דו"ח טכנולוגי
למה סמסונג לא יודעת לעצב
סמסונג מוציאה סכומי עתק על עיצוב אבל לא משיגה תוצאות, הפרלמנט הבריטי רוצה להגדיר את הרשת כשירות ציבורי, וגוגל בהתקפה ישירה על ה-FBI ומשרד המשפטים האמריקאי
עניין תרבותי
האם יש לכם מכשיר סמסונג? המכשירים האלה הם לעתים קרובות מוצלחים מאד מבחינה טכנולוגית, לעתים אף פורצי דרך. אבל מבחינה עיצובית, אם תבחנו אותם תראו שהם דומים מאד זה לזה. זה כמובן, לא חדש לכל מי שמכיר את החברה.
סמסונג גלקסי נוט אדג'. לפי המעצב הראשי לשעבר של החברה, היצרנית הקוריאנית לא מצליחה לחדש בתחום העיצוב בגלל ההנהלה
אבל אולי כן תופתעו לגלות שסמסונג דווקא כן משקיעה הון עתק בנסיון לפרוץ דרך בתחום העיצוב. פעם אחר פעם, מעצבים מגיעים אליה עם רעיונות מדהימים, ופעם אחר פעם הרעיונות האלה לא מתגשמים. למה זה קורה? לפי המעצב התעשייתי קווין לי, לשעבר בכיר במחלקת העיצוב של סמסונג, הנהלת החברה משנה את הרעיונות לחלוטין, או מתעמתת עם המעצב עד שזה מתייאש ועוזב.
מבחינת המעצבים, זה אולי מתסכל אבל מאד מכניס: סמסונג משלמת להם על העבודה, ומשלמת טוב, גם כאשר היא לא מיישמת את הרעיונות שלהם. זו, לדעת לי, אחת הבעיות. למעצבים אין עניין בלעמוד על שלהם מול המנהלים. הוא מוסיף שהתרבות של סמסונג היא תרבות קונפוציאנית, ששואפת לעשיה באמצעות קונצנזוס. בניגוד לתרבות המערבית, היא לא מקדשת את הגאון הבודד על פני המערכת. כולם מכירים את שמו של סטיב ג'ובס, ואת שמו של יורשו; מעטים מכירים את שמו של מנכ"ל סמסונג. ככה זה: האיש לא אמור להיות חשוב מדי. הוא אמור להיות חלק ממערכת, לא להתבלט.
התפיסה של סמסונג אומרת שהיא מציעה ללקוח מגוון מוצרים, שבנויים כך שאחד מהם יתאים לטעמו. המצלמה הזו לא נראית לך? נסה את אחותה, הדומה לה מאד אבל שונה מספיק כך שתתאים לך יותר. התוצאה היא מבול של מוצרים שמציף את השוק, והרעיון הוא שהם לא יהיו שונים זה מזה יותר מדי. שלא יווצר מצב שמוצר אחד דוחק אחורה אחרים בקטגוריה שלו.
איך זה ישתנה? או שהחברה הקוריאנית תשתנה, ויש ניצנים שזה כבר קורה, או שהמעצבים יעמדו יותר על שלהם מול ההנהלה. לי אומר שזה מבחנו האמיתי של מעצב: להכיר מספיק טוב את הרעיון שלו כך שהוא יוכל לשכנע את ההנהלה לקבל גרסה של הרעיון המקורי ששני הצדדים יוכלו לחיות איתה.
אינטרנט כשירות ציבורי
הבית העליון של הפרלמנט הבריטי, בית הלורדים, פרסם לאחרונה דו"ח שבו הוא קורא לממשלה לסווג מחדש את הרשת, ולהתייחס אליה כאל תשתית או שירות ציבורי. אתם יודעים, כמו מים או חשמל: משאב שלכל אזרח צריכה להיות גישה אליו.
אינטרנט כתשתית? בית הלורדים הבריטי בעד צילום: shutterstock
הרשת היא עדיין תופעה צעירה יחסית בחיים שלנו. רוב האנשים לא השתמשו בה לפני יותר מעשרים שנה. . יתר על כן, יש לרשת צד בידורי חזק, ועל כן כמו הטלוויזיה או הרדיו היא נתפסת יותר כמותרות, לא כהכרח.
אבל, עבור יותר ויותר אנשים, היא הכרח. אם אתה רוצה שירותים ממשלתיים – במדינות מפותחות, על כל פנים – אתה צריך את הרשת. אם אתה רוצה להיות אזרח מודע, אתה צריך את הרשת (וגוגל עשתה יותר נגד היכולת של פוליטיקאים לעוות את האמת וההיסטוריה יותר מכל כלי שקדם לה). אם אתה רוצה להיות מסוגל להתחרות בשוק העבודה המודרני, אתה צריך את הרשת. בלעדיה, אתה תיפול קורבן לפער הדיגיטלי, שמעניק יותר למי שכבר יש לו.
וזה אומר השקעה ממשלתית. אפילו בית הלורדים השמרני מאד מבין את זה, ומתלונן על כך שבריטניה משקיעה פחות ממדינות אחרות ברשת, כשהוא מביע חשש שבריטניה תפגר אחרי מדינות אחרות.
