נגמלים מהאייפון: טיטאני ההייטק לוקחים הפסקה מהסם הסלולרי
מדוע בכירי טוויטר, טאמבלר ואריאנה האפינגטון הפסיקו להשתמש בטלפונים הניידים שלהם, האקרים טועמים מהדיסה הרעילה שבישלו, אתר חדש מסייע לנשים להילחם בתופעת הלינץ' המקוון ולמה רעדו מפחד משתמשי WeChat בסין
הרחק מהמון מתהולל
אריאנה האפינגטון וכמה בכירים בטוויטר ובטאמבלר הגיעו למסקנה בריאה מאוד: שהחיבור הבלתי פוסק לרשת עושה להם רע - והם נוקטים צעדים כדי להתמודד עם ההתמכרות. בתור התחלה, הם מוותרים על סמארטפונים.
לא לצמיתות, כמובן; יכול להיות שכבר אי אפשר לוותר עליהם לצמיתות, או שזה אתגר ברמה של שחרור מהתמכרות לסמים. אבל יותר ויותר בכירים בתעשיית ההייטק אומרים שהם מוותרים עליהם זמנית: האפינגטון לוקחת הפסקה של כמה שעות ביום לפני השינה (מומלץ מאוד) ואחרים מנסים להגיע לכנסים בלעדיהם.
כמובן שזה קל יותר בהרבה אם אתם מנהלים בכירים: כשמגיע מייל באמת חשוב, או הודעה שאי אפשר להתעלם ממנה או לדחות אותה, תוכלו להעביר את הטיפול לאחד מאנשי הצוות שלכם. לאנשים הפשוטים, שאין להם עוזרים, מזכירים, שלישים, סגנים וסגני-סגנים, אין מזל כזה. מה שיש להם הוא בעיקר בוס שישאג עליהם "רובינשטיין, למה לא ענית למייל שלי?". על פי ההערכות, אגב, עד שנת 2020 ל-90% מהאנשים בעולם מעל גיל שש (!) יהיה סלולרי. כרגע, ההערכות הן שלשישה מתוך עשרה בני אדם בעולם המערבי יש סמארטפון והאחרים תחת לחץ להשיג כזה. תשמור האלה ותציל.
על האקרים, הצפנה ולטאות
לפני פחות מחודש פרצו לחיינו בסערה ההאקרים של קבוצת Lizard Team, כששיבשו את שמחת חג המולד של מיליוני משתמשי פלייסטיישן ואקסבוקס - כדי להוכיח שהם יכולים. זמן קצר לאחר מכן מיהרו להודיע בגאווה שהם מעמידים את שירותי ההאקינג שלהם לרשות כל מי שיש לו ביטקוין ואפילו פרסמו מחירון. הם קראו לשירות שלהם LizardStresser וגבו בין שישה ל-500 דולר להתקפת DDoS.
עד מהרה התגלה שמדובר בילדי סקריפטים מנוזלים והמשטרה כבר עצרה כמה מהם. עכשיו מפרסם חוקר האבטחה ברייאן קרבס את העובדה שיותר מ-14,000 איש נרשמו לשירות, אבל רק כמה מאות אנשים אשכרה החליטו לשלם - והוא חושף את הפרטים של האנשים ששילמו.
איך הוא השיג אותם? ובכן, כפי שאפשר היה להבין מהמעצרים, חברי הכנופיה לא ממש טובים באבטחה. הם שמרו את הפרטים ואת הסיסמאות ללא הצפנה. אם הייתי תובע מחוזי, הייתי מתרווח אחורה, מחייך, מוציא את הטמפלייט של הגשת כתב אישום על קשירת קשר לביצוע פשע, משנה את השם מ"ג'ון דו" לשם של הלוזר שהזמין התקפת DDoS, קופץ לפקיד בית המשפט ובדרך מזמין את התקשורת.
זואי קווין בועטת חזרה
זואי קווין היא יוצרת משחקים עצמאית, שהמשחק שלה Depression Quest זכה לשבחים רבים ממבקרים. למרבה הצער, בחצי השנה האחרונה השם שלה מוכר בעיקר משום שהיא הפכה קורבן לטרור של הגברברים המתוסכלים של תנועת גיימרגייט. עקב עליה חדה במפלס איומי הרצח והאונס כלפיה, במיוחד לאחר פרסום הפרטים שלה על ידי הגברברים, היא נאלצה להימלט מביתה.
עכשיו היא מכה חזרה: קווין פרסמה את האתר החדש שהיא שותפה לו, Crash Overload, שמבטיח סיוע לקורבנות לינצ'טרנט, כמו גם מסביר לאנשים איך לשלוט במידע שהם משתפים ברשת. אם הכתובת שלכם לא מופיעה ברשת, אפשר לסמוך על העצלנים של גיימרגייט שהם לא ימצאו אותה.
