תשע"ד בהייטק: שנת אקזיטים מצוינת עם מכה קלה בכנף

מעל 6 מיליארד דולר הכניסו מכירות חברות הטכנולוגיה הישראליות בשנה העברית החולפת, וזאת ללא ההנפקות הרבות של חברות ישראליות בנאסד"ק. אם אפשר היה להוציא את חודש יולי האחרון מלוח השנה - זו היתה שנה מושלמת ממש, אבל מבצע צוק איתן עצר את תנועת המשקיעים והחברות הבינלאומיות לארץ. רק עם הכרזת הפסקת האש התחדש השטף. "שנה מצוינת עם הפרעה קטנה באמצע", תיאר קובי רוזנגרטן, שותף בקרן ההון סיכון הירושלמית JVP.

"התמונה שנוצרת בסיכומה של השנה היא מעוותת", אמר עופר סלע, שותף בחטיבת הטכנולוגיה בפירמת סומך חייקין KPMG. לטענתו, זרם החברות הישראליות שממתינות להנפקה מקטין את המספרים של תשע"ד כיוון שאלה הן בדרך כלל חברות שסירבו להצעות להימכר ובחרו ללכת במסלול הארוך להנפקה.

"אלה תהליכים שלוקחים יותר זמן, אבל הן יצרו שכבה חדשה של חברות ציבוריות ישראליות חדשות", אמר סלע. "קצב המכירות הרבעוני הנדרש להנפקה עומד על כ- 20 מיליון דולר בשנה, והשוויים נעים בין 300 ל 800 מיליון דולר, יש לא מעט חברות שנמצאות בקצבים האלה, שרואות את חלון ההנפקות פתוח לרווחה". סלע מסרב לציין את שמות החברות, אך בשוק נזרקו כבר שמות רבים בחודשים האחרונים של חברות המתדפקות על חלונות הבורסות בארה"ב: סייברארק, סולאראדג', טאבולה, אאוטבריין, איירון סורס. עוד מספר חברות גדול גייס מיליוני דולרים ומצוי בשוויים גדולים במיוחד: קומפס, וידיו, קלטורה ופאיוניר. 

ההנפקה של מובילאיי, שבשיאה הגיעה לשווי של כ־5 מיליארד דולר, היתה חלק הארי של האקזיטים השנה, ויתר החברות שיצרו את מבול ההנפקות בנאסד"ק התחממו לאורה. הנפקות רבות השנה לא היוו אקזיט של ממש, מפני שהיו של חברות מדעי החיים שניסו לגייס כספים למימון המשך פעילותן ולא למטרת מכירת מניות, ומרבית המשקיעים מחזיקים במניות לטווח ארוך.

 

שנה חמוצה, שנה מתוקה

לתעשיית ההון סיכון הישראלית - צינור החמצן העיקרי של ענף ההייטק - שנת תשע"ד היתה מעט חמוצה, כאשר קרנות ישראליות רבות שמצויות במהלך גיוס מתקשות לסגור קרן משמעותית, בהן ג'נסיס, סידר וכרמל. קרן ג'מיני אף הודיעה כי לא תגייס קרן נוספת. עבור קרן פיטנגו, מצד שני, היתה השנה האחרונה מתוקה במיוחד: שפע של אקזיטים במגוון תחומים, וגם כישלון מפואר אחד של פירוק חברת אופטיר, שפיטנגו דבקה בה עד הסוף המר. עם זאת, המאזן נוטה לטובתה עם מכירת אפליקציית הפיננסים האמריקאית Check ב־360 מיליון דולר לאינטואיט, מכירת סופרדריבטיבס ל־IE תמורת 390 מיליון דולר ומכירת ניבולה סיסטמס לסרביסנאו תמורת 100 מיליון דולר, ועוד כמה הנפקות מוצלחות ועסקאות קטנות יותר.

על רקע היובש של הקרנות הישראליות, שתי מרוויחות נוספות מקציר האקזיטים השנה הן דווקא שתי קרנות זרות - סקויה ובסמר. הראשונה היא קרן ענק מהמפורסמות בעמק הסיליקון עם פורטפוליו השקעות שכולל את וואטסאפ וגוגל, השנייה היא קרן משפחתית שהעלתה את פרופיל המעורבות שלה בישראל בשנתיים האחרונות.

צילום: יובל חן, עמית שעל

סקויה היתה שותפה למכירת ווילוסיטי ב־390 מיליון דולר לידיה של קוואלקום ובמכירת קונטרה ב־150 מיליון דולר לאמובי הישראלית. סקויה השקיעה 3 מיליון דולר בתחילת דרכה של קונטרה ולאחר מכן השקיעה בחברה עוד 2־3 מיליון דולר. על 33% ממניותיה היא הכניסה כ־45 מיליון דולר, פי 7–8 מהיקף ההשקעה המקורי שלה בחברה. על מכירת ווילוסיטי הכניסה לפי ההערכה כ־80–90 מיליון דולר.

בסמר, שגם בשנה שעברה זכתה בהחזר ענק על ההשקעה באינטוסל שנמכרה בכ־500 מיליון דולר לסיסקו ואדפטיבי שנמכרה ל AOL ב־405 מיליון דולר, ראתה גם השנה עשרות מיליוני דולרים מעסקאות כמו מכירת סולוטו ב־90 מיליון דולר והנפקת Wix תוך גיוס של 127 מיליון דולר.

שחרור לחצים במדעי החיים

עשר חברות ישראליות בתעשיית מדעי החיים גייסו השנה 651 מיליון דולר מתוך ה־2.37 מיליארד דולר שגויסו בכלל ההנפקות. נראה שזו היתה שנה של שחרור לחצים לתעשייה שרק חיכתה שייפתחו בפניה שערי נאסד"ק. חברות רבות בתחום יודעות שהסיכוי היחיד שלהן הוא לגייס סכומים גדולים שלא תמיד מצויים בכיסי משקיעיהן, ולכן עבורן הנפקה בנאסד"ק היא לא רק פתרון טוב, אלא היחיד שעומד בפניהן כדי להמשיך לפתח את התרופות ולא להימכר בזול או חלילה להיסגר.

(ארכיון) צילום: shutterstock

חלק מהחברות קרסו לאחר ההנפקה, אבל היו גם מי שהצליחו להגדיל את ערכן. חברת קייט פארמה שהקים אריה בלדגרין נחשבת כיום לאחת המבטיחות בתחום ריפוי הסרטן והתרופה שלה כבר זוכה להתעניינות מצד חברות פארמה.

קרן פונטיפקס בלטה השנה, שכן ארבע חברות שבהן היא מושקעת הונפקו בהצלחה בנאסד"ק. המוצלחת ביותר היתה של קייט פארמה, ולצדה אפשר למנות גם את ריווק שהיתה מוכרת לפני כן בשם ארגו מדיקל, וגם את ביו בלאסט ומקרו קיור.

"השנה מאופיינת בהרבה שחקנים חדשים שנכנסו לשוק הישראלי וזה מצביע על כך שהחברות הבינלאומיות מתעלמות מהמצב הבטחוני רק כדי לקבל גישה לטכנולוגיות וסטארט-אפים ישראלים", אומר איתי פרישמן, ראש תחום הייטק במשרד גרוס קליינהנדלר חודק הלוי (GKH) שליוו חלק מעסקאות הענק, ביניה רכישת וייבר, גיוון אימג'ינג, סולוטו והרכישות בישראל של פאלו אלטו נטוורקס, גו דדי, AOL ויאהו.