• תפריט
אינטרנט

ראיון כלכליסט

שר האינטרנט: "מה שיכול להיות אונליין, צריך להיות רק ברשת"

פרנסיס מוד, האחראי בממשלת בריטניה על הדיגיטל והממשל הזמין, מקדם עולם שבו לא יהיה צורך בטפסים שנעלמים בדואר ובקבלת קהל במשרד הפנים. "לאפשר הדפסה מאתרי ממשלה זה לא מספיק", אמר מוד ל"כלכליסט", "ממשל מקוון עולה פחות ושקוף יותר"

הראל עילם 09:4315.12.14
בזמן שבישראל לא מעט מוסדות ציבור וחברות פרטיות עדיין מתעקשים שתפנה אליהם בפקס, פרנסיס מוד (Francis Maude) רוצה להפוך את הממשלה למקוונת לחלוטין: "להשיק שירות ממשלתי באינטרנט זה לא להעלות טופס לרשת ולתת לך להדפיס אותו", הסביר, "מה שיכול להיות אונליין, צריך להיות רק שם".

במסגרת תפקידו כשר הממונה על הדיגיטל והממשל הזמין בממשלת בריטניה, פרנסיס מוד הוא האיש שמוביל את מהפכת הממשל הפתוח בממלכה המאוחדת, כיום אחת מנושאות הדגל העולמיות בתחום. בחזונו של מוד, שביקר בישראל בחודש שעבר, כל פעולה ממשלתית תתבצע ברשת ורוב המשרדים הפיזיים ייסגרו לקהל. בלי תורים, עיכובים, סחבת, ניירת, טפסים שאובדים בדואר, חיפוש פקס ושיחות חוזרות ונשנות כדי לברר מתי תאושר הקצבה.

 

פרנסיס מוד פרנסיס מוד צילום: אוראל כהן

 

כבר כיום יכולים אזרחי בריטניה לחדש ברשת דרכונים, תעודות זהות, רישיונות רכב וטפסים נוספים. כמו כן הם יכולים להעביר בעלות על רכב, לשלם מסים, לחפש עבודה או לבקש דמי אבטלה ולמשוך אותם לחשבונותיהם, לבקש הלוואת סטודנטים, לנהל כספי פנסיה, להשתתף במכרז ממשלתי, למנות מיופה כוח, לעדכן צוואה או לצפות בתיק הרפואי. לפי התוכנית של מוד, עד 2020 רובם המוחלט של השירותים הללו יהיה זמין בדיגיטל בלבד כדי לפשט אותם ולחסוך עלויות. "בעבר היינו המדינה בעלת הגירעון הגדול בעולם ותקציב טכנולוגיית המידע הגבוה לנפש אחרי שוויץ, וגם זה אחרי שכוללים את מאיץ החלקיקים ב-CERN. היה עלינו להשתנות", הסביר.

 

הגישה של מוד עשויה להלהיב את הישראלים למודי הבירוקרטיה, אבל בבריטניה היא נתקלה בביקורת: עניים ללא גישה לפס רחב, נכים שאינם יכולים להשתמש באינטרנט, פליטים שאינם דוברי אנגלית ואוכלוסייה מבוגרת ­- כל האוכלוסיות הללו נפגעות ישירות מהמעבר לאונליין. מוד, איש המפלגה השמרנית שבעבר כינה אנשים אלה "עצלנים" וקרא להם להתאים עצמם למאה ה-21, הפנים חלק מהביקורת ומקדם תוכניות סיוע דיגיטליות שבהן אנשי תמיכה מסייעים לאוכלוסיות מוחלשות בביצוע פעולות ברשת.

 

יש WiFi? אתם לא צריכים להגיע למשרד הפנים. לפחות, באנגליה יש WiFi? אתם לא צריכים להגיע למשרד הפנים. לפחות, באנגליה צילום: שאטרסטוק

 

חושף גם כישלונות

 

בניגוד למה שרבים נוהגים לחשוב, אמר מוד, הנגשת שירותי הממשלה ברשת אינה רק פריבילגיה של מדינות עשירות וחזקות. "עבור מדינות מתפתחות, באפריקה למשל, ממשל זמין מסייע להילחם בשחיתות. עבור דמוקרטיות צעירות, הדבר מאפשר לחזק את מוסדות השלטון ולבנות שיתוף פעולה עם הציבור. במקרה שלנו, רצינו להגדיל את השקיפות".

