רבע מבנות 25-35 בישראל נפלו קורבן להטרדה מינית ברשת

לפי הסקר, שנערך באופן מקוון בידי חברת TRI בקרב 502 נשאלות בנות 18 ומעלה מקרב האוכלוסייה היהודית, 15.7% מכלל הגולשות סבלו בשנתיים האחרונות מאלימות מקוונת שהופנתה נגדה. שיעור הגולשות שחוו אלימות היה גבוה במיוחד בקרב צעירות בגיל 35-25 (25.5% מהן חוו מקרי אלימות), וגולשות בגיל 18 עד 24, ש-18.2% סבלו מאלימות. גם בקרב גולשות בנות 35 עד 44 היה שיעור מקרי האלימות גבוה מהממוצע, ועמד על 16.8%.

צעירות בישראל סובלות מהטרדה ברשת. אילוסטרציה

מבין הגולשות שחוו אלימות מקוונת, 49.4% דיווחו על מקרי אלימות שמתייחסת למיניותן ללא קשר לתוכן הרלוונטי, כמעט שליש סיפרו שמקרי האלימות כללו הפצת תוכן פוגעני, 19% אמרו שהתוקפים הפיצו פרטים אישיים, 16.5% ציינו גם מקרים של מעקב מקוון, 12.1% ספגו תגובות פוגעניות או אלימות מילולית ו-11.4% דיווחו על הפצת תמונות אישיות. במקביל, 63.9% ממקרי האלימות השונים לוו גם בנימה מינית.

כמעט בשלושה רבעים מהמקרים הדמות הפוגעת הייתה אדם זר וב-12.7% מהמקרים מדובר היה בחבר מהרשת החברתית. בני משפחה (5.1%) ובני זוג לשעבר (3.8%) אחראים רק למיעוט ממקרי האלימות. וזאת, בניגוד לאלימות פיזית נגד נשים שרובה המכריע מקורה בבני משפחה, בני זוג ומכרים.

חוסר אמון במשטרה

מרבית הנשים שחוו אלימות מקוונת (68.4%) העידו שלא דיווחו עליה, אך רוב מכריע מקרב כלל הנשאלות (89.6%) אמרו שידווחו במידה ויחוו מקרה אלימות מקוונת בעתיד. מביניהן, 72% אמרו שידווחו לבני משפחה או לחברים, 57.7% למשטרה, 49.3% לאתר שבו התחרש המקרה ו-20.3% לארגון נשים.

היעדר הדיווח לא מפתיע, בהתחשב באמון הנמוך של הגולשות ביכולת רשויות אכיפה לטפל בתופעת האלימות ברשת: 49.8% אמרו שהן סבורות שהרשויות לא מטפלות בה כלל או מטפלות בה במידה מועטה, ועוד 29.9% סבורות שהן מטפלות בה במידה בינונית. רק 10.2% אמרו שהרשויות מטפלות באלימות המקוונת במידה רבה או רבה מאוד.

תגובת משטרת ישראל בנושא טרם התקבלה.