גוגל נגד ה-FBI
באופן חריג למדי, גוגל הגישה התנגדות פומבית לתקנות החדשות של משרד המשפטים האמריקאי. התקנות מנוסחות, כמקובל במצבים כאלה, בשפה מעורפלת מאד ולכאורה עוסקות בסמכויות שלצווי החיפוש; גוגל טוענת מצידה שהשינוי המבוקש יהיה סוג של הפיכה חוקתית.
גוגל נגד ה-FBI צילום: שאטרסטוק התקנה המדוברת, תקנה 41 לסדרי המשפט הפלילי הפדרלי, קובעת שבית משפט יוכל להוציא צו חיפוש רק באזור שתחת תחום סמכותו. השינוי שמבקשת המדינה לעשות קובע שבית משפט יכול להוציא צו חיפוש במחשב גם מחוץ לתחום סמכותו, או במצב שבו לא ידוע היכן נמצא המחשב.
גוגל הזהירה שמדובר ב"שינוי חוקתי מונומנטלי"; היא הבהירה ששינוי כזה יאפשר חיפוש במידע של מיליוני אמריקאים בו זמנית, משום שהוא מאפשר חיפוש על שרתי רשת וסלולר; היא הבהירה שמדובר במהלך שיאפשר ל-FBI לבצע חיפושים על מחשבים בכל רחבי העולם.
אם משרד המשפטים רוצה שינוי כזה, אומרת גוגל, הוא צריך לבקש את ההרשאה של הקונגרס, כי זה שינוי חקיקתי ממדרגה ראשונה. שינוי כזה לא מבצעים בתקנה שכמעט אף אחד לא קורה. אבל, כמובן, מדינת המעקב לא רוצה להעלות את הנושא לקונגרס, כי שינוי כזה בהכרח יגרור דיון ציבורי והדבר האחרון שמדינת המעקב רוצה הוא דיון ציבורי.
וגם העובדה שאנחנו מנהלים דיון כזה היא תוצאה של ההדלפות של אדוארד סנודן, זכותו תגן עלינו.
קצרצרים
1. יש חברת הייטק מיותרת אפילו במונחי עמק הסיליקון בשם Breathometer. מה שהיא עושה הוא לייצר מכשיר שמנתח את הנשימה שלך. למה לעזאזל שמישהו ישלם מרצונו על דבר כזה, לא ממש ברור לי, אבל כנראה שהם הצליחו לשכנע כמה משקיעים שיש לזה עתיד. עכשיו החברה מודיעה בששון שאם היא תמצא שיש יותר אלכוהול בדם מהכמות המותרת בקליפורניה, האפליקציה שלה תזמין לך רכב של אובר. למה שמישהו שיכור ירצה בכלל להשתמש במכשיר כזה, או יזכור שהוא עליו, או יזכור משהו בכלל, זו שאלה שנשארת פתוחה.
2. בעוד גוגל מזעיקה את העולם נגד ה-FBI, טוויטר הגישה לאחרונה תביעה בדרישה לבטל את צווי איסור הפרסום שהיא מקבלת. מספר חברות אחרות הצטרפו לדרישה שלה. התביעה של טוויטר אומרת שהאיסור המוטל עליה בשם "הבטחון הלאומי" פוגע בחופש הביטוי שלה ומוסיפה שזו צנזורה לפני מעשה, שאסורה בפסיקה האמריקאית. בהתחשב בכך שלבתי המשפט האמריקאים יש רקורד לא טוב יותר מאלה הישראלים בהגנה על החופש מול תואנות ה"בטחון," לא נראה שלתביעה הזו יש סיכוי טוב במיוחד, אבל נעדכן.
ברוסיה הפוטיניסטית, מנוע חיפוש מחפש אתה צילום: אי פי איי 3. יאנדקס, ענקית החיפוש הרוסית – היא הרבה יותר דומיננטית בשוק הרוסי מאשר גוגל – דורשת כעת ממשטר פוטין לפתוח בחקירת הגבלים עסקיים כנגד גוגל, בטענה שזו מנצלת לרעה את מעמדה ודוחפת את המוצרים שלה לאנדרואיד. בהתחשב בכך שגוגל היא המפתחת של אנדרואיד, זה נשמע מופרך – עד שאתה נזכר שכל הרעיון של הגבלים עסקיים ברוסיה הפוטיניסטית מופרך, ושהמשטר מחפש תירוצים לזרוק את גוגל משם (היא כבר סגרה את המשרדים הרוסיים שלה), וקולט שזו הדרך של המשטר לאסור על שימוש בגוגל מבלי שכולם יבינו שמדובר בעוד מהלך דיקטטורי.
4. צריכים לכתוב מכתב תנחומים למישהו, אבל ממש לא רוצים לעשות את זה? לא יודעים איך לעשות את זה? מעדיפים לפתוח ורידים? יש פתרון! אתר quickcondolences.com מכיל מאות על גבי מאות מכתבי תנחומים. בחרו את המכתב שמתאים לכם, שנו את השמות, הקפידו על השינויים הדקדוקיים המתבקשים, ואתם מסודרים. זייפתם בהצלחה עמידה במבחן חברתי לא פשוט. דיווחים בלתי מאושרים מוסרים שג'וזף הלר, שעלה על הרעיון של מכתבי תנחומים נוסח מחק את המיותר ב"מלכוד 22" שלו, שוקל בקברו את צעדיו המשפטיים.
