיליון דולר בפרסומות במשך 12 שנים. לא ברור אם המספר הזה כולל את עלות החלפתם אחרי פגישה קצרה עם ונדליסטים. אחרי הכל, הם צריכים לעשות משהו עכשיו כשאי אפשר לתלוש את השפופרת.

2. בית משפט רוסי – זה כבר כל האזהרות שאתם צריכים ביחס לאמיתות הטקסט שבא עכשיו – הרשיע את דימיטרי קורובוב, לשעבר עובד של ענקית האינטרנט הרוסית ינדקס, בכך שגנב את קוד המקור של מנוע החיפוש של החברה וניסה למכור אותו. על פי הטענות נגד קורובוב, הוא ביקש עבור קוד המקור רק 40,000 דולרים; לא ברור אם הסיבה לכך היא שהוא חדש בתחום הסחר בשוק השחור או שקוד המקור פשוט לא שווה הרבה. בית המשפט מצא שקורובוב תכנן להשתמש בכסף כדי לממן את הסטארטאפ שלו, שזו ללא ספק שיטה חדשנית לגיוס ראשוני.

3. השליט הבלתי מעורער של רוסיה, ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין הראשון לשמו, החליט להפריט את סוכנות החלל של המדינה ולהעביר את הסמכויות שלה לחברה ממשלתית, רוסקוסמוס. ההחלטה אמורה לצאת לפועל החל מינואר 2016. לרוסקוסמוס יש מוניטין של שחיתות, הונאות כספיות, רשלנות ושאר תרגילים שבאמצעותם הגווארדיה של פוטין עושה את הכסף שלה. המשמעות היא, מצד אחד, שמעתה רוסיה תתחיל להתחרות בתחום המתפתח של טיסות פרטיות לחלל, ומצד שני שהיא תכניס לתחום את האלמנט של ספורט אקסטרים. האם הרקטה שלך תתפוצץ הערב כי מישהו חסך כמה זלוטים והעביר אותם לקרן שיפוץ הדאצ'ה שלו? הישארו איתנו.

פוטין מפריט את סוכנות החלל הרוסית צילום: רויטרס

4. כתוצאה מהתפתחויות חיוביות בתחום מזעור מצלמות הווידיאו, הצליחו חוקרים לגלות שעורבים הם יצורים הרבה יותר מפותחים משחשבו. החוקרים הצמידו מצלמות לנוצות הזנב של הציפורים באמצעות גומי מתכלה. כשהחומר התכלה, המצלמות נפלו על אדמת היער ונאספו משם. התמונות העלו שעורבים יודעים ליצור כלים מורכבים יחסית. אמנם, מחקרים קודמים כבר הראו שעורבים יכולים לעשות זאת, אבל אלו היו עורבים שבויים. הפעם יש הוכחות לכך שעורבים בונים כלים גם בטבע.