רצועת הסיליקון: מאיץ הסטארט-אפים שפועל מלב עזה

וואסלני (Wasselni) הוא שירות להזמנת מוניות ושיתוף נסיעות בסגנון אובר. Tevy היא אפליקציית מדיה חברתית שיוצרת קהילות סביב תוכניות טלוויזיה, ומחברת אנשים על בסיס הסדרות האהובות עליהם. Datrios היא קהילה וירטואלית לאוהבי כדורגל, שמאפשרת להם לשתף חדשות, פרשנויות וחדשות מהתחום. שלוש החברות הללו לא פועלות מהרצליה פיתוח או מעמק הסיליקון: הן הוקמו ברצועת עזה בידי יזמים מקומיים.

מאחוריהן עומד מאיץ הסטארט-אפים היחיד ברצועה, Gaza Sky Geeks. מדובר בפרויקט ללא מטרות רווח שמגייס בימים אלו כספים להמשך פעילותו באתר מימון ההמונים אינדיגוגו, קמפיין בו נאספו עד כה יותר מ-120 אלף דולר מכ-600 תורמים מרחבי העולם. הקמפיין עבר בחודש שעבר את היעד המקורי של 70 אלף דולר והוארך עד תחילת ינואר 2015, במטרה להגיע לסכום שאפתני בהרבה של מיליון וחצי דולר.

כנס היזמים של עזה צילום: Magic Lens

באמצע יוני האחרון, בשעה שהעימות בין ישראל לחמאס הלך והסלים, התקבצו 150 צעירים עזתים במשרדי המאיץ ברחוב אחמד עוראבי בעזה. הם הגיעו לסוף שבוע מרוכז של הרצאות, סדנאות, מיזמים ונטוורקינג, הרביעי במספר שארגנו אנשי המאיץ.

בין נותני החסות לאירוע ניתן היה למצוא את גוגל, קוקה קולה, אמזון, וגם בנק אוף פלסטין והאוניברסיטה האסלאמית. שופטי תחרות הסטארט-אפים שנערכה במהלכו כללו את טום ספרי, שותף בקרן ההון סיכון רוג ונצ'רס; היזם הפלסטיני-ירדני ראדי אל-פאסד; עיתונאית הטכנולוגיה והמשקיעה נינה קארלי; ואנשי יזמות וטכנולוגיה אחרים מעזה ומהעולם. ההתעניינות באירוע היתה רבה, ו-500 נרשמים נוספים שנשארו בחוץ.

שלושה שבועות אחר כך יצאה ישראל למבצע צוק איתן, והיזמים העזתים נתקלו בבעיות קשות יותר משעות עבודה ארוכות, סכסוכי שותפים או מציאת משקיעים. הפצצות חיל האוויר ואספקת החשמל המקוטעת אילצו את מנהלי המאיץ להשבית את פעולתו עד שהמצב הביטחוני יירגע. כשהלחימה הסתיימה החליט ארגון הסיוע הבינלאומי Mercy Corps, שמממן את פעילות המאיץ, להעביר את התקציב שיועד להמשך הפעילות לצרכים הדחופים יותר של שיקום הרצועה. Gaza Sky Geeks עמד בפני סכנת סגירה, והסכום שגויס מהגולשים מהווה מבחינתו חבל הצלה: הוא ימשיך להחזיק צוות מצומצם ולספק ליזמים שפועלים תחת חסותו מקום לעבוד בו.

המבצע עצר את פעילות המאיץ. צוק איתן צילום: דו"צ

לך תעשה נטוורקינג

"קשה להפריז כשמדברים על ההתלהבות של הצעירים העזתים" 

