דו"ח טכנולוגי
צוקרברג, הילידים לא קונים את הסחורה שלך
מתרחבת המחאה נגד פייסבוק ופרויקט internet.org, ברוסיה (ובישראל) מנסים לזהות מחאה לפני שהיא פורצת, נשים מדיגיטל וגברים מפרינט, והאם נמצא קשר בין משחקי מחשב ובין הפרעות פסיכולוגיות
מתרחבת המחאה נגד internet.org
לפני כשנה, החליט מארק צוקרברג שהוא חייב למצוא קורבנות חדשים. הסיבה לכך די פשוטה: אם אתה לא מתרחב כל הזמן, אתה לא תצליח לשכנע את וול סטריט שאתה בצמיחה, ואז המניות שלך חוטפות שטוזה. טוויטר למדה את זה על בשרה לאחרונה. אממה, אין לפייסבוק לאיפה לצמוח במערב. רוסיה עסוקה בהתנתקות אקטיבית מפייסבוק לצרכי השלטון. סין סגורה. אז מה נשאר? נכון, העולם השלישי.
בעולם השלישי כבר מבינים את הטריק של צוקרברג צילום: בלומברג
אבל בעולם השלישי אין חיבור אינטרנט. לפחות לא אחד זול וזמין לכולם. אין בעיה, אמר צוקרברג, והגה את internet.org. לכאורה, מדובר ביוזמה ברוכה שנועדה לחבר כמה שיותר אנשים באפס עלות לאינטרנט. בפועל, מה שהמשתמשים קיבלו היה פייסבוק ועוד כמה אתרים. על כל השאר הם היו צריכים לשלם. כלומר, הם קיבלו בעצם גישה לפייסבוק ואמרו להם שזו האינטרנט.
המחאה נגד המזימה הזאת החלה בהודו לפני כחודשיים. ששורה של ארגונים הודיעו שהם לא ישתפו פעולה עם internet.org, וציינו שמדובר בפגיעה ישירה בנייטרליות הרשת. עכשיו מצטרפים למחאה עשרות ארגונים שעוסקים ברשת מ-31 מדינות ברחבי העולם. הם מגנים את הפרויקט לא רק כפגיעה בנייטרליות הרשת, אלא גם בחופש הביטוי. עצם העובדה שפייסבוק הפכה להיות נקודת הגישה של אנשים לרשת, פוגעת ביכולתם להתבטא. הארגונים גם רמזו בעדינות שלפייסבוק יש רקורד גרוע מאד בכל מה שקשור להגנה על זכות הביטוי של משתמשיה.
הם גם מזכירים לנו את בעיות הפרטיות הקבועות של פייסבוק. לא ששכחנו.
פושעי המחשבה יזוהו מראש
אחת הבעיות מרכזיות של המשטר הפוטיניסטי ברוסיה היא שהוא ממשטר כל כך את התקשורת והרשת המקומית, שהוא כבר לא יודע מה האוכלוסיה באמת חושבת עליו.
ברוסיה הפוטיניסטית, מחאה מוחית אתה צילום: שאטרסטוק
אז מה עושים? קבוצה פרו-פוטיניסטית טוענת שיש לה פתרון. הקבוצה, שמחזיקה בשם האורווליאני "המרכז לחקר לגיטימיות ומחאה פוליטית", פיתחה לאחרונה תוכנה כדי להלחם ב"דה-לגיטימציה" של המשטר. התוכנה אמורה לנטר את המדיה החברתית, מה שנשאר ממנה ברוסיה, ולאתר "קבוצות מוכוונות פוליטית למחאה חברתית". מתנדבים יתייגו את הקבוצות ה"קיצוניות", וסוציולוגים לאחר מכן ינתחו את המידע שנאסף.
שימו לב לתיוג "קבוצות פוליטיות" כשם גנאי, משהו שהמשטר צריך לעקוב אחריו. המונח "פוליטי," נזכיר, משמעו "של הפוליטיאה", כלומר של קבוצת האזרחים. הנסיון לטעון שפעילות פוליטית היא לא לגיטימית מעצם היותה פוליטית הוא דיקטטורי במהותו. רק בדיקטטורה, הדיקטטור הוא "א פוליטי".
