הסטארט-אפ המתחרה השיג פיל? אנחנו נשיג שניים!
חברות צעירות נהיות יותר ויותר מפונקות בדרישות שלהן מהמשקיעים, מה שמוביל לתחרות ראוותנות משונה, העם הדרום קוריאני עושה לממשלתו בית ספר בצנזורה ואסטוניה מציעה לאזרחי כל העולם תעודת תושב אלקטרונית
למה לכבות מזגן כשאפשר להדליק תנור?
מספרים על אחד המלכים הפרסיים מהשושלת הססאנית, שיום אחד הוא רצה להפגין בפני שליחי הקיסר הביזנטי עד כמה הוא עשיר, אז הוא שרף כמות עצומה של משי - מוצר יקר המציאות באותם הימים. בזבזנות בצריכה תמיד היתה סמל סטטוס, לעתים קרובות סמל סטטוס דוחה ובמקרה של חברות שטרם הצליחו להכניס אגורה - סמל סטטוס דוחה במיוחד.
לפני כחודש, כמה אנשי קרנות הון סיכון התחילו להשמיע קול מחאה חלש, לאור הבזבוז העצום שעושות חברות סטארט-אפ בכסף שהן מקבלות מהם. לא נראה שמישהו התרשם: מתווכי נדל"ן מספרים על חברות של ארבעה עובדים שרוצות מבנה של 3,000 מ"ר. כשאומרים להן שגם עשירית מזה תספיק להן, המפונקים של עמק הסילי-קון מתעצבנים.
הבעיה, כמובן, שאנשי הסטאראט-אפ מתחרים זה בזה: אם החברה בצד השני של הרחוב עשתה מסיבה ענקית עם מקפיצי כדורים וקייטרינג ויאטנמי, אתה חייב מסיבה עם קייטרינג של שבט תאילנדי שאף אחד לא שמע עליו ופילים שמשחקים טניס. אם להם יש משרד מפואר שאף אחד לא יודע מה לעשות בו, אתה צריך גדול יותר.
מצד אחד, המטרה היא למשוך עובדים מוצלחים על ידי הבהרה פומבית שאתה יכול לתת להם שכר טוב יותר והטבות מוצלחות יותר. מצד שני, זה קצת נראה כמו גרסה מאוד יקרה ומשונה של קנאת פין (ההנהלה מורכבת ב-90% ויותר מהמקרים מגברים). אם תהיה תקלה קלה בכלכלה, ואין סיבה טובה שלא תהיה, כל זה ייגמר מהר מאד ובהרבה דמעות. ב-Y Combinator כבר מזהירים מהסכנה של "סטארטאפים שמנים".
ובינתיים, כל ההתחזרות הזו הופכת את עמק הסיליקון למקום שסתם אנשים כבר לא יכולים לגור בו. אבל היי, כמה משקיעים עשו כמה מיליונים טובים.
צנזורה? לא אצלנו
לנשיאת דרום קוריאה, פארק גוין-היי, יש כמסתבר עור דק במיוחד: לפני מספר שבועות היא הוציאה תקנה שאסרה על העלבות שלה או על "חרחור שמועות" באופן כללי. האיסור אמור היה לחול בעיקר על שירותי המסרונים הפרטיים שצומחים בדרום קוריאה כמו פטריות אחרי גשם. והתובעים הציבוריים של דרום קוריאה מיהרו לזנק לעבודה והבטיחו לצוד משתמשים.
התוצאה היתה צפויה: הממשלה העבירה את התושבים שלה קורס מהיר בהפיכה למתנגדי משטר. הם נטשו בהמוניהם את Kakao, אפליקציית הצ'ט הפופולרית במדינה, לאחר שנפוצה שמועה שהתובעים יכולים לקרוא צ'טים בשירות בזמן אמת. קקאו ניסתה לומר שזה לגמרי לא המצב ושזה לא אפשרי טכנית, אבל המון משתמשים לא טרחו להקשיב.
במקום זה, הם עברו לצ'ט מוצפן. אחת הבחירות הפופולריות היא Telegram, שחוותה זינוק בשיעור המשתמשים שלה בדרום קוריאה: לדברי החברה, בשבוע האחרון היא זכתה ל-1.5 מיליון משתמשים חדשים. אחד הדברים שמייחדים את טלגרם היא שהיא לא שומרת את מפתחות ההצפנה של המשתמשים, כך שגם אם תרצה, היא לא תוכל לציית לצו של בית משפט שידרוש ממנה למסור את המידע שלהם. זה בדיוק סוג המהלך שאפל וגוגל הכריזו עליו לפני כשבועיים.
כמובן, הפתרון המתבקש במצב כזה הוא לא לרדת למחתרת: הפתרון הוא להעיף לקיבינימט את הפוליטיקאית שחושבת שמותר לה לסתום לכם את הפה, יחד עם הפקידים המושחתים שמצייתים לה. נקווה שגם על זה עובדים בשיחות המוצפנות שרצות עכשיו בטלגרם.