"ההיענות לקמפיין היתה נהדרת: קיבלנו תרומות ממנכ"לים בעמק הסיליקון ומקבוצת משקיעים גדולה בעולם הערבי, ויזם פולני אחד תרם לנו אלף דולר", אומרת ל"כלכליסט" איליאנה מונטאוק, מנהלת תוכנית הכלכלה הדיגיטלית של Mercy Corps במזה"ת ומנהלת המאיץ, בראיון טלפוני מרצועת עזה. אחד המשתתפים היה מארק בניוף, מנכ"ל ענקית מחשוב הענן Salesforce.com, שתרם 1,000 דולר. "זה עזר לנו לקבל חשיפה ותגובות רבות מאנשים שהביעו עניין ורצון לעזור. אבל כדי לפעול בתפקוד מלא לאורך השנה הבאה נזדקק לסכום גדול יותר של חצי מיליון דולר". גם את היעד הזה מקווים בארגון להשיג בעזרת הגולשים, ומסבירים כי סכום זה יאפשר להם לשלוח את מנכ"לי החברות הבולטות שהם מטפחים לביקור בעמק הסיליקון לראשונה בחייהם.

"קשה להפריז כשמדברים על ההתלהבות של הצעירים העזתים מהדברים שהם עושים במסגרת המאיץ", מתארת מונטאוק, "גם במהלך המלחמה, בכל פעם שהיתה הפסקת אש היזמים הגיעו וביקשו שנפתח עבורם את חללי העבודה כדי לעבוד על הפרויקטים שלהם. תרבות הסטארט-אפים מתאפיינת באופטימיות אדירה, והעבודה גרמה ליזמים להרגיש שהם עדיין יכולים לקחת את עתידם בידיהם, למרות התנאים הקשים". כשמונטאוק מדברת על "תנאים קשים" היא מתייחסת בין היתר לאחד היזמים בפרויקט, שביתו נהרס בהפצצות: "השבועות הללו חיזקו אצלנו את ההרגשה של משפחה גדולה שחבריה תומכים זה בזה".

היזמים שומרים על אופטימיות צילום: Magic Lens

Gaza Sky Geeks הוקם ב-2011 בעזרת השקעה ראשונית מגוגל, שהמשיכה לתמוך במיזם בהמשך הדרך במסגרת תוכנית Google for Entrepreneurs. המאיץ מספק לסטארט-אפים שמתקבלים אליו גישה לחללי עבודה, הדרכה וייעוץ, ובחלק מהמקרים אף סיוע בקבלת מימון ראשוני ממשקיעים.

הזדמנות יקרת ערך במיוחד עבור היזמים בתוכנית היא האפשרות לצאת לביקורים והשתלמויות מחוץ לרצועה: בשנים האחרונות מרבית תושבי עזה אינם יכולים לצאת ממנה בגלל מדיניות הגבלת התנועה שישראל נוקטת במסגרת העימות עם חמאס. "בשנה שעברה הצלחנו לקחת קבוצת יזמים לביקור של חודש בירדן. עבור רבים מהם זו היתה הפעם הראשונה במקום עם אספקת חשמל סדירה, והם היו המומים מכך שזה אפשרי", אומרת מונטאוק.

פיתוח אפליקציות, הקמת מוצרי תוכנה ושירותי אינטרנט הם אמנם ענפים שניתן לפתח גם בתנאי סגר, אבל היעדר האפשרות לנסוע בחופשיות למדינות אחרות מגביל מאוד את היזמים המקומיים. "מכיוון שבקושי יש מגזר פרטי בעזה ורוב התושבים כמעט אינם יוצאים מהרצועה, הם לא מכירים את הקונספט של עסקים פרטיים או של פעילות עסקית בין חברות. רבים מהם לא יודעים מה זה סטארט-אפ ואיך עובד כל העניין", מוסיפה מונטאוק. "נטוורקינג עם לקוחות, משקיעים ויזמים אחרים זה אחד הדברים הכי חשובים בתעשייה הזו, וזה מאוד קשה כשאתה פועל מעזה. אנחנו מנסים לעזור בכך שאנחנו מביאים מנטורים ואנשי תעשייה לביקורים כאן".

