מיקרוסופט מסרבת לממשלת ארה"ב: מתנגדת לחשוף מידע על לקוחותיה
החברה חשפה כי לפני כחודש קיבלה צו שמחייב אותה להעניק ל-NSA גישה למידע אישי שמאוחסן על שרתים באירלנד. החברה מערערת על הצו, מתוך אינטרס עסקי; לקוחות רבים חוששים לעבוד עם חברות אמריקאיות מתוך פחד שסוכנויות מודיעין יעקבו אחריהם
מיקרוסופט מסרבת לציית לצו של בית משפט פדרלי, שמחייב אותה להעביר לרשויות מידע ממיילים שמאוחסנים בשרתי החברה מחוץ לארה"ב - כך הודיעה החברה, אחרי שבית המשפט ביטל את השהיית הצו שפורסם מוקדם יותר הקיץ.
מתנגד לצו הממשלתי. סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט צילום: בלומברג
קראו עוד בכלכליסט:
- מיקרוסופט הורגת את לייב מסנג'ר
- מיקרוסופט תובעת את סמסונג: הפרה הסכם פטנטים
- מיקרוסופט הפסידה 1.7 מיליארד דולר בגלל מחשבי הסרפס
מתנגד לצו הממשלתי. סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט צילום: בלומברג הצו המדובר הוצא ב-31 ביולי על ידי בית המשפט הפדרלי המחוזי במנהטן. במסגרתו, נדרשת מיקרוסופט להעביר מידע אישי ומיילים של לקוחותיה, שמאוחסנים בשרתי החברה באירלנד לצורך חקירה פלילית. “זו שאלה של שליטה, לא שאלה של מיקום המידע", הצדיקה השופטת, לורטה פרסקה, את סמכותה לחייב חברה לספק לרשויות בארה"ב מידע שנמצא בשטחה של מדינה אחרת.
ואולם, השופטת השהתה זמנית את יישום הצו לאור מחאות מצד חברות בינלאומיות וחברות טכנולוגיה בארה"ב, שטענו שצו שמאפשר לרשויות האכיפה בארה"ב לחפש ולקבל מידע שמוחזק מחוץ למדינה הינו בלתי חוקי. ואולם, מדווח WindowsITPro, ביום שישי החלטה השופת לבטל את השהיית הצו לאחר שהתובעים בתיק שכנעו אותו שלא ניתן לערער על החלטתה.
המהלך הופך את הצו למחייב, ואולם בתגובה הודיעה מיקרוסופט שאין בכוונתה לציית לו ושהיא לא תעביר לרשויות בארה"ב מידע שלא מוחזק במדינה.
אינטרס עסקי קריטי
מבחינת מיקרוסופט, לא מדובר בהחלטה מוסרית בלבד אלא בעיקר במהלך בעל חשיבות עסקית. מאז פרסום מסמכי סנודן בשנה שעברה, יותר ויותר גופים ואף מדינות, מביעים חוסר נכונות לעבוד עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות. זאת, מתוך חשש שהמידע שהם מוסרים להן יועבר לרשויות הביון והאכיפה של ארה"ב, בין אם בגלוי ובידיעה כמו במקרה זה - ובין אם במחשכים כפי שנוהגת הסוכנות האמריקאית לביטחון לאומי (NSA).
חברות כמו מיקרוסופט יכולות להפיג חשש זה באמצעות התחייבות שהמידע שנמסר לא יאוחסן מחוץ לארה"ב וכך לא יהיה זמין לרשויות המדינה השונות. ואולם, צו כמו זה שעליו חתמה השופטת פרסקה מושך את השטיח מתחת לרגליים של אסטרטגיה זו. אם אכן ייושם הצו בסופו של דבר, גופים זרים יידעו שמידע שהם מוסרים לחברה אמריקאית אינו מוגן מפני הרשויות, גם אם זה מאוחסן מחוץ לארה"ב. הדבר רק יעלה את התמריץ של אותם גופים לרכוש את שירותיהן של חברות אחרות ויקשה מאוד על חברות אמריקאיות להתחרות בתחום שירותי האחסון והענן.
ההתפתחויות בסוגיה זו בשבועות הקרובים והאופן שבו יגיבו מיקרוסופט וחברות טכנולוגיה אחרות דוגמת גוגל ופייסבוק, שגם להן עניין אישי בתוצאותיו, יקבעו במידה רבה את סמכותם של בית המשפט בארה"ב לגבי מידע שמוחזק מחוץ למדינה - וישפיעו משמעותית על העתיד העסקי של חברות רבות.