 

כיום הממשלה בלונדון משתפת ברשת כמעט את כל המידע שבידיה, והיא המובילה בתחום לפי מדד ‎E-Government של האו"ם. "בעבר היתה בריטניה משל למערכת בירוקרטיה ו-IT גרועה, ונאלצנו לצאת בקמפיין רחב מאוד של קיצוצים ורפורמות", מסביר מוד, "אחת התובנות שנבעה מהקמפיין הזה היתה עד כמה השקיפות חשובה ­- היא הופכת את הממשל לאחראי יותר ומסייעת לך לנתח הוצאות טוב יותר ולהוריד עלויות".

 

מדי שנה, מספר מוד, הממשל מפרסם ברשת את כל המידע על הפרויקטים המרכזיים בתחום התשתיות ­­- ומבליט דווקא את המיזמים שנכשלו. "שקיפות בונה אמון", הוא מסביר, "אם אתה מנדב מידע גם על כל הכישלונות שלך, אנשים נוטים יותר להאמין לסיפורי ההצלחה".

 

מוד נעזר בוועדות בנושאי שקיפות ומידע, הממליצות לו אילו שירותים להעביר לדיגיטל. אחד מיועציו הוא סר טים ברנרס-לי, אחד מממציאי האינטרנט ותומך גדול בחופש הפרט ובזכויות דיגיטליות. עם זאת, בריטניה ספגה לא מעט ביקורת בשנים האחרונות על חדירת הממשל לפרטיות הציבור, ולכינוי "הממלכה המנוטרת" מפי פעילי רשת.

 

"יש מי שמתנגדים לשקיפות ולשחרור מידע בשם הזכות לפרטיות", מגיב מוד, "אנחנו כמובן מודעים גם לנושא זה, ומוודאים שהמידע שאנחנו משחררים לרשת הוא אנונימי. בכל מקרה, כל מה שהממשל עושה הוא במסגרת ברורה מאוד של החוק ותחת פיקוח. צריך לזכור שיש איומים משמעותיים לחיי אנשים ולחירותם".

 

בדבריו מכוון מוד למסמכים שחשף סוכן ה-CIA לשעבר אדוארד סנודן, שבהם התגלה היקף שיתוף הפעולה בין סוכנויות הביון האמריקאיות ל-GCHQ, סוכנות מודיעין האותות הבריטית. לפי המסמכים, GCHQ מעבירה לארצות הברית את כל תעבורת הרשת שעוברת דרך הסיבים האופטיים בבריטניה, בעוד החוקים האמריקאיים אוסרים על סוכנויות הביון של ארה"ב לרגל אחר אזרחיה. התוצאה היא שחלק גדול מהמידע של ארצות הברית על אזרחים אמריקאים מגיע דווקא מבריטניה.

 

מוד מבטל את הטענות. "ל-GCHQ אין מנדט כל כך רחב. יש פיקוח מצד הפרלמנט והשרים לא פחות מזה של ארצות הברית. אנחנו גם מתמקדים פחות בתקשורת בין האזרחים עצמם ויותר באיסוף מטה-דאטה (כמו הזמנים שבהם התבצעו השיחות ומיקומי הדוברים -ה"ע)".

 

נפשות תאומות בישראל

 

אחת המטרות בהגעתו של מוד לישראל היתה למצוא דרכים להקל על חברות כחול לבן, במיוחד בתחום הדיגיטל והסייבר, להתמודד על חוזים בבריטניה. "ישראל היא שוק דיגיטל וסייבר ענק. יש שיתוף פעולה טוב בין בריטניה וישראל, ושני הצדדים רוצים לחזק זאת", אמר מוד. בין היתר השתתף במפגש עם חברות סייבר ישראליות שאירגן מרכז הטכנולוגיה ישראל בריטניה (UK Israel Tech Hub)' ביקר במרכז הסייבר החדש שנבנה בבאר שבע ונפגש עם בכירים בתחום. בעברו השיק מוד קרן מחקר בריטית־ישראלית בתחום הסייבר, ולאחרונה פתח את המפגש הראשון של Digital 5 - פורום בתחום השירותים המקוונים הממשלתיים הכולל את בריטניה, ישראל, דרום קוריאה, ניו זילנד ואסטוניה.

"גם בישראל וגם בבריטניה הממשל הפתוח הוא נושא מרכזי", אומר מוד, "בשני המקרים מדובר בדמוקרטיות מאוד פעילות, עם הרבה עניין בממשל מצד הציבור. אלו שמאמינים בצורך לעשות רפורמה בשלטון חייבים לעבוד יחד, לעודד זה את זה ולחלוק מידע. מצאנו הרבה נפשות תאומות בישראל".

בטל שלח
    לכל התגובות