במהלך צוק איתן, היא מספרת, אחד היזמים היה אמור לנסוע לעמק הסיליקון בניסיון להתקבל לתוכנית היזמות היוקרתית Blackbox Connect, טיסה שכמובן לא יצאה לפועל. "בסופו של דבר הצלחנו לארגן שיחת סקייפ עם אנשי התוכנית, שבמהלכה היזם הציג את הרעיון שלו בזמן שרעשי ההפצצות נשמעים ברקע", נזכרת מונטאוק. מנגד, היא אומרת, יש לרצועה גם יתרונות מסוימים עבור מי שמבקש להקים חברת סטארט-אפ: "יוקר המחיה פה נמוך בחצי מאשר בגדה המערבית, והמשמעות היא שניתן להקים חברות ולהריץ אותן בהשקעה נמוכה יחסית".

עזה מגיעה לאייפון

"מכאן יכול לצאת הדבר הגדול הבא"

בהתחשב בתדמית הדתית והשמרנית של עזה, מעניין לראות שלא מעט מהיזמים הפועלים במסגרת Gaza Sky Geeks הם למעשה יזמיות. אפליקציית המוניות Wasselni, למשל, הוקמה ב־2012 על ידי מרים אבולטאווי, ואת יישומיה לאייפון ולאנדרואיד ניתן למצוא בחנויות האפליקציות החל מהחודש. גם אפליקציית הספורט החברתית Datrios הוקמה בידי קבוצה מעורבת של ארבעה גברים ושתי נשים.

לצד היזמים המתחילים פועלים בתוכנית גם אנשי הייטק מנוסים יותר: מאחורי אפליקציית הטלוויזיה החברתית Tevy עומד סעיד חסן, יזם ואיש שיווק שעבד בתפקידים בכירים בשורת סטארט־אפים וחברות הייטק בעזה ובמדינות ערב, ומשמש במקביל גם כאחד ממנהלי המאיץ (יחד עם מונטאוק ונאדין באדרדין). חברה בולטת נוספת שפועלת במסגרת התוכנית היא DWBI Solutions, המספקת שירותים בתחום מאגרי הנתונים והבינה העסקית. יוזמות נוספות נמצאות בשלבי פיתוח שונים, ובהן אפליקציה שמאפשרת לסמארטפון לשלוט במשחקי מחשבים ובקונסולות, של היזם עבדאללה אבו נדה; או זירת מסחר מקוונת לעבודות עיצוב, הכוללת אלמנטים גרפיים שמתאימים למעצבים בעולם הערבי.

"רוב היזמים שלנו מתמקדים במוצרים למשתמשי קצה, כמו אפליקציות מובייל ומדיה חברתית - אלה הדברים שהיזמים מכירים מחיי היומיום. הם יודעים פחות על האפשרויות בתחום השירותים לעסקים (B2B)", מסבירה מונטאוק. "רבים גם מתעניינים בתחום החומרה, אבל אנחנו עוסקים בכך פחות כי קשה לבנות עסק שמבוסס על ייצור ברצועה בתנאים הנוכחיים".

עם זאת, מונטאוק אומרת שהאתגר הגדול ביותר שעומד בפני הסטארט-אפיסטים העזתים הוא לא התנאים הקשים או התשתיות החסרות. "תושבי עזה רגילים לחיות עם בעיות כמו אספקת חשמל לא סדירה ומוצאים לכך פתרונות. הבעיה שהם אינם מודעים לאפשרויות שלהם, ועולם הסטארט־אפים פשוט זר להם לחלוטין. החלום שלנו הוא לתת לאנשים המוכשרים שיש פה את הכלים שהם צריכים כדי להצליח, ולראות סטארט־אפים שיצאו מעזה מצליחים בעולם. אין הרבה ידע גלובלי בכל הנוגע לפעילות טכנולוגית ועסקית בשווקים באזורי עימות, ואני חושבת שלאנשי עזה יהיה הרבה מה לתרום בנושא. אני מאמינה שמכאן יכול לצאת הדבר הגדול הבא".

בסוגיות פוליטיות רגישות יותר, כמו שיתוף פעולה אפשרי בין סצנת הסטארט־אפים העזתית לזו הישראלית, מעדיפה מונטאוק שלא לגעת. "אנחנו מעדיפים להתמקד בבנייה של דברים חדשים, ולא להתעסק בדברים שאין לנו את היכולת להשפיע עליהם", היא מנמקת.