המערכת מיועדת, מדווחים היוצרים שלה בגאווה, גם לשירותי המשטרה של רוסיה. למקרה שאתם חושבים שזו בעיה יחודית לרוסיה, הרשו לי להפנות אתכם למכרז הבא של ממשלת ישראל שצץ לו מוקדם יותר השנה. מי שיצליח לעבור את המשוכות הטכניות, יגלה שהמכרז דורש "ניטור מידע מרשתות חברתיות, כולל ... חיזוי תהליכים... יכולת ניבוי וזיהוי של משבר רשת פוטנציאלי בהתהוות."
מינים שונים, תכנים שונים
סקר חדש שיצא בבריטניה בחן את הרגלי הקריאה של הצעירים. הוא מצא שנערות מאמצות את המהפכה הדיגיטלית הרבה יותר מנערים: הן קוראות הרבה יותר ברשת, בעוד שהנערים קוראים הרבה יותר חומר מודפס, כגון עיתונים וחוברות קומיקס. יש לציין שגם חומר הקריאה של הנערות לא בהכרח עמוק במיוחד: הוא כולל פייסבוק ומסרונים.
האם קומיקס הוא עתיד הפרינט? צילום: בלומברג
עתיד הפרינט, אם כן, תלוי בנערים קוראי קומיקס. הכניסו טרק של צרחות אימה כאן.
הסקר בחן 32,000 תלמידים מ-130 בתי ספר. הוא גם מצא שנערות להוטות משמעותית יותר אחרי חומרי קריאה חדשים מאשר נערים. נערים מצידם קוראים בתדירות נמוכה יותר ואף מתייחסים פחות חיוב לקריאה. כך למשל, שיעור הנערים שענו שהם "לא אוהבים כלל" לקרוא היה כפול כמעט מזה של נערות: 13% לעומת 7%.
באופן מסקרן, הקבוצה הפעילה ביותר בסקר היתה נערות שחורות: 16% מהן דיווחו שהן קוראות לפחות שישה ספרים בחודש.
האם יש קשר בין משחקי מחשב ובין הפרעות נפשיות?
התשובה הקצרה: אולי, צריך עוד מחקרים.
קווין ספייסי ב-Call of Duty: Advanced Warfare
התשובה הארוכה, ובכן, מורכבת יותר. תחום משחקי המחשב, כמו כל תחום של פעילות שמשוייך עם צעירים עומד במוקד היסטריה ציבורית מרגע שהגיע. מי שזוכר את ההיסטריה סביב חוברות הקומיקס בשנות ה-50 (הן מעודדות הומוסקסואליות!) וסביב משחקי תפקידים בשנות ה-80 (כת השטן! כת השטן!), יזכור גם את התקופה שבה בכל פעם שצעיר היה מתאבד היו טורחים לומר שהוא שיחק פאקמן.
עכשיו חוקרים אומרים ששימוש ניכר במשחקי מחשב גורר ירידה בשימוש בחלק של המוח (ההיפוקמפוס). ירידה בשיעור הפעילות בהיפוקמפוס, האזור במוח האחראי על זכרון והתמצאות בחלל, נקשרה בעבר עם שורה של בעיות נפשיות וניורולוגיות, כגון פוסט טראומה, דכאון ואלצהיימר.
האם זה אומר שאם אתה משחק שעות ב-Call of Duty, אתה בסכנה לפוסט טראומה או אלצהיימר? לא. זה מוקדם מדי. יש, כאמור, צורך בעוד הרבה מחקרים. אבל צריך לזכור שכאשר מדברים על כך שמשחקי מחשב משפרים כישורים כמו קואורדינציית יד-עין, הם עושים עוד כמה דברים. מה, ועד כמה זה מסוכן, אנחנו לא יודעים.
