היית נותן לעיריה לרגל אחריך כדי לקבל הנחה בביטוח הרכב?
עיריית ניו יורק תרגל אחר נהגים כדי לקבוע את עלויות הביטוח שלהם - מה שעשוי להפוך לטרנד מסוכן, אפל מנסה להפוך את סירי לטיפשה פחות, פייסבוק עוברת על חוקי מידע ביומטרי ואיך גורמים למכונית אוטונומית לעשות תאונה בהשקעה של 60 דולר
נהגת במתינות, העיר מרוצה ממך
בניו יורק מנסים בימים אלה פיילוט חדש: התכנית נקראת Drive Smart ובמסגרתה 400 נהגים יתקינו מכשיר שישדר בזמן אמת את כל הנתונים על הרכב שלהם. בתמורה, העיר מתחייבת לספק להם, גם כן בזמן אמת, מידע תעבורתי שיאפשר להם לדעת איפה יש פקקים ולחסוך זמן, טיפים על חסכון בדלק (נשמע לא שימושי להפליא), ואם על פי חוות הדעת של העיר הם נוהגים בצורה זהירה - הם גם יקבלו הנחה בביטוח הרכב שלהם.
מה יכול להיות רע? ובכן, במאגרי המידע של העיר יהיה עכשיו מידע שאומר היכן אתם מתעוררים בבוקר, לאן אתם נוסעים כדי לעבוד ומה התחנות הקבועות בדרך, מה המסלול הרגיל שלכם, היכן אתם עובדים ולאן אתם נוסעים כשהיום נגמר. אפילו אם נניח שמאגר המידע הזה מאובטח מפני פורצים נוסח אשלי מדיסון (ואין סיבה טובה לחשוב שזה כך) האם הייתם באמת רוצים שהעיר בה אתם חיים תדע עליכם את כל זה?
יתר על כן, אזרחים שמתנדבים לפרויקט כזה יוצרים הטיה ביחס לתפיסה של התעבורה בעיר: חלק ניכר ממנה מורכב מנהגי מוניות, אנשים שמגיעים מחוץ לעיר ועוד. האם פיילוט של אזרחים טובים וממושמעים אכן יספק מודל נכון של התעבורה בעיר?
ומכאן נעבור לשאלת המדרון החלקלק: לא רק חברות ביטוח יהיו מעוניינות במידע שייאסף - הוא יכול להיות מודל הכנסה מצוין לכל עיר בקשיים ולא תאמינו כמה מפרסמים יש באינטרנט. מה ימנע מהעיריה להפעיל לחץ על תושבים להצטרף לתוכנית, כפי שעושים אצלנו עם התעודות החכמות? אדוני מעוניין לקבל תעודת תושב והנחה בחניה? אין בעיה, רק התקן את המכשיר הזה שמאפשר לנו לעקוב אחרי 80% מהחיים שלך. לא רוצה? לא נכריח אותך, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, אבל ההנחה בחניה קטנה יותר. לא חראם?
פרטיות נגד לימוד מכונה
אפל שוכרת בשבועות האחרונים מספר גדול של עובדים, בניסיון לסגור את הפער שפתחו עליה גוגל ומיקרוסופט בתחום האינטליגנציה המלאכותית; עובד לשעבר אומר שבשנים האחרונות, מספר העובדים של אפל בתחום הוכפל פי ארבעה. קורטנה של מיקרוסופט וגוגל נאו של גוגל מספקים למשתמש מידע שהן חושבות שהוא צריך עוד לפני שהוא מבקש. לעתים הן טועות, לפעמים הן מעיקות, אבל נראה שהמשתמשים די מרוצים. סירי, מצד שני, מדדה מאחור.
אבל לאפל יש בעיה, אם כי מבחינת המשתמש זו בעיה טובה: אפל לא שומרת מידע על המשתמש בענן. כשגוגל מנסה לברר מה המשתמש רוצה או צריך, היא משתמשת בכמויות המידע המופלגות שהיא אוספת עליו בכלל השירותים שלה ומשלבת אותם. אפל, מצד שני, חסרה קודם כל את החדירה העמוקה לפרטיות שגוגל מבצעת כבר שנים, וכשהיא באה לאסוף מידע על המשתמש, היא אוספת רק את מה שנמצא במכשיר שלו.
המשמעות היא שאפל לא שולחת את המידע של כל המשתמשים שלה לענן, שם ינתחו אותו בנסיון להבין מה רוצה המשתמש הממוצע. היא בוחנת רק את המידע שנותן לה כל משתמש לבדו. מומחים אומרים שאם אפל רוצה להשאר בתחרות הזו, היא לא יכולה להמשיך בקו הנוכחי הזה. כמובן, המומחים האלה הם אלה שכל הזמן דורשים שניתן להם עוד ועוד מידע; מזה הם חיים. כך שיש להתייחס לאזהרות שלהם בהתאם.
