• תפריט
דו"ח טכנולוגי

הסמארטפון הורס לנו את היציבה ואת בריאות הנפש

על הקשר בין סמארטפון לדיכאון, משכירי דירות ב-AirBnB מפלים לרעה שחורים, אנשים בוחנים מוצרים דרך הסמארטפון, אבל את הקנייה עצמה הם מבצעים דרך המחשב וערכת גאדג'טים למפגינים

יוסי גורביץ 15:1013.12.15

האדם השפוף

שמתם לב איך אתם נראים כשאתם משתמשים בסמארטפון? המכשיר מיועד לכך שיוחזק מעט מתחת לראש, כשזה מוטה אליו בזווית של כ-60 מעלות. לכן, רוב הזמן אתם שפופים למדי.

 

הסמארטפון שדיכא אותי הסמארטפון שדיכא אותי

 

פיזיותראפיסט ניו זילנדי בשם סטיב אוגוסט, כתב לאחרונה ספר על היציבה הזו, וקרא לו iHunch. הוא טוען שאת התוצאות של הרכינה הזו אפשר כבר לראות, פיזית, על גופם של בני טיפש עשרה. אבל הבעיה היא לא רק פיזיולוגית: היא גם פסיכולוגית.

 

שפיפות היא יציבה של דיכאון וכניעה. אנחנו שפופים פיזית כשאנחנו עצובים, חרדים או חשים חסרי כוח. מחקרים הראו שאנשים שסובלים מדיכאון שרויים לעתים קרובות ביציבה שפופה. הם הראו גם, למשל, שאנשים שמשתתפים בניסוי שבו הם עוברים ראיון עבודה, חשים מדוכאים ולחוצים יותר אם העבירו אותו בישיבה שפופה. ולבסוף - מחקרים דומים הצביעו על כך שישיבה שפופה עלולה להחריף את הדיכאון.

 

נמצא גם קשר בין בחירת המכשיר לרמת האסרטיביות של המשתמש: נבחנים ערכו מבחן על סמארטפון, טאבלט, מחשב נייד ומחשב שולחני. אחרי שסיימו את המבחן, נדרשו להודיע על כך לבוחן כדי שיוכלו לעזוב. המחקר הראה הבדל של ממש בפרק הזמן שנדרש לנבחן כדי לפנות לבוחן; ככל שהמכשיר היה קטן יותר, כך הנבחן חש כפוף יותר ולקח לו זמן רק יותר. אז הסמארטפון מאלף אותנו להיות כנועים. מעניין אם זו בחירה עיצובית מודעת.

 

שחור? AirBnB לא מחכה לך

 

חוקרים מהרווארד ביזנס סקול מצאו אפליה שיטתית בקרב משכירי הדירות של שירות כלכלת השיתוף AirBnB: הסיכוי של לבנים לשכור דירה עמד על כ-50%, בעוד שזה של שחורים עמד על 42% בלבד.

 

איירבינבי, קל יותר אם אתה לבן איירבינבי, קל יותר אם אתה לבן צילום: airbnb

 

החוקרים יצרו פרופילים פיקטיביים ל-6,400 שוכרי פייסבוק, ואף שהם לא ציינו את המוצא של המשתמש ישירות ולא הכילו תמונות של המשתמש, הם השתמשו בשמות שמזהים את המוצא.

 

באיירביאנדבי מיהרו לומר שהם בכלל לא חברה גזענית, שהם מתנגדים לאפליה ונלחמים בה כשהם נתקלים בה. זה ודאי נכון: אפליה רעה לעסקים. לכסף, אמר הקיסר אספסיינוס, אין ריח. הבעיה היא שכרגע המצב הוא שגבר שחור יכול להיכנס למלון יוקרה וזה ישכיר לו חדר מיד, אבל בכלל לא ברור שזה יהיה המצב באיירביאנדבי.

 

יש לכך שתי סיבות. קודם כל, המשכיר באייביאנדבי מסכן את רכושו הפרטי (במקרה הטוב; במקרה הרע הוא משכיר את רכושו של בעל הדירה שלו). הוא אינו מבוטח והוא שמע סיפורי זוועה. שנית, לארה"ב יש חוקים פדרליים נוקשים ביחס לאפליה. מלון גדול לא יכול למנוע גישה על פי גזע בלי שיתבעו לו את הצורה. אדם פרטי שמשכיר חדר? פה זה נהיה הרבה יותר מעורפל.