עד כה, Crash Overload רשם כבר הצלחה אחת בולטת: קווין ותומכיה זיהו מראש התקפת Swatting - סוג בזוי במיוחד של התקפה, שבו אנשים שולחים כוחות משטרה חמושים לכתובת מסוימת בטענה שמתבצע בה פשע אלים, במגמה לגרום לקורבן שלך פוסט טראומה במקרה הטוב או מוות מאלימות משטרתית במקרה הרע - ודיווחו עליה למשטרה. על כן, כשהגיע הקריאה להסתער על הבית, המשטרה ידעה שהיא צריכה לבצע את הצו הזה "בדפיקה על הדלת, לא בפריצת הדלת", כלשון הוראת המשטרה. יפה.
המטרה: עיתונאים חוקרים
ימים ספורים אחרי שדיוויד קאמרון הכריז שהוא רוצה ששירותי המסרונים יתנו לשירותי המודיעין שלו דלתות אחוריות, מרח הגרדיאן עוד ביצה על פרצופו: במסמכים חדשים של אדוארד סנודן שפרסם העיתון, מתוארת ה-GCHQ (המקבילה הבריטית ל-NSA האמריקאית) כמי שסיווגה עיתונאים כמטרה.
על פי המידע, ה-GCHQ יירטה מיילים של בכירים ב-BBC, בניו יורק טיימס ובכלי תקשורת אחרים. היה לה גם הסבר לכך: "עיתונאים וכתבים שמייצגים את כל סוגי התקשורת החדשותית מהווים סיכון אפשרי לאבטחה". השפיונים שמו דגש מיוחד על עיתונאים חוקרים: "דאגה מיוחדת מהווים עיתונאים חוקרים, שמתמחים בחשיפות הקשורות לביטחון, הן למטרות רווח והן לשם מה שהם רואים כאינטרס הציבורי".
מה שאנחנו רואים בפעולה הוא ההגיון של הממשלה החשאית, שהוא רעיל לכל דמוקרטיה באשר היא: ברגע שיש חלק של הממשלה שפועל בחשאיות, הוא רואה כל דבר שעשוי לפגוע בחשאיות הזו כסכנה - גם אם ה"סכנה" הזו היא אינטרס ציבורי. לראיית הממשלה, האינטרס הציבורי תמיד צריך להיות מוכפף לפלג החשאי שלה, כדי לקבוע איזה חלק ממנו אכן יגיע לידיעת הציבור. וככל שיהיו יותר דברים חשאיים, כך תצטמצם הידיעה ואיתה - הדמוקרטיה כולה.
קצרצרים
1. אתמול חל יום מרטין לותר קינג, ובהתאם למסורת האמריקאית המייאשת שלא להשתמש בתאריכים קבועים, הוא חל ביום שני השלישי בינואר. הרבה משתמשי WeChat בסין הופתעו לגלות שכאשר הם מקלידים את המילים "זכויות אזרח", הן מוחלפות בדגל ארה"ב, מה שממש לא מצא חן בעיניהם ואף הפחיד אותם. החברה התנצלה ואמרה שמדובר היה בביצת פסחא לרגל יום חגו של קינג. היה יכול להיות הרבה יותר גרוע: המשתמשים הסינים יכלו לקבל ביקור מנציג המפלגה שלהם, שישאל בנימוס למה הם משתמשים במושג בעייתי כל כך כמו "זכויות אזרח".
2. רוצים להעביר כספים דרך טוויטר? לא ברור למה שתרצו לעשות דבר כזה, אבל זה אפשרי. אתם רק צריכים להיות לקוחות של בנק הודי ולכלול בפרטים שלכם בבנק גם את חשבון הטוויטר שלכם. אחר כך אתם רק צריכים להכניס האשתג, את שם המשתמש בטוויטר שאתם רוצים שיקבל את הכסף (שצריך גם הוא להיות בעל חשבון בבנק) ואת הסכום. ההעברה מתבצעת בהודעות פרטיות ויתכן שתשפיע בעתיד על הכלכלה של העולם השלישי, שם העברות בנקאיות הן דבר מסובך.
3. בהנהלת אמזון לא שמעו שיש להם בעיות כלכליות, ולא רואים שהמשקיעים שלהם מתוסכלים וזועמים. אחרת, קצת קשה להסביר את ההודעה האחרונה של החברה: מעבר לשלל הדברים שאמזון מוכרת (היא מוכרת פחות או יותר הכל) צפויה החברה להפיק סרטים באורך מלא שיופצו גם בבתי הקולנוע. הייתי אומר "הוליווד, מאחוריך", אבל בהוליווד יודעים להציג רווחים.
4. בעוד שבוע יציין העולם את יום השנה ה-70 לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ על ידי הצבא האדום. לציון האירוע, מגיעה עכשיו אפליקציה למשתמשי אנדרואיד ו-iOS. היא נקראת "70 קולות: קורבנות, פושעים ועומדים מן הצד". במשך 70 הימים הקרובים, תציג האפליקציה את סיפורו של אדם אחד מדי יום, כדי להציג תמונה רחבה ולא שגרתית של הימים ההם. ניתן יהיה לראות את התוכן גם באתר הרשת של הפרויקט.