אני המום, המום
משחטת הפרטיות של מארק צוקרברג, שלועסת את המידע שלכם ומזינה אותו למפרסמים ובתמורה מאפשרת לכם לבזבז זמן (מה שידוע בשם פייסבוק) שוב מוצאת את עצמה בצרות משפטיות אחרי עוד פגיעה בפרטיות של המשתמשים. הפעם המקום הוא אילינוי.
שם מוצאת פייסבוק את עצמה מתמודדת עם תלונה יצוגית - כמו תביעה, אבל בטענה שהחברה הפרה את החוק הפלילי ועל כן צריכה לשלם פיצויים כבדים. לפי התלונה, פייסבוק אוספת תמונות פנים ביומטריות שמאפשרות לאחרים לתייג גולשים בקלות, מה שעובר על חוק איסוף המידע הביומטרי במדינה.
החוק באילינוי, טוענת התלונה הקולקטיבית, אוסר על חברה לאסוף מידע ביומטרי על אדם, אלא אם היא מודיעה לו בכתב שתעשה זאת וחושפת בפניו את משך הזמן בו תחזיק את המידע ומה שבכוונתה לעשות איתו. לאחר מכן על החברה לקבל מאותו אדם כתב ויתור ואישור רשמי ממנו. פייסבוק, כמובן, עוברת על החוק הזה.
אם לא די בכך, חלק מהמתלוננים ציינו שאין להם בכלל חשבון פייסבוק ומעודם לא פתחו אחד - ועדיין החליטה הרשת החברתית ללקט את התמונות הביומטריות שלהם, שפרסמו אנשים אחרים. החלק הזה בתלונה מעניין, כי הוא מראה שוב - כמו בפרשת כפתורי הלייק, שעוקבים אחריך גם אם אתה לא משתמש פייסבוק - איך פייסבוק אוספת מידע על אנשים שמסרבים להיות חלק ממנה ומשתמשת במידע של אנשים שלא הביעו שום הסכמה לכך כדי להרוויח יותר כסף.
קצרצרים
1. מומחי אבטחה הצליחו לגרום למערכת הטיווח בלייזר של מכוניות אוטונומיות - זו שמזהירה אותם מפני התנגשות בחפץ קרוב - לחשוב שהיא עומדת להתנגש במשהו, ובהתאם לנקוט במהלכי התחמקות. השיבוש מצריך, על פי החוקרים, כלי שמזכיר ציין לייזר ושעלות הבניה שלו היא כ-60 דולר. כל האקר מתולע בשכונה שלכם יוכל בקרוב לשבש את התנועה במקרה הטוב או לגרום לתאונה מסיבית במקרה הרע על ידי כלי פשוט, בשיטת כוון וברח. שחתולו של תקרה יעזור לנו.
2. לראשונה מאז הוציאה אפל את האייפון לשוק, לפני שמונה שנים, היא מאפשרת להתקין על ספארי באייפון ובאייפד חוסמי פרסומות. מסתבר שמדובר בתוכנה שהציבור הרחב רוצה. עד כה, הדרך היחידה לעשות את זה היתה לפרוץ את האייפון, פעולה שלא כל אדם מסוגל לבצע בכוחות עצמו ושבכל מקרה מחסלת את האחריות למכשיר. עכשיו חוסם הפרסומות הופך למשהו שגרתי, והמהלך הזה של אפל - כמו התמיכה שלה בהצפנה כברירת מחדל - יכול לשנות את הצורה שבה משתמשים מתייחסים לחוסמי פרסומות. יפה.
3. לורנס לסיג, פרופסור למשפטים שמתעסק לא מעט באינטרנט, זכויות יוצרים, פרטיות ותחומים דומים, הצליח לגייס מימון המון לקמפיין שלו לפריימריז הדמוקרטי לנשיאות. הוא רצה מיליון דולר וקיבל אותם. לסיג יודע שהסיכוי שלו לנצח בפריימריז עם הסכום הזה נמוך יותר מהסיכוי של פליט סודני להיבחר לראשות הליכוד - אבל הוא לא רץ כדי לזכות אלא כדי להטריל: הקמפיין שלו מבוסס על התפיסה שהדמוקרטיה האמריקאית מקולקלת והוא פשוט רוצה במה גדולה מספיק כדי להעביר את עמדותיו. שלא במפתיע, לסיג מתחיל להסתמן כאחד המועמדים המועדפים על אומת הרשת האמריקאית. נעדכן.