 

הבעיה הזו כללית לכל כלכלת השיתוף, לא מוגבלת לאיירביאנדבי. אובר, למשל, התעקשה שהחוקים שמחייבים נהגי מוניות להסיע בעלי מוגבלויות לא חלים עליה, כי היא לא חברת מוניות, היא "חברת הייטק" שרק בטעות עוסקת במוניות.

 

איכס, רכישה סלולרית

 

מכירים את המצב שבו אתם גולשים, משועממים, בסמארטפון ומגיעים לאתר קניות, רואים משהו שממש מוצא חן בעיניכם, משתיקים את צווחות המחאה הווירטואליות של מנהל הבנק שלכם, ולוחצים "קנה"? תוך שניות ספורות, אתם מוצאים את עצמכם נאלצים להקליד את הפרטים שלכם על מסך זעיר, בכלל זה מספר כרטיס אשראי בן 16 ספרות, ספרת האבטחה שלו, סוג הדם של סבתא-רבא ושמו של הנהג שדרס את חיית המחמד הראשונה שלכם. בחלק גדול מהמקרים, אתם לא שורדים את התהליך והקנייה נותרת לא ממומשת.

 

קצת פחות נוח להקליד את כל ספרות האשראי קצת פחות נוח להקליד את כל ספרות האשראי צילום: שאטרסטוק

 

אף שמנהל הבנק נושם לרווחה, קמעונאים ברחבי העולם מורטים את שערות ראשיהם. מיליארדי אנשים משתמשים בסמארטפון שלהם להכל, רק לא לקניות – על כל פנים, לא לרכישה.

 

מסתבר שהמשתמש הממוצע לגמרי בסדר עם בחינה של מוצרים באמצעות הסמארטפון; זה מעביר יופי את הזמן בתחבורה הציבורית. הקטע של לשלם דרך הסלולר, מצד שני, הוא בעיה אחרת. את הקנייה עצמה מבצעים בדרך כלל מול מסך מחשב, ובדרך מפריד בין השניים זמן יקר שבו המשתמש עשוי לשקול שנית את נחיצות הרכישה. חברות אשראי כבר עובדות על פתרונות: למשל, הכרטיס יחובר למכשיר הסלולר שלך וכל קניה שתרצה לבצע תעקוף את מערכת המכירות של האתר ותגיע ישירות למערכת של כרטיס האשראי.

 

זה ייקח זמן, ובינתיים חברות אחרות – פייסבוק, טוויטר וכו' – מתחילות להציע כפתורי "רכש עכשיו". הרעיון הוא שאתה תזין לפייסבוק את פרטי האשראי פעם אחת, ואחר כך תוכל להתחיל לרכוש בלי הכרה. בתור בנאדם שלא מוכן לומר לפייסבוק מה מספר הטלפון שלו, זה נשמע לי כמו רעיון מזעזע במיוחד, אבל בהחלט יתכן שזה העתיד.

 

גם אם כל זה ייפתר, ונגיע לגן העדן השיווקי שבו אנחנו מוציאים כסף שאין לנו עבור מוצר שאנחנו לא באמת צריכים תוך שאנחנו מדחיקים את שיחת הטלפון העתידית מהבנק שתציע לנו הלוואה במסלול שיילוק פלוס (קנה עכשיו, משכן את ילדיך אחר כך), עדיין יהיה מחסום שאף אחד לא יצליח לפרוץ: הכוונה, כמובן, לחוסר היכולת של דואר ישראל לספק לך את המוצר.

 

הארסנל של האח הקטן

 

שנת 2011 הייתה רווית הפגנות ברחבי העולם, מאוקיופי וול סטריט בארה"ב עבור באביב הערבי ובניסיון המקומי שלנו. בשנה ההיא נכנס לשימוש רווח המושג "האח הקטן."

 

את האח הגדול מכירים כולם: המעקב של המדינה שנמצא בכל מקום. האח הקטן הוא היכולת של המוני מפגינים חמושים בסמארטפונים לתעד בזמן אמת התנהלות בלתי ראויה ואלימות מצד כוחות השיטור. המחאות הכלכליות של 2011 טרם הבשילו, אבל האח הקטן נחל הצלחה מסחררת, בארה"ב על כל פנים, ותנועת Black Lives Matter נשענת על האפשרות לתעד ברוטליות משטרתית ולשדר אותה.