קצרצרים
1. יוטיוב הוציאה לאחרונה אפליקציה שאמורה להיות בטוחה לילדים. כמה קבוצות צרכנות מיהרו לבחון את השטיק החדש של גוגל, ותוך זמן קצר גילו ששימוש באפליקציה יכול להוביל אותך לסרטונים עמוסי קללות, לרמיזות לפדופיליה בביקורת על My Little Pony, ופרסומת באורך מלא לבאדווייזר, משקה שהאמריקאים טוענים שהוא בירה. כמו כן, ובאופן לגמרי לא מפתיע, התוכן שם עמוס בתכנים של חברות מותגים לילדים. גוגל נמנעה מלהגיב.
2. מארק צוקרברג אולי לא מאמין בפרטיות, אבל זה רק כשמדובר בפרטיות שלכם. על זו שלו הוא דווקא שומר היטב. הוא רכש בית חדש, ואז גם את ארבעת הבתים שסביבו, כדי שאיש לא יוכל לדעת מה הוא עושה. צוקרברג כמובן לא הראשון שעושה זאת: הרבה מהאנשים שעשו את הכסף שלהם מהיוון הפרטיות שלכם אוהבים לגור הרחק מבני אדם. אם הוא היה אחד ממשתמשי פייסבוק, כמובן, השאלה האוטומטית היתה "מה יש לך להסתיר" ולמה אתה לא חולק את זה עם כולם.
אחד מהבתים של צוקרברג בפאלו אלטו צילום: בלומברג 3. אובר ממשיכה לגלות שהחוק והיא לא מסתדרים: משרד המס האוסטרלי קבע שנהגי אובר – כמו כל עובדי "כלכלת השיתוף" בכלל – צריכים לגבות את מס השירות והטובין, השם האוסטרלי למס ערך מוסף. המס הוא בשווי 10%, ועכשיו הוא מייקר בהתאם את השירותים של אובר. אובר ייללה נורא וטענה שזה נכון שנהגי מוניות צריכים לשלם את המס מהנסיעה הראשונה שלהם, אבל היא בכלל לא חברת מוניות, והנהגים שלה הם לא נהגי מוניות, ושהמס הוא בכלל לא עליה אלא על הנהגים. החלק האחרון עשוי להיות נכון – אובר צפויה להפיל את כל העלות על הנהגים שלה. הבעיה של אובר היא שמעכשיו, היא כבר לא יכולה להתחרות בנהגי המונית האוסטרלים באופן לא הוגן. הוציאו את הממחטות.
4. נתקלים במצב המציק שבו אתם הולכים לדילר הסמים השכונתי שלכם והוא דופק אתכם? מרמה אתכם במשקל? מאיים עליכם? ובכן, קצת קשה להתלונן. אז משטרת מנצ'סטר שבבריטניה החליטה שהיא תטפל בבעיה הזאת, וצייצה בדף הרשמי שלה שהיא תקבל תלונות רשמיות על ספקי סמים. היא כנראה לא חשבה על זה לעומק - והגולשים מיהרו להכנס באמאמא של המשטרה. שאחד מהם מעלה תמונה של דיוויד קמרון, שניצח הרגע בבחירות לראשות הממשלה, כשהוא טוען שהאחרון מכר לו סחורה מפוקפקת. אחרים מיהרו להודיע שהם לא מלשנים, וחברי קבוצה שלישית ציינו שהם היו שמחים להתעצבן על הדילר שלהם, רק שהמשטרה עצרה אותו.
5. מדענים הודיעו שהם פיתחו כפתור הרג למוטציות. הכוונה היא לגן DNA שיושתל בתפלצים שנוצרו במעבדה, כך שאם אלה יברחו מהמעבדות, אפשר יהיה להרוג אותם מרחוק. המדענים אומרים שמדובר כמובן רק בזנים של מזון מהונדס גנטית, והמטרה היא למנוע מהיריבים להשתלט על המידע המוגן שלך שמהונדס לתוך הגנים של האורגניזם הנמלט, אבל כל מי שקרא משהו על מדענים והיבריס, מ"פרנקנשטיין" של מרי שלי ועד "פארק היורה," יודע לאיפה אנחנו הולכים: שואת הזומבים בפתח. קראתם על זה כאן לראשונה. לא שזה יעזור לכם כשתצטרכו להיאבק על שקית התפוצ'יפס האחרונה במרכול.
