$
הייטק והון סיכון

הייטק במשבר: מוסדות אקדמיים רושמים פחות פטנטים מבעבר

חברות מסחור הידע הן גורם חשוב בתעשיה, שמאפשר לפיתוחי אוניברסיטאות להפוך למוצרים - כשהדוגמה הבולטת היא תרופת הקופקסון. מחקר של הלמ"ס מגלה צניחה במספר הפטנטים שנרשמו בחברות - שמשמשות גם כנקודת זינוק לסטארט-אפים

מאיר אורבך 14:4126.08.14

סקר של הלמ"ס בנושא חברות מסחור הידע של האוניבסיטאות מראה ירידה קלה במספר הפטנטים. חברות מסחור ידע הגישו בשנה שעברה 451 בקשות מקוריות לפטנטים, מהן 51 הוגשו בישראל. בשנה שלפניכן הוגשו 516 בקשות מקוריות לפטנטים, מהן 33 בישראל. מספר הבקשות המקוריות לפטנטים בתקופה 2013-2008 עלה ב-34%.

חברות מסחור הידע הן חלק מהאוניברסיטאות והמכללות בישראל ומטרתן היא להפוך את הידע הנצבר באקדמיה לפטנטים. בהמשך, משולבים הפטנטים במוצרי סטארט-אפים וחברות גדולות. דוגמא להצלחה של האקדמיה בישראל היא תרופת הקופקסון שיצאה ממכון וייצמן.

 

הקופקסון של טבע, שמתבססת על פיתוח שמקורו בחברת מסחור ידע הקופקסון של טבע, שמתבססת על פיתוח שמקורו בחברת מסחור ידע

 

התחומים הבולטים בהגשת בקשות מקוריות לפטנטים בשנים 2013-2012 היו תרופות (24%), ביוטכנולוגיה (17%) ומכשירים רפואיים (13%); ב-2012 הוגשו כ-56% מסך כל הבקשות בתחומים אלו וב-2013 כ-53% מסך כל הבקשות.

 

חברות למסחור ידע היו מעורבות בהקמת 72 חברות סטארט-אפ בין 2012 ל-2013. מרביתן בתחוםמדעי החיים והשאר בתחומי מחשוב. ההכנסות ממכירת קניין רוחני ומתמלוגים ב-2012 הסתכמו ב1.9 מיליארד שקל מיליוני שקל , לעומת 11.7 מיליארד שקל בשנת 2011, גידול של 11.9% הנובע גם מעליה במספר החברות שאותן בדקה הלמ"ס. ההכנסות ממכירת קניין רוחני ומתמלוגים באוניברסיטאות ב-2012 הסתכמו ב– 1.8 מיליארד שקל לעומת 1.6 מילארד שקל ב-2011, גידול של 11.8%.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x