 

הפגנה נגד מתווה הגז הפגנה נגד מתווה הגז צילום: עמית שעל

 

קבוצה של פעילים בארה"ב הציגה לאחרונה את ה-Backlash Kit. הערכה כוללת למעשה אפליקציה בשם זה ושורה של גאדג'טים, שנבנו בהתבסס על ניסיונם של מפגינים במקומות לא סימפטיים כמו טורקיה של ארדואן ו"מהפכת החומץ" של ברזיל. למה חומץ? כי המפגינים נעצרו אחרי שנשאו חומץ, חומר שנתפס כנוגד את ההשפעה של גז מדמיע וגז פלפל (הח"מ במחנה השמרני שמאמין בבצל).

 

הערכה כוללת נקודה חמה נישאת, שהמפגינים יכולים להשתמש בה כדי להעתיק אוטומטית תמונות וסרטונים לכרטיס SD; היא בנויה כמו קופסה שחורה וצפויה להחזיק מעמד גם בעת אלימות משטרתית חריגה.

 

כלי נוסף, שלרוע המזל מעוצב כמו רימון יד, מאפשר – עם שליפת הנצרה – ליצור נתב נישא לרשת Mesh, רשת עוקפת אינטרנט שהמטרה שלה היא תפקוד במצב שבו הרשויות הורידו את הרשת. ויש גם בנדנה שנראית כמו כפייה – אבל סריקת הכתמים שעליה באמצעות האפליקציה מאפשרת למשתמש לשלוח מסרים למי שאמור להבין אותם. הערכה מכילה גם כפתור מצוקה.

 

לא כולם מתלהבים מהרעיון. יש מי שציין שכאשר המשטרה נערכת להסתערות, בצדק או לא, כל מי שנראה כמו פעיל מצויד מהווה אוטומטית מטרה. השופט אולי ינזוף במשטרה בבית המשפט, אבל בינתיים הפעיל ינוטרל.

 

קצרצרים

 

1. חברת אובר לחוצה מאד מהאפשרות שהעובדים שלה ינצחו אותה בתביעה ייצוגית, שבה ייקבע שהם אכן עובדיה ולא "קבלנים עצמאיים" בלתי תלויים לכאורה. על כן היא שינתה את תנאי השימוש שלה: מעתה הנהגים של אובר נדרשים להתחייב שהם לא יתבעו את החברה כלל, אלא יפנו להליך גישור. נהגים שלא יחתמו על תנאי השימוש החדשים לא יוכלו לקבל נסיעות עד שיעשו זאת. החוזה נשלח לנהגים רק בגרסה סלולרית, מה שמקשה כמובן את הקריאה ומעודד אותם פשוט לחתום. עורך הדין שמייצג את העובדים כבר פנה בבקשה דחופה לבית המשפט כדי שזה יגדיר את השינוי כבלתי חוקי. נעדכן.

 

 צילום: yahoo

 

2. כוחות משטרה בוויילס הודיעו על נטישה של הפנקס המסורתי, ומעתה השוטרים שלהם ישתמשו בסמארטפונים כתחליף. במקום לרשום עדויות ראשוניות בעט, הן תוקלטנה בווידאו ובאודיו, והשוטרים יוכלו – באמצעות אפליקציה ייעודית – לעדכן את רישומי המחשב של המשטרה ללא צורך להגיע פיזית לתחנה. נראה שבוויילס עברו את שלב השוטר הקורא והשוטר הכותב.

 

3. האמן בנקסי הגיע למחנה פליטים סורים בקליי שבצרפת, והשאיר שם ציור קיר של סטיב ג'ובס כפליט. בכך התכוון בנקסי להזכיר לנו שג'ובס היה בנו הביולוגי של מהגר ממוצא סורי, ולגרום לנו לתהות מי מילדי הפליטים של היום עשוי להיות לשנות את העולם. קראו לי רומנטיקן, אבל אני מאמין שאנחנו צריכים להציל פליטים כי אנחנו בני אדם, לא כי אולי בעוד 40 שנה אחד מהם יהיה גאון שיווקי.

 

4. חדש! חברת הביטוח הבינלאומית Chubb מציעה, לראשונה, ביטוח נגד טרולים ובריונות רשת. סובל מהצקות בלתי פוסקות? הביטוח יכסה טיפול פסיכולוגי, היעדרות מהעבודה, מעבר דירה כי כמה טרוריסטים מקוונים גילו את הכתובת הפיזית שלך, ועוד. סכום הפוליסה המקסימלי עומד על 65,000 ליש"ט. הפוליסה מיועדת בעיקר לצעירים, אבל לגמרי אפשר ליישם אותה גם על מבוגרים. אני לא בטוח שבחברת הביטוח חשבו על זה עד הסוף – בהתחשב בתכיפות של הטרלה בימינו, הם עוד עלולים לפשוט רגל.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות