דו"ח טכנולוגי
שובו של מסך הברזל: פוטין רוצה מערכת הפעלה משלו
רוסיה מתכננת להחליף את מכשירי אנדרואיד ו-iOS בשטחה במכשירים שיריצו מערכת הפעלה פינית מצונזרת, כמה אפקטיבית היתה פשיטה משטרתית על אתר שיתוף קבצים ב-4 מדינות בו זמנית והאם אתר לסחר בסמים קשים בעצם הועיל לציבור
חומת הקוד הגדולה
הבעיה העיקרית של דיקטטורות היא פתיחות. כל זמן שלאוכלוסיה אין קשר כלשהו עם העולם החיצון, השלטון יכול לומר להם שאולי החיים לא נהדרים אבל הם עדיפים על מה שקורה אצל הברברים מעבר לגבעה - ושאולי חסרים להם כמה מוצרי מותרות אבל האומה שלהם נחושה וגברית. הבעיה מתחילה כשהאוכלוסיה רגילה לקשר עם העולם החיצוני, והשלטון צריך בו זמנית להוריד את רמת החיים שלהם ולשכנע אותם שטוב להם. זה ממש לא קל כשכל העולם משדר אחרת.
הפתרון המקובל הוא חומה. החומה הגדולה של סין לא היתה אמורה למנוע מהברברים לפלוש; היא לא גבוהה מספיק ולא עמידה מספיק. היא היתה אמורה למנוע מהסינים לצאת ולראות מה יש בחוץ. היום התחליף שלה הוא חומת האש הגדולה, שמונעת מהסינים לראות את מה שהממשלה שלהם חוששת שהם יראו. את מזרח אירופה הכבושה הקיפו בגדרות תיל ומקלעים, כלבים ובני אדם מאולפים. צפון קוריאה ממשיכה את השיטה הזו. אבל כשפוטין רוצה לנתק את רוסיה מהעולם, חומה פיזית כבר לא תעשה את זה.
נשיא פוטין שומר על טלפון של אתה
לכן, בשנים האחרונות המטרה העיקרית של המשטר היא למנוע מהרוסים לצרוך תקשורת שלא נשלטת על ידי השלטון. את התקשורת העצמאית חיסלו, לעתים פיזית ממש; ובשלוש השנים האחרונות, המשטר או משתלט על האינטרנט שם (למשל, קונה אתרי מדיה חברתית על ידי אלי הון מסונפים), או מציף את הפורומים בלגיונות של פטריוטים נבערים, מקים תקשורת משלו - או כולם גם יחד. כמו כן, שוב ושוב מציפים דוברי המשטר את האפשרות של פרישה רוסית מהרשת ופניה לתוך "אינטראנט לאומית" - התושבים יוכלו לגלוש, אבל רק באתרים שאושרו על ידי המשטר. מוקדם יותר השנה, שורה של חברות בינלאומיות הפסיקו את פעולתן ברוסיה משום שהן לא היו מוכנות לציית לדרישת המשטר לבנות שרתים על אדמתו, שיהיו חשופים תמידית לפעולת המשטרה החשאית הרוסית.
לצרכי שמירה על פטריוטיות ברמת בעירה קבועה, מנהל המשטר כמה מלחמות קטנות (שום דבר מסיבי, אף אחד לא רוצה לחזור על אפגניסטן) תוך שהוא מעלים את האבדות. אבל מאחר והמידע ממשיך לזרום, עוברים לשלב הבא. האינטראנט הלאומי עוד לא הוכרז, אבל רוסיה רוצה כעת מערכת הפעלה סלולרית שאיננה התקן העולמי, אנדרואיד, או המתחרה שלו, iOS. שתי אלה, אחרי הכל, נוצרו במערב והן עשויות לא לשתף פעולה עם המשטר. כרגע, 81% מהסמארטפונים ברוסיה מופעלים באנדרואיד. המשטר לא אוהב את זה.