לא בדיוק דרכון לברלין
במזרח אירופה יש מדינה קטנה בשם אסטוניה, שהצליחה מאז שהשתחררה מהכיבוש הרוסי לפני 20 ומשהו שנה לברוא את עצמה מחדש. בניגוד לכל מיני מדינות שמתגאות בכך שהן "סיליקון ואדי", מהפכת הרשת נכנסה לכל תחומי החיים באסטוניה. אפילו ההצבעה מתבצעת בה כבר באופן דיגיטלי, והתושבים מפקחים על עבודת הממשלה בדקדקנות, כי כמעט כל מסמכיה מועלים לרשת כמעט בזמן אמת. השוו את זה לחוסר היישום של חופש המידע במדינה שאוהבת לטעון שהיא "אומת סטארט-אפ".
ולמה אנחנו מעלים את אסטוניה על ראש שמחתנו? כי המדינה עשתה צעד נוסף קדימה, ועכשיו היא מציעה "תושבות אלקטרונית" לכל באי עולם. המדינה הקטנה מקפידה להבהיר שתושבות כזו לא תיתן לך תושבות של ממש באסטוניה, או אפילו זכות כניסה אליה – אבל אם תוציא תעודת "תושב אלקטרוני". תקבל גישה לשירותים המקוונים של אסטוניה, ותוכל להשתמש בחתימה דיגיטלית שם - וחתימה כזו קבילה שם חוקית, ויותר מכך: היא קבילה חוקית בכל האיחוד האירופי.
הרוצים בכך יקבלו כרטיס תושב אלקטרוני, שיזהה אותם באמצעות קורא מיוחד וזיהוי בשני מהלכים – ויוכלו לעשות עסקים באירופה בקלות יתרה. יש, כמובן, צדדים פחות סימפטיים: כדי לקבל תעודה כזו, אתה צריך לבקר באסטוניה, למסור בקשה במשרד משמר הגבול, ולתת את הפרטים הביומטריים שלך. עם זאת, בעתיד מבטיחה אסטוניה לאפשר הנפקת כרטיסים כאלה גם בשגרירויות שלה. אסטוניה בעליל מנסה למשוך כאן אנשי עסקים לא אירופאים שרוצים לחתוך קצת ביורוקרטיה. יהיה מעניין לעקוב אחרי זה ולראות לאן זה הולך.
קצרצרים
1. ועכשיו תורה של אמזון: כשבוע לאחר שנודע שהאיחוד האירופי שוקל לפתוח בחקירה בנושא הטבות המס המפוקפקות שקיבלה אפל באירלנד, נודע כעת שהוא שוקל חקירה דומה כנגד אמזון. הפעם, החשד הוא שהיא מקבלת הטבות מס לא סבירות בלוקסמבורג. אמזון משלמת בדוכסות של לוקסמבורג שיעור מס של אחוז אחד – שזה עדיין פי 3 ממה שטבע משלמת לנו. רק שאצלנו, אין מי שיחקור.
2. לינקדין, הרשת החברתית שאף אחד לא יודע מה לעשות בה פרט לצחצוח הרזומה שלו, מצאה את הדרך להכנס לשוק הסיני. הדרך, יש להודות, היתה שם כל הזמן: לקבל את תכתיבי המשטר הרצחני ביותר בהיסטוריה. עכשיו יש בפועל שני סוגים של חשבונות לינקדין: כאלה שממוקמים מחוץ לסין, ובהם מותר לך לומר פחות או יותר הכל, ואלה שממוקמים בסין, שכפופים לצנזורה הסינית.
3. ראש ה-FBI, ג'יימס קומי, התלונן לאחרונה על ההאקרים הסינים. לדבריו, הם מתנהלים כמו "פורצים שיכורים" – הם פורצים לכל חברה אפשרית, ויקחו כל סוג של מידע. לגמרי יכול להיות, ואפילו סביר. יש רק בעיה אחת עם הטענות האלו: לפני שנתיים, כאשר הארגון שלו פיקח על מנהיג חוליית ההאקרים הידוע בכינוי סאבו, החולייה הובילה התקפות על 30 מדינות שונות. מי אמר "מתנהל כמו פורץ שיכור" ולא קיבל?
4. פחד ותיעוב בניו יורק: באזפיד חשף שחברת פרסום, Titan 360 שמה, התקינה מכשירי מעקב מבוססי בלוטות' בתאי הטלפון הציבוריים של ניו יורק. מה שהמכשירים עשו היה לזהות מכשירים סמוכים שהפעילו בלוטות' ולעקוב אחריהם ממקום למקום. כלומר, אם הסלולר שלך הפעיל את הבלוטות' – אישית, אף פעם לא הבנתי למה שמישהו יעשה את זה כשהוא בתנועה - אז חברת הפרסום יכלה לעקוב אחריך ממקום למקום. היא יכלה ללמוד את מסלול התנועה שלך, איפה אתה מתעכב, ושאר פרטים שיכלו לסייע לה לשלוח לך פרסומת בדיוק כשאתה עובר ליד חנות או שירות מסוים. העיריה הורתה ל-Titan 360 לפרק מיד את מזימת הריגול הקטנה שלה, ולמרבה הצער לא גירשה אותה מהעיר בזפת ונוצות.