אז הוא מנסה לאמץ מערכת הפעלה סלולרית חדשה, Sailfish של Jolla הפינית. רוסיה רגילה להפעיל לחץ על פינלנד ולכו תדעו, אולי גם שם ינחתו כוחות רוסיים מחופשים לפלג מקומי. שר התקשורת הרוסי, שכמקובל במדינות כאלה הוא מינוי קריטי של הדיקטטור, אמר שעד 2025, הוא רוצה להוריד את נתח השוק של אנדרואיד ל-50%. את מקומו אמורה לתפוס Sailfish. עכשיו נראה אם משטר פוטין ישרוד עד אז.
המלחמה בפיראטיות הצליחה - וכלום לא קרה
ב-2011 בוצעה פשיטה משטרתית סימולטנית רחבת היקף במספר מדינות אירופיות - גרמניה, ספרד, צרפת והולנד. השוטרים לא הסתערו על תאים נסתרים של דאע"ש; ספק אם מישהו הכיר אז את השם. לא, הם הסתערו על מספר שרתים של אתר פיראטיות גדול בשם kino.to, ועל הבתים של המפעילים שלו.
הפשיטה היתה הצלחה רבתי. קינו.טו, אחד האתרים הפיראטיים הגדולים באירופה, חדל להתקיים. זה עלה בלא מעט משאבים משטרתיים, שהיה אפשר לעשות בהם שימוש טוב יותר (למשל, להתחיל להתחקות אחרי התאים של מה שלימים יהיה דאע"ש) אבל האתר חדל להתקיים. ניצחון.
האתר נפל, שיתוף הקבצים נמשך צילום: שאטרסטוק או שלא: דו"ח חדש של האיחוד האירופי שיצא לאחרונה קבע במידה של דיכאון שלפשיטה לא היתה השפעה אמיתית על הפיראטיות באירופה. כן, בחודש הראשון אחרי הפשיטה הפיראטיות של משתמשי האתר ירדה ב-30%, אבל רק 2.5% מהם עברו לצריכה חוקית של תוכן. השאר, כנראה אחרי זמן לא קצר של תסכול, מצאו מקורות אחרים לגנוב מהם את התוכן שהם אוהבים. למעשה, רמת הפיראטיות באירופה עלתה – כי זמן קצר אחרי חיסולו של קינו.טו, צצו 22 אתרי פיראטיות חדשים. סצינת הפיראטיות החדשה היתה הרבה יותר מבוזרת, כי היא כבר לא היתה אתר גדול אחד, וכתוצאה מכך הרשויות התקשו לעקוב אחריה.
מעט מדי, מאוחר מדי
משפטו של רוס אולבריכט, האיש שבנה והפעיל את אתר מכירת הסמים סילק רוד, נכנס לשלב הטיעונים לעונש - ולסניגור של אולבריכט יש לשם שינוי טיעון מוצלח. הטענה שלו היא שלאתר היתה השפעה חברתית חיובית.
זה די פשוט: סילק רוד הוציא את האלימות מהמשחק (את רובה, על כל פנים). אולבריכט הורשע בתכנון של רצח, כן, אבל השוק שלו העביר טונות על גבי טונות של סמים מהמוכרים לצרכנים. אף אחד לא נפגע במהלך עשרות אלפי עסקאות. אם השוק הזה היה מתנהל ברחובות, ולא בין שרתי מייל, כנראה שהיו שם עשרות הרוגים ואלוהים יודעת כמה פצועים. חלק ניכר מהם היו, אם לבצע השלכה מהקרבות הרגילים בין סוחרי סמים, אזרחים תמימים שנקלעו לקו האש.
אתר סילק רוד בהשוואה לזה, הסחר של סילק רוד היה סטרילי, פשע נטול קורבן בהתגלמותו. אנשים שרצו חומרים אסורים צרכו אותם, בלי לדקור מישהו בדרך, והאנשים שמכרו להם את החומר לא היו צריכים להתחמש בכלי נשק מודרניים. הקונים לא היו צריכים לנסוע לחלקים של העיר שמוגדרים כאזורי פשע והם לא היו צריכים להסתכן בכך שהמוכר ישלוף עליהם תותח וולקן וידרוש מהם את שארית הכסף שבארנק שלהם. כולם היו מרוצים, חוץ מהממשלה הפדרלית.
הממשלה עצמה מודה בכתב האישום שמספר הלקוחות של דרך המשי עמד על כ-100,000. היא אומרת עכשיו ששישה מהם מתו ממנת יתר. יכול להיות, אבל עם כל הצער, זה חלק מהסיכון של משתמש בסמים. ניתן גם לטעון שעצם המלחמה בסמים משחיתה את הלוחמים - כפי שקרה למרבה הפאדיחה בתיק הזה, שכנגד כמה מהסוכנים שעסקו בו הוגש כתב אישום בשל נסיון לגניבת סמים, איומים וסחיטה.
הבעיה עם הטיעון הזה היא שעורך הדין של אולבריכט מעלה אותו מאוחר מדי. מלכתחילה הוא טען, למרות כל הראיות. שאולבריכט הוא לא מי שנטען שהוא. הוא העלה את הטענה המופרכת שאולבריכט אכן בנה את האתר, אבל לא הפעיל אותו. לומר עכשיו שהאיש שאמרת שלא עשה את מה שעשה ביצע בעצם שירות חברתי, זה קצת מוגזם.
קצרצרים
1. באובר כנראה עוד לא קלטו שהם כבר פתחו חזית עם הנהגים שלהם, אחרי שאלה פנו בדרישות לבית המשפט כדי שיכירו בהם כעובדים ויתנו להם להתאגד – אובר, כזכור, טוענת שהם בכלל לא עובדים אלא "קבלני נסיעה" – ואחרי שהתברר שהשכר שהיא מבטיחה להם הוא מופרך עד שקרי. עכשיו היא בוחנת אפשרות לדרוש מהנהגים החדשים שלה 30% עמלה על 20 הנסיעות הראשונות. בעבר, בזזה אובר 25% מההכנסות של נהגיה החדשים; היא ככל הנראה מאמינה שהיא יכולה לקחת עוד. עכשיו תורם של הנהגים להבהיר לה שהיא טועה.
2. הסרט השנוי במחלוקת Innocence of Muslims יוחזר ליוטיוב, לאחר שבית המשפט שהורה על הסרתו הפך בהרכב מורחב את החלטתו הקודמת. ההחלטה הראשונית קבעה שלשחקנית שהשתתפה בסרט, אחרי שהבמאי הונה אותה בקשר למהותו, יש זכויות יוצרים שנפגעו מכך שהסרט פורסם. המשמעות של הפסיקה הבעייתית הזו היא שכל שחקן שחש נפגע מסרט שבו השתתף יכול פתאום למנוע את פרסומו. גוגל ערערה על הפסיקה וכאמור, הרכב מורחב הפך אותה, כשהוא קובע שטענת הפרת זכויות יוצרים קלושה לא יכולה לאפשר פגיעה בחופש הביטוי. השחקנית המדוברת טענה בשעתו שפרסום הסרט צפוי להפוך אותה למטרה של מוסלמים זועמים. נראה שהם עסוקים טיפה יותר.
מהומות שפרצו בעקבות פרסום הסרט צילום: איי פי 3. צב ים אומלל נפגע כתוצאה ממפגש עם מנוע של סירה, אבל הטכנולוגיה המודרנית באה לעזרתו: לאחרונה הושתל לו מקור, עשוי טיטניום רפואי, שהודפס במדפסת תלת מימד כך שיתאים יחודית אליו. ניתוחים כאלה הפכו בשנים האחרונות ליחסית נפוצים בבני אדם וטוב לדעת שהם מתחילים להגיע גם לבעלי חיים.
4. ניסוי חדש בצילום: בעליו של הכלב גרילזר הצמידו לחזה שלו מצלמת ניקון קלה, והם חיברו אליה מערכת שמזהה מתי גריזלר מתרגש. כשזה קורה, המצלמה מצלמת. התוצאה היא אוסף תמונות של מה שגורם לכלב להתרגשות: חתול בין השיחים, רכב הובלה, מפגש עם כלבים אחרים, צלחת אוכל, וסרטן באקווריום. צעד קטן לעולם הצילום, צעד גדול יותר להבנת בעלי חיים.
